התפתחות האדם במהלך החיים- חקר ההתפתחות # פסיכולוגיה התפתחותית- שינוי בתפקוד פיזי ופסיכולוגי מהיוולדות עד סוף החיים.
# מחקרים נורמטיביים- מטרתם לאפיין גיל או שלב התפתחות מסוים. # נורמות- אמות מידה של התפתחות/ הישגים המבוססת על תצפיות בבני אדם. מאפשרות לפסיכולוגיים להבחין בין גיל כרונולוגי לגיל התפתחותי. # מחקר אורך- להבנת שינוי, צופים באותם אנשים לזמן ארוך. היתרון הוא שהמשתתפים חיו באותה תקופה. חסרונות שהמחקר יקר וארוך.
# מחקר רוחב- להבנת שינוי, צופים בקבוצות משתתפים בגילאים שונים ומשווים ביניהם. כך ניתן להסיק על הבדלים התנהגותיים הקשורים להבדלי גילאים. התפתחות פיזית במהלך החיים- התפתחות טרום לידתית והתפתחות בילדות # התפתחות ברחם- פעימות לב, תגובות לגירויים ותנועות ספונטניות. אחרי השבוע השמיני העובר נקרא שליל. השליל גדל והאם חשה בתנועות. המוח מייצר נוירונים רבים בכל דקה.
בחודשי ההריון הראשונים, גורמים סביבתיים (תת תזונה, זיהום..) עלולים למנוע היווצרות נורמלית של איברים. (אלכוהול- פגיעה מוחית. עישון- סיכוי להפלת עובר, לידה מוקדמת, תת משקל. קוק- נכות שכלית).
# תינוקות מתוכנתים לשרוד- רגעים אחדים לאחר לידה, הילוד מראה יכולות מרשימות לקלוט מידע בחושים ולהגיב על המידע. הילוד מתוכנת לשרוד. יכול לשמוע לפני לידה, יש השלכות למה שהוא שומע ברחם. יילודים מעדיפים לשמוע את קול אימם מאשר נשים אחרות, ומזהים את קול אימם לפני הלידה. בגיל 4 חודשים הם אינם מעדיפים את קול אביהם מקול זר. גם את מערכת הראייה הם מפעילים כמעט מיד, אך היא פחות מפותחת. רק בגיל 4 חודשים מתחילים לחבר מידע משתי עיניהם כדי לתפוס עומק. בנוסף, מעדיפים עצמים לא חלקים, מעדיפים עצמים מורכבים מאשר פשוטים ופנים שלמות מאשר מעוותות. צוק לכאורה הוא מתקן מזכוכית שיוצר אשליה של צוק. במחקר הוכח שילדים שזוחלים פחדו לעלות על הזכוכית, ולא זוחלים לא פחדו. # צמיחה ובשילה בילדות- צמיחה פיזית איננה שווה בכל חלקי הגוף. משקל גופו של תינוק מוכפל בחצי שנה הראשונה, ועד גיל שנה הוא שוקל פי שלוש ממשקל לידה. צמיחה פיזית בד"כ מלווה בצמיחה ביכולת מוטורית.  בשילה = התינוק יכול לבצע פעולות פיזיות מחשבתיות רק כשמערכותיו הפיזיולוגיות והשכליות בשלות לכך.
# התפתחות פיזית בגיל ההתבגרות-  הורמוני גדילה. (בנים 10 בנות 12)- עלייה במשקל ובגובה. התפתחות החלק האמצעי של הגוף הוא האיטי ביותר. התבגרות מינית המביאה לבשלות מינית (זרע ומחזור). שינויים במוח המתבגר, במיוחד  האזורים האחראיים על ויסות רגשות. לאחר מכן, מתרחש תהליך שמותיר את הצעיר עם מוח בוגר יעיל ומאורגן. # שינויים פיזיים בבגרות- שינויי מראה ויכולות. ירידה בחדות חושים. (65) שינויים פיזיים רבים קורים לא בגלל הזדקנות אלא בשל חוסר שימוש- מבוגרים ששומרים על פעילות גופנית מזדקנים עם פחות קשיים. ·         ראיה- העדשה מצהיבה ומאבדת מגמישותה. גורם לירידה בתפקוד הראיה.
