MA בחינוך סמינריון:
תפיסת הילד ההיפראקטיבי בעיני המורים ותפיסת הטיפול בריטלין  בקרב  המורים הרגילים ומורי החינוך המיוחד תקציר   עבודה זו דנה בעמדות של מורים כלפי הפרעת קשב וריכוז. הפרעת הקשב והריכוז היא הפרעה נפוצה מאד ויש לה מקורות ביולוגיים כמו גם סביבתיים ונפשיים. כיום מוצעים מגוון טיפולים לטיפול בהפרעה זו כאשר הנפוצים ביותר הם הטיפול התרופתי וההתנהגותי. לאנשים ישנן עמדות שונות כלפי ההפרעה עצמה כמו גם אופן הטיפול. במסגרת זו, אנו מציגים את מהותה של ההפרעה, טיבם ותחולתם של הטיפולים וכן את העמדות של מורים הן כלפי התלמידים בעלי ההפרעה והן כלפי הנטילה של טיפול זה או אחר                                 מבוא. 1
1 . הפרעות קשב וריכוז 4
2 . טיפול בהפרעות קשב וריכוז 8
2 .1 טיפול בריטאלין 8
2 .2 טיפול התנהגותי בהפרעות קשב וריכוז 9
2 .3 שימוש בריפוי בעיסוק לטיפול בהפרעות קשב וריכוז 9
2 .3.1 עמדות מורים לגבי הטיפולים השונים. 10
2 .3.2 עמדות מורים כלפי ריטאלין 10
3 . עמדות מורים  כלפי תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז 11
4 . דיון 13
ביבליוגרפיה. מנהל עסקים מבוא    כבר במאה ה- 19 זיהו פסיכיאטריים את תסמונת הליקוי בקשב ,כגורמת קושי בוויסות התוקפנות. בשנת 1937 תיאר החוקר ברדלי (Bradley) את השפעתו של החומר המקורי של האמפטמין על פעילות היתר ועל הקשב . פסיכיאטריים באירופה ונירולוגים לילדים כינו תחילה את התסמונת נזק מוחי מזערי.
אח"כ כינו אותה הפרעה מזערית בתפקוד המוחי. הפסיכיאטריה המודרנית נמנעה מלקשור את התסמונת לתפקוד מוחי מסוים, והסתפקה בכינוי המשקף תפיסה תיאורית – ליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות. השינויים במינוח לתסמונת לאורך מאה השנים האחרונות מעידים על מורכבותם של גורמים התפתחותיים ,נירו ביולוגיים וחברתיים המעורבים בבסיס התסמונת ,ועל המאמץ המחקרי והטיפול בחקר הטיפול בתסמונת זו והאטיולוגיה( 1973Bradley, ). התסמונת הפרעת קשב וריכוז מוגדרת כליקוי התפתחותי בשליטה עצמית, הנגרם כתוצאה משינוי קל באיזון העדין של פעילות המוח. הפרת האיזון נובעת מפעילות נוירולוגית לקויה במערכת העצבים המרכזית והפריפיאלית, המושפעת מפעילות לוקה במעבירים העצביים נוראפינפרין, דופמין וסרוטונין. לליקוי זה השלכות רגשיות והתנהגותיות, הנובעות מהיפראקטיביות ומהליקוי ביכולת השליטה על טווח הקשב כל הפעילויות שהמוח מבצע באופן שוטף, מכונות קשב, ומוגדרות "הקצאת משאבים ומנגנוני ניתוח לאזור מסוים של שדה התפיסה, ומחליט על סמך מאפייני הגריעה, ההקשר וכוונות האדם התופס- כיצד לחלק את משאבי הניתוח לקשב היבטים פיסיולוגיים, פסיכולוגיים והתנהגותיים (Barkley, 1998).
במשך שנים רבות הייתה הנחה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש והרפואה שילדים עם הפרעות כמו הפרעה של קשב וריכוז נפתרת אצלם הבעיה בהגיעם לגיל הבגרות גם ללא טיפול להפרעה,עם זאת קיימת מודעות גוברת שחלק מהסימפטומים ממשיכים ללוות את הילד גם בגיל ההתבגרות והיום המודעות לכך גוברת שההיפראקטיביות ממשיכה ללוות את המתבגר ולא רק הסימפטומים שבאים לידי ביטוי בצורה שונה בתקופות (שפירא, 2004).
 הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום כאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה של הילד, ויש לה השלכה על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה, במחקרים האפידמיולוגים השונים נמצא כי 5%-10% בגיל בית הספר  סובלים מתופעה זו. רובם בנים אך גם בנות סובלות ממנה (ביחס 5:1).  מחקרים אחרים מראים שיש בערך כ5% מילדי בית הספר בגיל 6-12 שנים חיים  הפרעות קשב וריכוז, ושכיחותה אצל בנים גבוהה פי 2-3 אצל בנות, חלק מהילדים  ממשיכים לסבול ממנה גם בגיל ההתבגרות.  לדעת חוקרים רבים דרישות המערכת החינוכית רבות יותר מבעבר, המסר להצלחה בחיים עובר דרך המסננת האקדמית, המצוינות והשאיפה למצוינות, כל זה גורם ללחץ כרוני לילדים ללא קשיים כלל ובייחוד לידים עם בעיות קשב וריכוז, ולכן עולה מספר המאובחנים בלקות זו. בעבר חלק מילדים עם הפרעות קשב וריכוז הסתדרו במערכת החינוך הרגילה , הכיתות אכלסו מספר רב של תלמידים אשר אינו מאפשר למורים להתייחס לתלמיד על פי צרכיו האינדבידיואליים השונים ולכן הדבר מהווה פקטור בהגדלת מספר התלמידים המתקשים בכיתות הרגילות (שפירא,2004).
   ההפרעה ממורכבת מגרעין אורגני, שגורם לתגובות פסיכולוגיות וחברתיות, שגורמות לייצור במורכבות של הבעיה, וגורמת לאפיונים של ילדים שונים.שהתנהגותם שונה במידה מסוימת בין ילד לאחר. התסמינים יכולים להיות שונים מאוד בחומרתם ובעוצמתם בין ילדים שונים, ואף באותו ילד עצמו-