פתרונות לעבודות הגשה במיסים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 2944

תקציר העבודה

בקורס מבוא למיסים א'+ב' ניתנות עבודות הגשה המהוות תנאי להגשת לבחינת הקורס.
זהו קובץ עם הפתרונות שלי לכלל התרגילים בחוברת העבודה של שנת 2013.
פרק א – הכנסות פתרון תרגיל מספר 1
הפתרון המצורף פה הינו מקוצר, יש לדון בהרחבה בכל מקרה ומקרה. סעיף 1:
ראשית יש לבחון האם מוטי נחשב תושב ישראל, אופן הבחינה נעשה ע"פ המבחנים הקבועים בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה ופס"ד אריה גונן (ראה הרחבה בסוף הפתרון), (יש לפרט המבחנים ולהצליב מול הנתונים בתרגיל לפני שמגיעים למסקנה). אנו רואים כי מרכז חייו הינו בישראל ולכן ימוסה כתושב ישראל ע"פ השיטה הפרסונאלית. הכנסת הדיבידנד תמוסה מכוח סעיף 2(4) לפקודה. מועד הדיווח הינו מזומן. בהתאם להוראות סעיף 1
5 בשיעור המס הינו
5 % שכן מוטי הינו בעל מניות מהותי (מחזיק ב – 50%).
לעניין ההכנסה של החברה הונגרית יש לבחון האם היא נחשבת תושב ישראל (מבחני השליטה והניהול), אנו רואים כי השליטה והניהול על החברה ההונגרית נעשים ע"י מוטי ולכן ההכנסה של החברה תמוסה בישראל. (במידה ושולם מס כלשהו בהונגריה, נקזז את סכום המס הזה מחבות המס בישראל).   סעיף 2:
סעיף
8 5 לא חל על מתן שירותים אלא רק על מלאי עסקי ולכן לא ניתן לחייב את מר נתניהו בהכנסה רעיונית.
סעיף 3:
גלעד הינו שליח של חברת "הצב המהיר בע"מ" יש לבחון ולפרט את המבחנים אשר נקבעו בפסיקה לעניין יחסי עובד מעביד ולבדוק האם הם חלים במקרה הנדון פס"ד דובדבני, פס"ד אגודת הפועל טבריה. במידה ומדובר ביחסי עובד מעביד הרי שכל ההכנסות מלבד החזר הוצאות במקום המעביד יחויבו ע"פ סעיף 2(2) על בסיס מזומן כשגובה המס נקבע בסעיף 121 ע"פי המדרגות.
שכר עבודה – סעיף 2(2) בסיס מזומן – מס ע"פ סעיף 121
נסיעות לעבודה וחזרה – החזר הוצאות חייב במס – סעיף 2(2) בסיס מזומן – מס ע"פ סעיף
1 21.
נסיעות בזמן עבודה – החזר הוצאות פטור (חובת המעביד להסיע העובד, פס"ד בורק) קנסות תעבורה – קנסות הינם עונש ולכן אינם החזר הוצאות פטור – סעיף 2(2) בסיס מזומן – מס ע"פ סעיף 121.
תיקון תקר – החזר הוצאות פטור (חובת המעביד לתקן את האופנוע).
סעיף 4:
תרומת המחשבים הינה ביצוע שימוש במלאי העסקי של החברה ולכן יש להחיל את הוראות סעיף 85
במידה ויש הכנסה (שווי שוק גבוה מעלות), יש לחייב ע"פ סעיף 2(1), ושיעור המס נקבע בסעיף 126 (מס חברות).
סעיף 5:
הרווח שנבע למר בנאי הינו רווח שיש לדון האם הינו רווח הוני או רווח פירותי אשר הינו אינטגראלי לעסקי החברה ולא נותקו ממעגל העסקים שלה וימוסה מכוח סעיף 2(1). פס"ד קי.בי.עי             ברגע שהלקוח ביטל את המקדמה יוכל מר בנאי להכיר בהכנסה מכוח סעיף 2(1) (פעולת יומן "לחובת הכנסות מראש לזכות הכנסות").
יש לדון האם חל סעיף 85 או לא (לא ניתן להשכיר מלאי עסקי אלא רק רכוש קבוע). יש לבחון בהקשר זה את פס"ד גן חנה לאה רוז אשר דן בשינוי יעוד זמני.
