הקולנוע הפלסטיני – מטלת מנחה מס' 12

1 א. כיצד מתבטא הנרטיב הנשי בסרט "זיכרונות פוריים"? כיצד שתי הגיבורות בסרט חותרות תחת הנרטיב הגברי הלאומי? יש לבחור שתי סצנות ולנתח אותן תוך התייחסות לנרטיב הנשי ולמושג "הטרוגניות מול הומוגניות".

1 ב. צפו בסצנות הפשטת החיילת בסרט חתונה בגליל ותארו בקצרה את הסצנה. נתחו סצנה זו עפ"י המונחים "מרחב שלישי ו-"מרחב שלישי נשי". כיצד מתקיים מרחב זה? יש לנתח לפחות שני פריימים על מנת לגבות את טענותיכם.

1 ג. הסרט בגליל חתונה יוצר הקבלה בין המרדף אחר הסוסה לבין סצנת הפשטת החיילת בעריכה מקבילה. הציגו ניתוח להקבלת הסצנות. בין היתר, הסבירו כיצד שתי סצנות אלה נותנות ביטוי למרחב שלישי. מאיזו בחינה כל סצנה מציגה שפה חדשה? בתשובתכם יש להסביר ולשלב את דבריה של אלה שוחט על סצנת המרדף אחר הסוסה.

2 א. כיצד מתקיימת "הרחבת המקום" בסרט חתונה בגליל? כיצד טכניקה זו מתבצעת בנסיעה של המוח'תאר? יש להסביר בהתייחסות לתנועות המצלמה ,לנופים ולעריכה.

2 ב. כיצד מסייע הים לפריצת הגבולות בסרט "אגדת שלושת היהלומים"? יש להתייחס לסצנות הבאות בהן הים מופיע: סצנת הפתיחה, סצנת חזרתו של יוסוף מבית עאידה והליכתם על חוף הים בעזה והסצנה בה מתאר שכנו העיוור של יוסוף כיצד איבד את ראייתו במלחמת 1967. יש לתאר כל סצנה בקצרה ולהסביר באיזה אופן מרחיב הים את המרחב בסצנה. יש לשלב את המושג קולנוע בעל מבטא בדיון.

2 ג. צפו ב 21 הדקות הראשונות של הסרט עוצר. יש להציג ניתוח לקטע זה על פי המונחים והמושגים הבאים: הצטמצמות המרחב, דור שני לנכבה מול דור שלישי, מערך של התמוטטויות והצטמצמות ותפקיד הנשים בסרט. בתשובתכם יש להתייחס למבע הקולנועי ובכלל זה למקורות אור ולעלילה .

4 . גבריות מול לאומיות – בסצנת ייחוד החתן והכלה בליל כלולותיהם, בסרט בגליל חתונה  הקולנוע הפלסטיני – מטלת מנחה מס' 12

