ג'נוסייד- רצח עם שיעור ראשון: 1138
1 .      הגדרה – אמנת האו"ם למניעת מקרי ג'נוסייד משנת
1 948.
2.      רואנדה- 1994
3 .      ארמניה- 19מנהל עסקים
4 .      ברית המועצות- גולאג 5.      טיבט
6 .      קמבודיה 7.      צוענים
8 .      אינדיאנים 9.      יוגוסלביה כל המקרים בהם נעסוק הם משנות העשרים. המאה העשרים היא מאה עם שתי פנים, פן אחד הוא עם המקרים הכיבושים הגדולים בעולם, פריצות טכנולוגיות. אך מצד שני זוהי המאה האכזרית ביותר בה מדובר על תרבות של השמדה שתהפוך להיות השמדה שיטתית. כל מקרי הג'נוסייד אינם יתרחשו באופן ספורדי (מפוזר) תמיד המבצעים יהיו השלטון והמשטר, תמיד יכוון מלמעלה. הג'נוסייד תמיד מתוכנן- המקרה היהודי למשל מתוכנן, ישנה מערכת שלמה שנבנית לשם ההשמדה. ג'נוסייד מתרחש קודם כל ע"י חלוקה- אנחנו מול הם, אני והאחר. ברגע שה"הם" הוא לא חלק ממני זה מקל על הג'נוסייד להתקיים. כאשר ישנה החלוקה חייבים לבוא צידוקים ונימוקים ללמה הקורבן אשם- כי הוא לא השתלב, כי הם נחותים, כי הם פושעים וכדומה. סיבה ראשונה לצידוק הם כי הקורבן הוא אשם והסיבה השנייה היא הגנה עצמית- אם אני לא הייתי עושה את זה להם, הם היו עושים לי. עוד דבר הוא שהרוצחים מרגישים שהם מחזיקים בדת ובתרבות (בכל האופנים) הנכונים ביותר וכל מי שלא כמוהם צריך או לשנות אותם או להשמיד אותם.
לקרוא את פרק 1 ביחידה הראשונה.
רואנדה ג'נוסייד- לקשר מהיוטיוב אמנת האום למניעת מקרי ג'נוסייד 1948:
ג'נוסייד= רצח עם הוא הפרוש המילולי. הגדרת המושג ג'נוסייד היא בעייתית כיון שהמילה עולה לראשונה כמושג לאחר מלחה"ע השנייה.
קיימים
3 סוגי ג'נוסייד:
1.      ג'נוסייד בעת העתיקה- הכללים מאוד ברורים, עם שכבש עם אחר השמיד את העם המובס. ישנה כוונה לרווח כלכלי, לבזוז את העם המובס ולהשמיד פיזית.
2.      תקופה מודרנית- הרס תרבותי בלי פגיעה פיזית. כלומר, להמיר דת, לחייב את הקבוצה להתנתק מתרבותה ומשפתה- לא בהכרח לחייב להשמדה פיזית.
3.      תקופה מודרנית- הרס תרבותי עם פגיעה פיזית. זהו הביטוי הנאצי- הגדרת קבוצות מסוימות כבעלות מאפיינים שניתן לתקן אך ישנן כאלה כמו היהודים שלא ניתן לתקן ולכן צריך להשמיד אותן.
מה שירכז את הקורס יהיה הסוג השלישי של הג'נוסייד. בקורס נשאל האם הרס תרבותי הוא ג'נוסייד.
נבחין בין המושגים ג'נוסייד לאתנוסייד ולפוליטיסייד. השמדה פיזית יכולה להיעשות ב3 דרכים:
1.      הרעבה, הרעבה מכוונת
2 .      העמדת הקבוצה בסכנה של בריאות
3 .      השמדה המונית
1 946- אחרי מלחמת העולם השנייה, האום מחליט לנסח אמנה לטיפול במקרי ג'נוסייד. האום מחליט שרצח עם הוא עניין הנוגע לזירה הבינלאומית כלומר, רצח עם אינו עניין פרטי של מדינה מסוימת, יש נושאים שבהם העולם לא יכול לשתוק ולכן יש לטפל בהם. אלו מעשים שניתן למנוע אותם וגם ניתן להעמיד לדין את מבצעיו. האמנה הייתה אמורה לגרום למניעה וגם אם לא מנעת ניתן להביא את האשמים לדין. כיון שהאום מורכב ממדינות שונות שלכל אחת מהן יש מטרות פוליטיות, צרכים פוליטיים והרבה מאוד מדינות יכלו להיכנס לתוך ההגדרה הזאת- הרבה מדינות היו מעורבות במקרי ג'נוסייד ולכן פחדו שיאשימו אותם במקרי ג'נוסייד. המדינות פחדו שהאמנה תשמש לנגדם ולכן הם ניסו לקצץ באמנה, להוציא ממנה חלקים שלא יכנסו להגדרותיה.