סעיף 6: יש לבחון האם מדובר פה בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי אשר המבחנים לקיומה של עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי נוצרו בפס"ד בן ציון ומרון:
1.       אופי הנכס – נקבע בכפוף לאופי הנכס.
2.       תקופת החזקת הנכס
3 .       ידענות , בקיאות ומיומנות
4 .       השבחה 5.       מימון
6 .       מנגנון והתארגנות 7.       מבחן ההגיון יש לבחון זאת בכפוף לפסיקה נוספת כגון בן ציון ומרון, פס"ד אליסון מימון והשקעות ופס"ד איתן הראל במידה ויוחלט כי אכן מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי סעיף המקור הינו 2(1) בסיס הדיווח בכפוף לבסיס הדיווח שלה (במידה והיא שכירה בלבד – מזומן) ושיעור המס הינו המס השולי כפי שנקבע בסעיף 121 לפקודה.
סעיף 7:
סעיף
8 ג קובע כי הכנסה מהפרשי שער תמוסה תמיד על בסיס מצטבר ללא קשר לבסיס הדיווח של הנישום. יש לבחון בשאלה זו האם ההכנסות הינן אינטגראליות או לא לעניין סעיף המקור 2(1) או 2(4).
סעיף 8:
הנחת מזומן הינה חלק ממהלכיו העסקיים של העסק ולכן אין לבחון פה יישום של סעיף 85 כי יצא מלאי עסקי במחיר הנמוך ממחיר השוק. הכנסות החברה הינן הכנסות לפי סעיף 2(1) לפקודה ושיעור המס הינו מס חברות (סעיף 126).
סעיף 9:
יש לדון ולבחון טובת מי גוברת בהטבה זו העובד או המעביד פס"ד דן. במידה והטיול הינו טובת הנאה שהנהנה העיקרי הינו העובד הרי שסעיף 2(2) ממסה טובת הנאה זו ויש להוסיף מרכיב זה לשכר. לעניין השווי אותו יש להוסיף לשכר הרי שבפס"ד עיריית בת ים נקבע כי השווי הינו שווי השוק. סעיף 10:
יש לבחון האם סעיף 85 חל במקרה זה. רהיטים הנמצאים באולם התצוגה הינם חלק מהמלאי העסקי וימכרו לבסוף ע"י היבואן ולכן אין להפעיל את סעיף 85 במקרה זה.  אריה גונן נ' פקיד שומה חיפה. תושבות – מרכז חייו של האדם העובדות:
מדובר בפסק דין חלקי בערעורים מאוחדים, בהם השאלה המרכזית היא, האם חייב המערער במס בגין תקבולים שקיבל בארה"ב, לפי סעיף 5(1)(ג) לפקודה.
כדי שיחול הסעיף, צריך בראש ובראשונה להוכיח את עניין תושבותו של המערער.
לאחר שבית המשפט בחן את שאלת התושבות, לפי מבחני הפסיקה, הוא הגיע למסקנה, כי בשנות הערעור, היה המערער תושב ישראל.
נפסק:
כשמקור ההכנסה נמצא בישראל, היא תחויב במס, מבלי להתחשב באזרחות או במקום מושבו של הנישום. לעומת זאת, אם המקור הוא בחו"ל, היא לא תחויב  במס בישראל, אלא אם נתקבלה בישראל, וסעיף 5 המאמץ את העיקרון הפרסונאלי, הוא בגדר חריג.
נראה שהפסיקה אימצה את המבחן של המקום שבו נמצא מרכז חייו של הנישום, שהוא מבחן מורכב יותר ממבחן ימי השהייה בישראל. לכן, ראיית "התמונה כולה" היא ההולמת.
בבדיקת השאלה, היכן מצוי מרכז חייו של אדם, יש להביא בחשבון שני קריטריונים: האחד, פיזי, קרי היכן מצויות מירב הזיקות של אדם, והשני סובייקטיבי, מה היתה כוונתו של האדם והיכן רואה הוא את מרכז חייו.
שינוי מעמד "התושבות" אינו בהכרח אקט חד, אלא תהליך הנבנה על רצף מסוים.