סיכום זה הינו סיכום מקיף על כל נושא האקספרסיוניזם הגרמני. ניתן למצוא בו הרחבה על כל זרם באקספרסיוניזם, כולל דוגמאות וניתוחים מסרטים. בסיכום זה מופיעות דוגמאות מהסרטים "נוספרטו", "הקאבינט של ד"ר קאליגרי", "מטרופוליס", "M", "האדם האחרון", "זריחה", "רחוב ללא שמחה" ועוד.
בסרט יש להם מופע של פשפשים מגוחך.
האקספרסיוניזם הגרמני- רקע לתקופה ומאפייני הזרמים אנחנו מדברים על תקופה בין 2 מלחמות העולם, ומקומה של גרמניה. תקופה קשה מאוד עבור גרמניה. עם תום המלחמה נחתם הסכם כניעה- הסכם מנהל עסקים הנקודות של וילסון- שנחשב לשלום ללא מנוצחים. בו היחס אל גרמניה הוא כאל אומה תוקפנית.
המטרה היא ליצור עולם טוב יותר, ולשקם את אירופה. הגרמנים משלמים מחיר, לא רק טריטוריאלי.
נשיא צרפת מוביל את הסכמי וורסאי, הכוללים 44 סעיפי ענישה של פיצויים דיכוי והשפלה של גרמניה. באותן שנים מוקם האו"ם.
•           הוטלו על גרמניה סנקציות צבאיות: פירוז חבל הריין (איפה שיוצר הנשק), הגבלת הצבא ל- 100 אלף חיילים בלבד (נזק גדול מאוד לאימפריה מיליטריסטית, לצבא החזק באירופה). דבר זה מביא למיליונים של מובטלים, אנשי צבא בעלי מעמד גבוה לשעבר; החברה מתמוטטת. הגבלות על ייבוא צבאי, כוחות אוויר והגבלת הצי הימי.
•           הטלת סנקציות כלכליות: פיצויי עתק למדינות, העברות מכרות פחם לצרפת, לקיחת הלוואות עצומות מארה"ב, ערך הכסף יורד משמעותית.
•           הטלת סנקציות טריטוריאליות: חלוקת אזורים לצרפת, צ'כוסלובקיה וויתור על מושבות שמעבר לים.
•           הטלת סנקציות מדיניות: אוסטריה, צ'כוסלובקיה ופולין הופכות להיות מדינות ריבוניות. איסור על כריתת ברית על אוסטריה. על שטחי גרמניה ששוחררו הוקמו תשע מדינות.
הרפובליקה החדשה- דמוקרטיה מדממת גרמניה הייתה חלק מאימפריה מיליטריסטית, אך היא הופכת להיות דמוקרטיה. רוה"מ הר הרברט מקים ממשלה כדי למנוע השתלטות של הספרטקיסטים של דיקטטורה קומוניסטית. המטרה היא דיכוי מרידות השמאל. התוצאות של הסכמי וורסאי- התמוטטות כלכלית מוחלטת של גרמניה, ישנה אינפלציה דוהרת חסרת תקדים. גרמניה מצליחה להקים לעצמה צבא קטן ומתוחכם ע"י עקיפת הסנקציות, והנחיתות הכמותית מובילה לתחכום אסטרטגי. מוקם חיל אוויר בחסות סובייטית (כאילו אינו שייך להם). תחושת ההשפלה הגדולה והמצב הכלכלי המזעזע מובילות להקצנה פוליטית מצד ומשמאל. ההקצנה הפוליטית מוציאה את הפוליטיקה לרחוב ומחלישה את הממשל; מתחוללות מהומות והפגנות גדולות. פירוז הצבא מביא אנשי צבא לעבוד בתור מורים, אך הם מחנכים את הילדים נגד הדמוקרטיה.
אומללות כלכלית מובילה לפריחה תרבותית.
סוציולוג בשם וואקו, אמר שכדי שתקם תנועה אומנותית יש ארבעה בשלושה נתונים:
1.         תשתית תרבותית / עבר תרבותי, תרבות לא קמה יש מאין.
2.         קולנוע- תשתית קולנועית, שיש לה תשתית בקולנוע.
3.         צריכים להיות תנאים שיאפשרו יצירה- יכולה להתקיים בתנאים קשים.
4.         קונפליקטים- תנועה אומנותית צומחת תמיד על קרקע מרופדת בקונפליקט.
לצד הדרדרות ונפילת מעמד הביניים, אינפלציה וירידת ערך המטבע, צומחת לה תרבות מההרס. הרפובליקה הוויימרית מולידה רוח חדשה של חירות אינטלקטואלית וחופש יצירה שמוצאת ביטוי בכל תחומי האומנות. האומנות שהייתה קיימת לפני נפילתה של גרמניה, לא מתקרבת למציאות החדשה, ולכן האומנות בוחרת בה נתיבים חדשים כדי לסגל את עצמה למציאות החדשה.
לראשונה בהיסטוריה של אומנות גרמניה אין צנזורה, אומנות משולחת רסן של מיניות ואלימות, מציאות וחוויות קשות מאוד. הכל יכול להגיע למסך, לציור (אוטו דיסק), לאדריכלות (הבאוהאוס), לספרות (דבלין, רמרק), למוסיקה (אלבן ברג, שיינברג) ולתיאטרון  (ברטולד ברכט, קורט וייל, מקב ריינהארט). כל האומנויות כולן נותנות ביטוי לתקופה קשה, כואבת ומסעירה זו. כל האומנות האקספרסיוניסטית הוצאה מהחוק בשנת 1933 עם עליית היטלר לשלטון, על מנת לדכא את הניוון המוסרי המוצג בסרטים אלה, וכדי להעצים את דמותו של הגרמני הארי.
האקספרסיוניזם הגרמני- ליבו הינו סבלי וייסורי הנפש. תחושת אימה, ניכור ואובדן שולטת בו.
הקברט הוא סגנון שהתפתח בתקופת האקספרסיוניזם הגרמני.
תופעת הכפיל- חלק מהנפש משליך את עצמו החוצה, משליך החוצה את הרע שבו אל תוך דמות אחת והאדם יישאר טהור ולא בזוי. הכפיל הופך מתחושת ביטחון, למוות המהלך. הכפיל נוצר כערובה להישארות הנפש אך בהמשך הופך להיות מבשרו המאיים של המוות. פיצול פנימי של הנפש.
לדוגמה הסרט "הסטודנט מפראג"
1 913, וגם הסרטים פסיכו, רבקה, הקבינט של דוקטור קליגרי זיגפריד קראקאור, השתייך לאסכולה של פרנקפורט- קבוצה של הוגי דעות שהיו בגרמניה עד שהיטלר עלה לשלטון. הם השפיעו מאוד על המאה ה–