דמוקרטיה ובטחון לאומי בישראל-.

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 11
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
ציון 88
שנת הגשה 2014
מספר מילים 2944
מספר מקורות 2

תקציר העבודה

שאלה 1
א. הסבירו מהו מצב חירום, ומה הן הבעיות המתעוררות בשעת קיומו ביחס ליסודות הדמוקרטיים.
ב. הציגו את תקנות ההגנה (שעת חירום)
1 945, ובדקו האם יש בהן תקנות (לפחות שתיים) שאפשר לבטל, לדעתכם, מבלי לפגוע בביטחון הלאומי. נמקו.
שאלה 2
דונו בסוגיית הבולטות הביטחונית במדינת ישראל. הציגו והסבירו את דגם "האומה במדים" ואת דגם "הרשת הביטחונית". איזה מהם מיטיב לשקף את המצב במדינת ישראל בעשור האחרון, לדעתכם? נמקו והדגימו.
שאלה 3
דונו בפיקוח האזרחי על הצבא.
א. הציגו והסבירו את דפוסי הפיקוח המוסדי.
ב. מה היו הגורמים להתפתחותו של הפיקוח החוץ-מוסדי? באיזו מידה הפיקוח החוץ- מוסדי בישראל אפקטיבי, לדעתכם? נמקו והדגימו.
שאלה 4
מדינת קסרקטין – הגדירו. האם מדינת ישראל היא מדינת קסרקטין, לדעתכם? נמקו.
שאלה מס' 1 : דגם 'החברה הצבאית','וחברה אזרחית' של בן אליעזר מדבר על ההתפצלות החברתית שניפצה את הגמוניית אנשי הביטחון ושליטתם הבלתי מעורערת בהליך קבלתך ההחלטות המדיניות ואופיין המיליטריסטי בישראל.שינוי זה העלה מלבד הולכי התלם הצבאי את אנשי מודל "החברה האזרחית" המעדיפים להתרכז בחייהם הפרטיים,לדאוג לגורלם החברתי,במקום לשרת מטרות היסטוריות ויעדים מדינים עמומים ובלתי מוצלחים. ההגמוניה הצבאית לדעתם הרחיבה את תפקידיה זה מכבר לשליטה פוליטית מלאה. עפ"י בן אליעזר נוצר לו כאמור מתרס התאגדותי עצמאי המציין את העידן הפוסט מודרני שמדינת ישראל שרויה בו.האחת אנטי מיליטריסטיות אינה נכנעת עוד לממלכתיות,לא חפצה להיות יותר "אומה במדים" בה הצבא חזק יותר מן המדינה עצמה.השגת מטרות מדיניות בכוח צבאי אפוא אינן עוד הדרך בה הם רוצים להיות ממנה חלק.פרגמאטיות  ופשרות,חוזים אנושיים,ומתווים ליברלים מודרניים הם חלופה ראויה וטובה יותר על פני ריכוזיות ודוגמטיות השובות אזרחים השרויים בחסם מחשבתי". החברה הצבאית- "הניאו מיליטריזם" חושב אחרת. הוא רואה בצבא וקברניטיו את מתווי הדרך האולטימטיביים והמתאימים  ביותר.הוא מעוניין להחזיר להם את מעמדם המרכזי וההילה הצבאית.כך יישמר לו האופי הלאומי,הקשיחות,והדומיננטיות, שיועילו יותר גם בזירה המקומית וגם בזירה הבינ"ל. כך על רקע ציר האירועים הכאובים ועד העידן המודרני של ימינו צמחו שתי מגמות האחת –חסידה של כוח הזרוע ההכרחי לדעתה, והשנייה שאינה מעוניינת עוד ללכת שבי אחר חונטת הבטחוניסטיים. דגם הרשת הביטחוניות של ברק ושפר מתאר קשר בטחוני- אזרחי מסועף שקיים במדינת ישראל ומדגיש בעיקר את העדר ההפרדה בין התחום הצבאי לאזרחי בישראל באמצעות קיום רשת בלתי פורמאלית המורכבת משחקנים שונים במערכת הביטחון, בפוליטיקה ובחברה האזרחית, שיש להם ערכים ואינטרסים משותפים והשפעה ניכרת על קביעת מדיניות.שחקני הדגם מתחלקים למעמד  עליון של אושיות בטחון ויוצאי צבא לשעבר, אשר מתחתם ניצבים אישים רבי השפעה בפוליטיקה,בתעשייה,ובמנהל המעוניינים מאוד להשפיע על קביעת ההסדרים החברתיים במדינה.לשני מהמעמדות הנ"ל  יש אינטרסים ברורים ומשותפים המועילים לכל אחד מהם,כאשר אנשי צבא  והביטחון יוצרים קליקה סגורה של חברים קרובים מתקופת שירותם הבטחוני,וחוברים לפוליטיקאים ויזמים שונים במטרה לפעול לעליונות הביטחון הלאומי הרגיש…