תוכן העניינים
תוכן העניינים.. 1
תקציר. 2
1 .   מבוא. 3
2 .   נתונים ושיטה. 4
2 .1 מקורות הנתונים:. 4
2 .2 הנתונים.. 4
2 .3 מתודולוגיה. 6
3 .   תוצאות וניתוח. 7
3 .1 תוצאות חלק ראשון – משתנה מוסבר פער השכר השעתי 7
3 .2 תוצאות חלק שני – משתנה מוסבר לוג פער השכר השעתי 8
4 .   סיכום.. 10 5.   ביבליוגרפיה. 11
נספח מספר 1
– קובץ הנתונים, 1997-2011. 12
נספח מספר 2
– משוואות. 13
נספח מספר 3
– פלטי הרגרסיות. מנהל עסקים
1 .    מבוא
החברה הישראלית מורכבת משתי קבוצות אוכלוסייה עיקריות השונות אחת מהשנייה רבות – יהודים וערבים. בין שתי קבוצות אלה מתקיימים פערים והבדלים רבים, אחד מהמרכזיים והמשפיעים ביותר הינו הפער בשוק העבודה בכלל וברמת השכר בפרט. עבודה זו ממשיכה עבודה קודמת באותו הנושא בה ניסיתי לרדת לשורשיה של הבעיה ולמקורותיה ההיסטוריים, החברתיים והכלכליים. האפליה בין יהודים וערבים בשוק העבודה הוכחה כבר במספר מחקרים, נמצא כי המשתייכים ללאום הערבי מקבלים שכר נמוך יותר השוואה ליהודים (Abu-Bader & Gottlieb, 2008; Lewin & Stier, 2002; Asali, 2006). מיעארי ועמיתיו (2011) חיזקו את הממצאים הללו וטענו כי קיימת אפליית שכר מובהקת בקרב הציבור היהודי לעומת הציבור הערבי, ללא כל קשר לרמת המיומנות של העובדים. מאמר נוסף ניסה לכמת את תפקידו של מוצא אתני באי השוויון בהכנסות בישראל ונמצא כי בין 10% ל-16% מאי השוויון באזורים הכפריים מוסבר על ידי הפער בין היהודים לערבים. (Kimhi, 2010). יצוין כי על אף העובדה שחלה עלייה משמעותית בשיעור ההשכלה במגזר הערבי, הפערים אינם מצטמצמים ועיקר המועסקים הערבים הינם בענפים המניבים שכר נמוך (גרא וכהן, 2001). מנתוני מרכז אדוה עולה שפערי השכר בין יהודים לערבים הלכו וגדלו בעשור האחרון, שכר השכירים הערבים הינו
3 4% מתחת לשכר הממוצע, לאחר שבשנת 2004 הוא היה רק
5 % מתחת לשכר הממוצע (סבירסקי ואחרים,
2 0מנהל עסקים).
בשונה מהעבודה הקודמת בה נסקרו מחקרים שבוצעו על ידי אחרים, בעבודה זו אנסה לאתר את המשתנים החברתיים והכלכליים אשר משפיעים על פערי השכר בין יהודים וערבים בישראל.  בדומה למחקר הקודם גם במחקר זה אנסה לענות על השאלה: "מה הסיבות לפערי ההכנסות בין יהודים וערבים בשוק העבודה הישראלי?", אולם הפעם בשיטות אמפיריות ולא בסקירה של מחקרים קודמים. השערות המחקר הן:
פערי השכר בין יהודים וערבים מושפעים הן מתכונות היהודים והן מתכונות הערבים במקביל, מכיוון שהם פועלים באותו שוק עבודה ומתחרים על אותן המשרות.
העלייה ברמת ההשכלה של הערבים לא שיפרה בצורה משמעותית ומובהקת את פערי השכר בין האוכלוסיות, כפי שטענו גרא וכהן (2001).
לגודל משק הבית השפעה שלילית על השכר כך שאם משק הבית היהודי גדל קטנה האפליה ואם משק הבית הערבי גדל, היא גדלה.
העבודה בנויה משלושה חלקים, בראשון אציג את מקורות הנתונים, סקירה כללית של הנתונים ואת שיטת העבודה. השני יכלול את הניתוח האמפירי שבוצע באמצעות שישה מודלים של רגרסיות לינאריות, והשלישי יסכם את ממצאי המחקר כולו.
בעבודה נעשה שימוש רחב באקונומטריקה , בניית רגרסיות והרצת משתנים לינאריים וכן ניתוח נתונים ושחזור של הלמ"ס.
עבודה ברמה גבוהה מאוד(מעבר לסמינריון של תואר ראשון) הושקע מאמץ רב.