ממן 12
דיני עבודה שאלה 1
א.      הקשר בין המאפיין של חוזה העבודה המבטא יחס של שליטה וכפיפות לבין זכות היתר הניהולית של המעביד בא לידי ביטוי ע"י פררוגטיבה ניהולית אשר מבטאת את זכותו של המעביד לנהל את ה"מפעל" לפי דרישותיו ורצונו . זכות זו הינה זכות יחסית וכפופה להגבלות חוקיות  חוזיות והגבלות הקשורות לחובת תום הלב. לפי מבחן השליטה והכפיפות עובד הינו אדם הנתון למרותו ולפיקוחו של אדם אחר אשר מקבל ממנו הנחיות ובקשות כיצד לבצע את עבודתו והוא מחויב על פי חוזה או הסכם לבצע הוראות אלו , זכות היתר הניהולית באה לידי ביטוי דרך השליטה והכפיפות אשר מופעלת ע"י המעסיק על העובד , ואילו העובד המסתמך על ההגנה הנובעת מהעסקתו ע"י חוזה. לסיכום זכות היתר הניהולית ויחסי שליטה וכפיפות משלימות זו את זו.
ב.      על ידי ההבנה כי בנוסף לקשר החוזי בין מעסיק לעובד המבטא את יחסי השליטה והכפיפות ביניהם קיימת גם זכות היתר ניהולית אשר באופן טבעי לא ניתן להכליל אותה בחוזה העבודה.  ניתן לומר כי ההשלכות ביחסים בין עובד למעסיק הן שהמעסיק נותן הוראות והעובד מחויב לבצען.
שאלה 2
א.      חוזה העבודה אמור לסכם את כל הפרטים אשר שני הצדדים מסכימים ביניהם לפני תחילת העבודה, במקרה של ענת בעת חתימת החוזה קרה מקרה של חסר חוזי בפרט משמעותי של החוזה. מכיוון שפרט זה לא הוסכם בחוזה בין הצדדים  לפי סעיף
5 לחוק החוזים הכללי כדי לבצע פרשנות לסעיף בחוזה זה נדרש  להתחקות אחר הכוונה האמיתית של הצדדים כלומר  של ענת ושל החברה הקבלנית. במקרה זה  צריך לברר את מערך היחסים בין הצדדים בזמן השנתיים שענת עבדה שם  ובעיקר לברר כמה ימי חופש היו לענת בשנה שעברה כדי ללמוד מכך על הכמות –
שאלה 3
א.      בתשובתי הסתמכתי על פסק הדין של בג"צ מילפלדר – בו מספר כבאים עתרו כנגד השילטון המקומי לגבי שינוי הפיצוי אשר נקבע להם בגין עבודה במנוחה שבועית  לפי בית במשפט חוזה עבודה אישי שלא נקבע סיומו אינו חוזה לתמיד  וההנחה היא כי כאשר לא נקבע מועד סיום לחוזה (פקיעת תוקף) …