1 א. כיצד מתבטא הנרטיב הנשי בסרט "זיכרונות פוריים"? כיצד שתי הגיבורות בסרט חותרות תחת הנרטיב הגברי הלאומי? יש לבחור שתי סצנות ולנתח אותן תוך התייחסות לנרטיב הנשי ולמושג "הטרוגניות מול הומוגניות".
"זיכרונות פוריים" מתעד את שתי נשים שונות משעת בקר מקדמות עד לשעת ערב מאוחרת ודרך שיגרת יומן נחשפות הביוגרפיות, פרקטיקות חייהן ותפיסות עולמן המנוגדות. האחת, רומייה פרח, בת חמישים, חייה בכפר ערבי בשטח א"י [S1] ועובדת במפעל ישראלי לייצור בגדי-ים. השנייה, סחר ח'ליפה, בת שלושים, סופרת, תושבת רמאללה ומרצה באוניברסיטת ביר זית. בין הנשים קיימים פערי גיל, גיאוגרפיה, ואורח חיים, פערים אלו מפוררים את ההומוגניות בחברה הפלסטינית ומדגישים את האפשרות של קיום עמדות וזהויות שונות בתוך החברה-ההטרוגניות[S2] .
המשותף בין הנשים ומקור כוחן הוא דווקא מגדרן, היותן נשים בחברת גברים. מגדר אשר נתפס בתרבות כמוחלש ושולי בייחוד כאשר בוחנים את הקולנוע הלאומי בו נשים הודרו מהמסך מכיוון שהן כביכול לא נשאו את המאבק המזויין בפועל. בבחירת הבמאי להציב שתי נשים שבחרו להדיר נוכחות גברית מחייהן מעידה על חתרנות בנרטיב הגברי לאומי. כפי שנראה לדוגמא, בסצנות הבאות:
א. רומייה נוסעת באוטובוס בדרך לעבודה: רומייה יושבת באוטובוס, משקיפה לנוף שנגנב בילדותה ומספרת ב V.O על נסיבות חייה. בדבריה היא ממזגת בין האישי-הפרטי (מות ההורים, הנישואין שלא מרצון, מחלתו ומותו של בעלה הזקן) ללאומי-פוליטי (כיבוש הארץ, חוסר היכולת להתקיים מבחינה כלכלית, הילדים של הכירו את האב, אולי כדימוי לילדים שלא הכירו את מולדתם). לאחר מות הבעל סירבה רומייה להתחתן בשנית ובכך קראה תיגר על הפטריארכיה בחברה הערבית. סרבנותה להתחתן בשנית נקשרת לסרבנותה לוותר על האדמה.
ב. סחר קוראת מתוך ספרה:
הסצנה מתחילה בצילום מציצני על סחר מעשנת סיגריה בסלון וממשיכה אל שיטוט חסר שקט של סחר בדירה שבמקביל נשמע קולה (V.O)  מקריא "מכתב" בו היא מתארת את עמדותיה. מצד אחד, סחר יוצאת נגד אובדן המסורת, הנהירה העיוורת אל המערב המנותק משורשים לאומיים ותרבותיים ומנגד יוצאת כנגד המסורת הכופה על נשים פלסטיניות מסלול צפוי ודכאני (להינשא, ללדת, עבודות בית) המונע מהן לעשות מעשה גדול למען עצמן או למען המולדת. סחר התגרשה מבעלה אחרי 13 שנות נישואין במטרה להגשים עצמה בתחום הספרות, ובלי לומר[S3] , היא טוענת כי שליטת הגבר על האישה דומה במהותו לכיבוש הישראלי המדכא את העם הפלסטיני.  בבחירה של שתי דמויות מנוגדות הנאבקות כל אחת בדרכה בכיבוש הישראלי והגברי קיים ניסיון לייצג את כלל פלסטין[S4] . סירובה של רומייה לוותר על אדמותיה הגזולות ולקבל תמורתן אדמה חלופית קשור לסירובה להינשא בשנית. סירוב זה מבוטא בטקסט שסחר מקריאה בו מוחה נגד הכיבוש הישראלי ונגד הכיבוש הפטריארכלי כאחד[S5] . הגיבורות בסרט וחייהן הן מטאפורה לפלסטין עצמה שנכבשה ע"י שלטון צבאי (גברי) המונע מתושבי פלסטין את זכויות הפרט והאפשרות לחלום.
1 ב. צפו בסצנות הפשטת החיילת בסרט חתונה בגליל ותארו בקצרה את הסצנה. נתחו סצנה זו עפ"י המונחים "מרחב שלישי ו-"מרחב שלישי נשי". כיצד מתקיים מרחב זה? יש לנתח לפחות שני פריימים על מנת לגבות את טענותיכם.
טלי החיילת היא האישה היחידה בתוך סצנת החתונה המתחילה מדקה 48 בסרט "חתונה בגליל". הנשיות שלה כלואה בתוך שני מעגלי גבריות, הישראלי-צבאי והפלסטיני. מצד אחד, היא יושבת בשולחן הכבוד לצד המושל הצבאי וחייליו ומנגד יושבים מולה עשרות גברים פלסטינים הבוחנים את שולחן הכבוד ואף מתריסים כנגדו. טלי האישה היחידה בפריים מאבדת את ביטחונה במרחב הגברי ובהלימה לכך אולי גם מאבדת את הכרתה. איבוד ההכרה מזמן את ערפול הייצוגים בסרט ומפרק את ההגמוניות שכל צד מנסה להבנות ולשמר. כלומר, טלי החיילת הישראלית הופכת בעצמה לצד שלישי, ייצוג אחר וזר משתי הקבוצות ובכך מפרקת הן את ההוויה הישראלית ובהמשך את הוויה הפלסטינית[S6] .
הצילום בסצנה משרת את המאבק המתקיים על שליטה הגברית במרחב, המצלמה נעה בין צילום M.C.U של יושבי השולחן היהודים לצילום M.C.U של האורחים הפלסטינים. ככל שטלי קרובה לאבד את הכרתה כך המצלמה מאמצת את נקודת מבטה החודרת אל תוך מעגל השירה הגברי פלסטיני עד לכדי צילום של  E.C.U מטושטש של גבר מוחא כף המסמן את סיום המאבק – איבוד ההכרה ונטישת המצלמה את נקודת מבטה. ברגע בו החיילת התעלפה נשברה החלוקה במרחב בין הישראלים לפלסטיניים, והפלסטיניים החלו להתקרב אל שולחן ולסגור על המושל הצבאי וחייליו. מי שהצליחו לחדור אל תוך המרחב הגברי ולמנוע את האלימות היו הנשים שחדרו אל תוך טבעת הגבריות והפקיעו את טלי מידם של הגברים והעבירו אותה אל ידן. בסצנה הממשיכה טלי מוקפת בנשות הכפר שמובילות אותה אל תוך בית המשפחה, אחד החיילים רודף אחריהן אך נתקל בחומה נשית (הבאה לידי ביטוי בהשמעת צהלולים) המסמנת לו באופן בלתי מילולי אך מפורש שזהו מרחב שאין הוא רצוי בתוכו ואין ביכולתו לחדור אליו. הסצנה הבאה היא סצנה המתקיימת בתוך הבית, סצנה המתאפיינת במעבר חד מצילום חוץ אל צילום פנים, מעריכה מהירה ותנועות מצלמה חדות אל צילום ארוך של תנועת פאן פיוטית בו המצלמה נעה כמלטפת את פני הנשים, מעבר מחברה גברית ואלימה אל חברה נשית, עדינה והרמונית, מעבר מסאונד דיאגטי של שירה בעלת גוון מלטנטי אל סאונד דיאגטי של תפילה משותפת ואקסטרה דיאגטי של ציוץ ציפורים המפקיע את המרחב מהחוץ שבו הוא מתקיים. כאשר הנשים יוצאות מהחדר, טלי נשארת שוכבת ללא הכרה על המיטה ועליה רוכנת אישה המלטפת את פנייה ומפשיטה אותה בעדינות הפורצת את הגבולות ההטרוסקסואליים. בהמשך חייל הישראלי פורץ לחדר ומוצא את טלי לאחר תהליך טרנספורמציה ( הפיכתה…
[S1]מדינת ישראל (הקו הירוק)  [S2]נכון  [S3]לא ברור  [S4]להפך – קיים ניסיון להראות 2 סיפורים מתוך הריבוי.
[S5]טוב  [S6]יפה!