עבודה סמינריונית אמפירית בפסיכולוגיה וחינוך

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2014
מספר מילים 8395
מספר מקורות 27

תקציר העבודה

תוכן העניינים
תקציר. I הקדמה. II מבוא. 1
משתנה תלוי: אסטרטגיות ליישוב קונפליקטים חברתיים.. 1
משתנה בלתי תלוי: לקות למידה. 2
משתנה מתווך/ממתן: חוללות עצמית. 5
הקשר בין המשתנים.. 6
המחקר הנוכחי 7
שאלת המחקר. 7
שיטה. 8
כלי המחקר. 8
תוצאות. 10 דיון 22
מגבלות המחקר. 23
מסקנות. 24
ביבליוגרפיה.
5 נספחים.. 28
רשימת טבלאות טבלה 1: מאפיינים דמוגרפיים של המדגם (N=50) 10 טבלה 2: מדדים סטטיסטיים עבור גיל, מספר ילדים וותק בעבודה. משפטים טבלה 3: נתונים סטטיסטיים עבור המשתנים חוללות עצמית וקונפליקט חברתי 16
טבלה 4: ערכי מדד האמינות אלפא  של קרונבך. 16
טבלה 5: מבחן t לשני מדגמים בלתי תלויים עבור קונפליקט חברתי פרו-חברתי 17
טבלה 6: מבחן t לשני מדגמים בלתי תלויים עבור קונפליקט חברתי פסיבי 18
טבלה 7: מבחן t לשני מדגמים בלתי תלויים עבור קונפליקט חברתי פרו-חברתי 19
טבלה 8: מבחן t לשני מדגמים בלתי תלויים עבור קונפליקט חברתי פסיבי 20 טבלה 9: מבחן t לשני מדגמים בלתי תלויים עבור גיל. 21
טבלה 10: טבלת שכיחויות המגדר מול לקות. 22
טבלה 11: מבחן t לשני מדגמים בלתי תלויים עבור גיל. 23
תקציר במחקר שלפנינו נבדק האם קיים קשר בין רמת החוללות העצמית החברתית אצל לקויי למידה, לבין הדרכים בהם הם נגשים לפתרון קונפליקטים חברתיים. לקויי הלמידה סובלים בין היתר וכתוצאה מלקות הלמידה ומהשלכותיה, מדימוי עצמי נמוך, שעלול להתקשר עם חוללות עצמית נמוכה. חוללות עצמית הינה האמונה של האדם באשר ליכולותיו ליצור שינוי, יכולתו לשלוט על תפקודו ועל אירועים המשפיעים על חייו (Bandura, 1993, בתוך: בתוך: היימן, 2012). כאשר אדם הוא בעל חוללות עצמית נמוכה, יקשה עליו להתנהל בצורה נבונה עם הסובבים אותו.
ישנם הסברים שונים לקשר שבין לקות למידה ובעיות חברתיות (לוי, 2009). יש הסוברים כי הלקות החברתית נובעת מאותו מקום כמו לקות הלמידה – כשל קוגניטיבי המונע מהלוקה בו לפרש נכונה מצבים חברתיים ולהגיב בהתאם. לעומתם, יש הרואים בקושי החברתי תוצר לוואי של התפקוד הלימודי הלקוי, אשר גורם לדימוי עצמי נמוך. בין כך ובין כך, חשוב יהיה למצוא את הקשר בין בעיות חברתיות של לקויי למידה לבין החוללות העצמית שלהם, כיוון שהחוללות העצמית קשורה קשר הדוק לדימוי העצמי, וזו עשויה לתת לנו הבנה על הדרכים בהם נוכל לסייע ללקויי הלמידה בקשייהם החברתיים.
זו בדיוק השאלה בה נדון במחקר זה, כשתחילה נציג רקע כללי באשר ללקות הלמידה ומקורותיה, ננסה להגדיר את מושג החוללות העצמית החברתית כפי שהוא עולה מהספרות בתחום, ונציג אסטרטגיות לפתרון קונפליקטים חברתיים וההבדלים ביניהם. לאור הרקע הזה נוכל לבחון את התוצאות העולות מן המחקר שנערך בקרב מבוגרים לקויי למידה, ולהסיק מסקנות רלוונטיות בהתאם להשערת המחקר שלנו.
הקדמה רבים הם המאובחנים כיום כלקויי למידה. לקות למידה היא שם כללי לתופעה מורכבת של קשיים קוגניטיביים והסתגלותיים, המונעים מהתלמיד לחוות למידה רציפה ואיכותית. למרות התדמית הרווחת בציבור, הרי שבמקרים רבים יכולתו האינטלקטואלית של לקוי הלמידה עשויה להיות גבוהה מהממוצע.
לקוי הלמידה עשוי להיראות כפחות אינטליגנטי ממה שהפוטנציאל שלו מאפשר, ופער זה בין היכולת האינטליגנטית הגבוהה לבין ההישגים הפדגוגיים הנמוכים, משפיע על לקוי הלמידה באופן שהוא מפתח הפרעות רגשיות המובילות גם להתפתחותן של בעיות התנהגותיות (2010,  Sebag).
בעיות ההתנהגותיות וקשיים חברתיים, עשויים לגרום לסובל מהם להיתקל בקונפליקטים חברתיים. כולנו נתקלים בקונפליקטים חברתיים, ומשתמשים באסטרטגיות שונות על מנת לפתור את הקונפליקט. כאשר לקויי הלמידה נתקלים בקשיים חברתיים, הדבר עלול להיות קשור בלקות הלמידה ובדימוי העצמי הנמוך הנובע ממנה.
משתנה אשר לפי השערת המחקר עשוי להשפיע על בחירת האסטרטגיה לפתרון קונפליקט חברתי, הוא רמת החוללות העצמית החברתית. לתפיסת החוללות העצמית החברתית השפעה משמעותית על יחסיו של האדם עם סביבתו החברתית, ועל תחושתו לגבי מסוגלותו להתמודד עם אתגרים חברתיים.
אדם בעל מחוללות עצמית גבוהה עשוי לנקוט באסטרטגיה אחרת לפתרון קונפליקט חברתי, מאשר אדם בעל חוללות עצמית נמוכה.
ומכאן נובעת שאלת המחקר: מהם הקשרים, אם ישנם, בין רמת החוללות העצמית החברתית, לבין האסטרטגיות לפתרון קונפליקטים חברתיים אותם נוקטים לקויי למידה? הבנה טובה של קשרים אלו תוכל להוביל לתכנית מעשית של יישום טכניקות שיסיעו לסטודנטים בעלי לקויות למידה להגביר את תפיסת החוללות העצמית שלהם, במידה ואלה ימצאו כמשפיעות על שימוש באסטרטגיות חיוביות לפתרון הקונפליקט החברתי, משום שאסטרטגיות חיוביות, עשויות לסייע לסטודנטים אלה רבות (Milsom & Glanville, 2010; Pinkney, Murray & Lind,
2 012; Hojati & Abbasi, 2013).  השערות אלו נבדקות דווקא לגבי בוגרים ולא ילדים, כיוון שהמחקרים שנעשו בתחום חקרו בעיקר את ההשפעה על ילדים. אנו נבדוק את רמת החוללות העצמית בקרב מבוגרים לקויי למידה בעזרת שאלונים מתאימים, ובמקביל נבדוק את האסטרטגיות לפתרון בעיות חברתיות בהם הם משתמשים. בעזרת ניתוח סטטיסטי ננסה לראות מגמות וקשרים בין המשתנים, ולאשש או להפריך את השערת המחקר שלנו.