האמנה מגדירה מקרי ג'נוסייד ע"י כמה מקרים:
סעיף
2 :
1.      מעשה שנעשה "בכוונה", כלומר ההפך מספונטני, ההבחנה בין רצח להריגה.
2.      השמדה "גמורה או חלקית".
3.      קבוצה לאומית, אתנית, גזעית, דתית. קבוצה פוליטית הוצאה מהאמנה כלומר אם ישנה השמדה גמורה של קבוצה פוליטית הדבר לא ייחשב כג'נוסייד.
האמנה גם סירבה להתייחס לקבוצה תרבותית.
4.      הריגת האנשים- הריגה פיזית.
5.      גרימת נזק חמור בגוף או בנפש-
6 .      העמדת הקבוצה בתנאי חיים שיש להביא להשמדתה 7.      למנוע ילודה
8 .      העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת סעיף 3:
–          השמדת עם –          קשר לביצוע השמדת עם –          הסתה ישירה ופומבית לבצע השמדת עם –          ניסיון לבצע השמדת עם –          השתתפות בהשמדת עם סעיף
4 : מורה על העמדה לדין אנשים שהיו חלק מהשלטון, פקידי ציבור או אישים פרטיים.
סעיף 5: מורה על כך שכל מדינה שחתמה על האמנה חייבת לחוקק חוקים למניעה וענישה על ג'נוסייד.
סעיף
6 : ניתן להקים 2 בתי דין במדינה שבה נעשה ג'נוסייד או בבית דין בינלאומי.
סעיף 7: יש לאפשר הסגרה (רק במדינות שחתמו שחתמו על האמנה) סעיף
8 : כל מדינה שחתומה על האמנה יכולה לפנות לאו"ם בדרישה למנוע את אחד מהמעשים המפורטים בסעיף 3. שאר הסעיפים הם יותר טכניים. אמנת האו"ם התגלתה בחסות תוחלת ולא הצליחה למנוע אף מקרה עתידי, לא היוותה איום או הרתעה לגבי אף אחד מהמקרים שהגיעו לאחר מכן, ויותר מכל לא הצליחה להביא להענשה לאחר מקרה. האמנה היא פוליטית וכן המדינות שחתמו עליה הן בעלות אינטרסים פוליטיים.
לאמנה מספר בעיות:
1.      איך מגדירים קבוצה (אם התבצע רצח המוני כשהאנשים הנרצחים אינם מוגדרים כקבוצה.) רואנדה:
אפריל עד מאי 1394 וכמות ההרוגים הייתה בין 80,0000 ל1,000,000.
רואנדה נמצאת במרכז אפריקה, מדינה קטנה, ענייה, רובה כפרית אם כי האוכלוסייה משכילה. רואנדה, כמו שאר מדינות אפריקה מורכבת משבטים. ביבשת אפריקה יש אלפי שבטים וכאשר אפריקה מתחלקת למדינות תחת כל מדינה יש כמה קבוצות אוכלוסיה. בחלק אחד הקבוצות מצליחות להתאחד ובחלק אחר לא. במקרה של רואנדה ישנן בסה"כ 3 קבוצות אתניות שמרכיבות את החברה הרואנדית: הוטו, טוטסי וטווא.  ההוטו מהווים 85% מכלל האוכלוסיה הרואנדית, הטוטסי מהווים משפטים% והטווא מהווים אחוז אחד מהאוכלוסיה הרואנדית. נתעמק ביחסים בין ההוטו והטוטסי. השונות ביניהם קיימת מבחינה פיזית- הטוטסי יותר גבוהים, רזים, בהירים, חסונים ומולם השכבה השולטת מבחינה מספרית, ההוטו יותר נמוכים, שמנים. הם שונים פיזית מסיבה פשוטה- הם תוצאה של נדודי שבטים, הם לא ילידי המקום והם הגיעו ממקומות שונים והתיישבו ברואנדה. למרות השוני בניהם, במסגרת הישיבה באזור רואנדה לאורך שנים, הם ראו עצמם כקבוצה אחת והם מצליחים לפתח תרבות ולשון משותפת- הם כולם מדברים רואנדית. הם כולם רואים עצמם כבני העם הרואנדי. מבחינה דתית רובם הגדול נוצרים שהתנצרו, הם קתולים. רואנדה כמדינה נוסדה במאה ה-16 והתיישבות השבטים קרתה במאה ה-16 ועד המאה ה-19 השבטים יצרו לעצמם מדינה. ההוטו והטוטסי חיות תחת מלך משותף וכדי לייעל את השלטון, מתחת למלך ישנה שכבת הצ'יפים- הם ניהלו את השטחים והבקר. המלך והצ'יפים הם טוטסי. ישנו מעמד שליט- רועי הבקר מול מעמד נחות- חקלאים, עובדי אדמה. עצם היות האדם בעל…