סיכום כל הקורס - דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל

תקציר העבודה

מאגר שאלות למבחן:

1 .      דונו במדיניות העמימות הגרעינית. הציגו והסבירו את מוקדי המתח בין מדיניות העמימות הגרעינית לבין היסודות הדמוקרטיים. באיזו מידה מצדיקים טעוני הביטחון בנושא זה את הפגיעה ביסודות הדמוקרטיים, לדעתכם? נמקו.
תשובה:
עמימות גרעינית – מדינה שנוקטת באסטרטגיה זו לא מאשרת ולא מכחישה המצאות של יכולת גרעינית ברשותה. מדינה שמחזיקה באסטרטגיה של עמימות מונעת מהמדינות שבסביבת המדינה לפתח נשק גרעיני, כי כל עוד אין עליהם איום ואין הרתעה פורמאלית הן לא מאוימות או מורתעות ולא רואות צורך להתחמש בנשק גרעיני. מדינת ישראל עושה שימוש באסטרטגיה זו, המידע על הימצאות נשק גרעיני בשטחה מסתמך על הנחות מדענים ומקורות זרים בלבד. אסטרטגיית העמימות הגרעינית, אומצה על ידי מדינת ישראל, באי הודעתה על פיתוח ואחזקת נשק גרעיני, אך גם לא הכחישה זאת, ומכאן האפקט שיוצר את ההרתעה. המידע הקיים על הימצאות נשק גרעיני בשטחה מסתמך על פדרציות המדענים ומקורות זרים בלבד.
2.      הסבירו מהו מצב חרום והציגו את סוגיו השונים. אילו מסוגי מצב החרום קיימים במדינת ישראל? נמקו והדגימו. באיזו מידה מתנגשים המאפיינים של מצב החרום בישראל עם היסודות הדמוקרטיים, לדעתכם? נמקו והדגימו.
תשובה: מצב חרום הוא מצב שבו מדינה עומדת בפני איום קיומי או סכנה לביטחון המדינה ותגובתה היא עשיית דברים שבעת שלום ורגיעה בהתאם לעקרונותיה היא לא הייתה מבצעת. כדי להתמודד עם המצב האמור המדינה מוכנה להגמיש את הדמוקרטיה (פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות, הכרזת אזור כשטח צבאי סגור וכו'). יחד עם זאת, כתוצאה מהפגיעה בדמוקרטיה, יש לצפות כי מצב החרום יהיה מוגבל בזמן.
ישנם כמה סוגי מצבי חרום:
·         מצב חרום אקטואלי: מצב חרום מוחשי, משבר אמיתי בביטחון. דוגמה למצב זה הוא המצב אשר בו צבאות האויב נמצאים בגבולות המדינה ומתכוננים למלחמה.
·         מצב חרום מדומיין ומניפולטיבי: מצב חרום שהשלטון יוצר כדי לשרת את צרכיו לשם גיוס תמיכה פוליטית או הסתת תשומת הלב מכשל שלטוני. יש לציין כי במצב זה לא תמיד יש בידינו את המידע והכלים הדרושים להבין זאת. דוגמה למצב חרום הנ"ל הוא הנשק הגרעיני אשר שואפת איראן ליצור. יש הטוענים כי זה באמת מצב חרום אקטואלי. אך יש דעה הנוספת אשר טוענת כי זהו מצב חרום מדומיין. לדעת הדוגלים בטענה זו, אנשי הצבא מעוניינים ליצור מצב חרום מדומיין כדי להגדיל את תקציביהם. כתוצאה מכך הם מעצימים את הסיכונים אשר ינבעו מהשגת נשק מסוג זה על ידי איראן.
·         מצב חירום חוקי – קיימת חקיקת חירום מפורשת, המגדירה מחדש את כללי המשחק הפוליטיים לעת החירום והמאפשרת להרפות את הפיקוח האזרחי על הממסד הביטחוני ולהגביל את חירויות האזרח, ברוב המדינות הדמוקרטיות קיימים סעיפי חוקה, חוקים או תקנות המגדירים מצב חירום חוקי, שבו מועברות בדרך כלל סמכויות מהרשות השופטת והמחוקקת לרשות המבצעת, ומהרשויות האזרחיות הנבחרות לרשויות הצבאיות והביטחוניות הממונות. במצב חירום חוקי אין פגיעה פורמאלית בשלטון החוק, אך יש פגיעה במהות הדמוקרטית של שלטון החוק.                                                 לדוגמה: חוקתה של ארה"ב מאפשרת להשעות זכויות האזרח, אם הביטחון הציבורי דורש זאת, בעת מרידה או פלישה. בניגוד למדינות אחרות אשר בהם מצב החרום מוגדר בזמן, בישראל המצב שונה מפני, שמקום המדינה ועד היום ישראל תמיד נמצאת תחת איום ומצב החרום בישראל נחשב ל"עסקים כרגיל".
·         מצב חרום מנטלי: מצב חרום אשר בו המצב הביטחוני משפיע על התפיסות והרגשות של הממונים על אכיפת החוק כגון שוטרים, חוקרים ושופטים, תוך הסכמת הסביבה למעשיהם. במצב חרום זה אנשים אלו מגלים שיקול דעת מוטעה ועל ידי כך הם גורמים לפגיעה בדמוקרטיה בשם הביטחון. לפעמים מצב חרום זה אף מוליד חקיקה פזיזה הפוגעת בזכויות דמוקרטיות.                          …