רונית יכולה לטעון כי היא עובדת חברת "מחשוב" ויכולה לדרוש את כל התנאים הסוציאליים שמגיעים לה סגין הפיטורין מהודעה מוקדמת, ימי חופש, פיצויי פיטורין וכו'. עפ"י המתואר באירוע ניתן לראות כי רונית נותנת שירות לאותה חברה כעשור דבר נוסף בהנחה שרונית הפסיקה לתת שירות לכלל החברות כמו בחמש השנים הראשונות, הדבר יכול לחזק את טענותיה כי היא לא נתנה שירות דומה אצל חברות אחרות וניתן להניח כי הייתה תלויה בהכנסות מחברת "מחשוב".
רונית יכול לטעון כי לא היה חוזה בינה לבין החברה כי היא עובדת כעצמאית ולא עובדת שכירה.

מנגד החברה יכולה לטעון כי רונית הינה עצמאית משתתפת חופשית. כי רונית נתנה שירותים לחברה בדומה לשאר החברות שנתנה עד ככה, השתכרה כעצמאית עם שכר שעתי יותר גבוה מזה של עובדי החברה שכירים רגילים, והנפיקה חשבוניות עובר כל שירות.

כמו כן בית הדין לעבודה יכול לבחון היטב את התנאים בהם בוצעה העבודה, ואת נסיבות ההתקשרות בין הצדדים. כך למשל יכול לבחון בית הדין לעבודה את ההיבטים הבאים.
1. האם לנותן השירותים ישנו עסק עצמאי במסגרתו נותן שירותים לגורמים אחרים. (יש מקרים שנותן שירות יכול לתת שירות לכמה חברות כמו רונית אולם בחברה אחת ייחשב כעצמאי ובחברה אחרת יחשב כעובד שכיר).
2. האם נותן השירותים משתמש בציוד אשר ניתן לו ממקום העבודה או שמדובר בציוד אישי. (במקרה שלנו, לרונית היה חדר ייעודי השמור לה והשתמשה במחשבי העסק המזמין).
3. האם עבודתו של נותן השירות כפופה לפיקוח מצד המעסיק. (עם רונית ניתן להניח שכן).
4. האם נותן השירות רשאי להעמיד אדם אחר תחתיו כדי לבצע את העבודה, או שהוא מחויב לבצע אותה באופן אישי.
5. האם נותן השירות תלוי בעסק לצורך פרנסתו.
בנוסף בית הדין לעבודה יבחן את הימשכות קשרי העבודה בין הצדדים על פני תקופה ארוכה, כאשר התפיסה היא כי ככל שתקופת העבודה ממושכת יותר כך ייטה יותר בית הדין בהתקשרות כמקיימת יחסי עובד – מעסיק.