·         שמיעה- קושי לשמוע בתדר גבוה.
·         רבייה ותפקוד מיני- גיל המעבר: הפסקת ביוץ ווסת. כמות זרע קטנה. התפתחות קוגניטיבית במהלך החיים # התפתחות קוגניטיבית- התהליכים והתוצרים של התודעה, שמופיעים ומשתנים במשך הזמן. # אמפיריציזם- (ג'ון לוק) מייחסת את ההתפתחות האנושית להתנסות. התנסות דרך למידה חורטת מסרים על "הלוח החלק" של תודעת הילד. # נייטיביזם- ( ז'ק רוסו) טבעו המולד של האדם הוא התבנית המעצבת את ההתפתחות. ·         יש אמת בשתי האסכולות. הילד מוכן מלידה ללמוד מהתנסויות עולם.
התפתחות מנטלית עפ"י פיאז'ה # סכמות- אבני הבניין של השינוי ההתפתחותי. למשל: תינוק נולד עם סכמות של רפלקסים- יניקה, לפיתה.. # משכל סנסורי מוטורי- מבנים מנטליים המכוונים רצפים סנסו-מוטוריים, למשל לפיתה, דחיפה, הסתכלות. לאחר תרגול סכמות בסיסיות מתחברות והופכות לפעולות מורכבות יותר.
לפי פיאז'ה ישנם שני תהליכים בסיסיים  שפועלים יחד לשם צמיחה קוגניטיבית:
1.      הטמעה- משנה מידע חדש שמגיע מהסביבה כדי להתאים אותו למה שאני כבר יודעת. למשל: ילד מבין שכדי לשתות עליו להטות את הבקבוק, לכן שיתנו לו כוס גם יטה אותה. דוגמא נוספת, ילד שאומר: שולחנים, כסאים..
2.      התאמה- מארגן מחדש את הסכמות הקימות כדי שמידע חדש יהיה מובן יותר. כעת הילד יוכל להגיד:
כסאות, סכינים, מזלגות. שלבים בהתפתחות קוגניטיבית עפ"י פיאז'ה
1 .      שלב סנסורי-מוטורי: גיל 0-2. בחודשים הראשונים התנהגות התינוק מושתתת על רפלקסים.
אח"כ הסכמות נהיות מורכבות יותר כשמבין שפעילויותיו משפיעות על הסביבה. ·         קביעות האובייקט- הבנתו של ילד שעצמים מתקיימים גם מבלי שנראה אותם. מגיל שלושה חודשים הם מסתכלים על המקום שהעצם נעלם. מגיל 8 חודשים בערך מתחילים לחפש את העצם הנעלם. בגיל שנתיים בטוחים שמה שנעלם ממשיך להתקיים.
2.      שלב קדם אופרציונלי: גיל 2-7. מתחיל להיות ייצוג מנטלי של דברים שלא קיימים. (משחקי דמיון). ·         אגוצנטריות- חוסר יכולת של הילד לראות דברים מנקודת מבט הזולת. ( בטוח שכל העולם סובב סביבו.
למה השמש זורחת? כדי שיהיה לי אור). ·         מרכוז- הקשב נוטה להתרכז בדבר הבולט ביותר באובייקט.
·         ניסוי עם כוסות הלימונדה- הילד מתרכז רק בגובה הלימונדה בכוס (מרכוז) ולא מביא בחשבון (כמו ילדים גדולים) את גובה ורוחב הכוס.
3 .      שלב אופרציות מוחשיות- גיל 7-11.
·         אופרציות מנטליות- פעולות שמובילות לשיבה הגיונית. כעת הילדים מסוגלים לעשות מה שלא יכלו בשלבים הקודמים. להמיר פעולה פיזית במנטלית.      –