ממ"ן 11
שאלה
1 , א' רפאל למקין (1959-1901), יליד פולין, משפטן יהודי, שלמד באוניברסיטת לבוב, ובסיום לימודיו התמנה לתובע מחוזי. בעקבות פלישת הנאצים לפולין היגר לארצות הברית, ושם כתב טיוטה לחוק בין-לאומי למניעת השמדה מכוונת של קבוצות אתניות, לאומיות ודתיות, נושא שהעסיק אותו מנעוריו. רפאל למקין זכור בעיקר כ"אבי" אמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם והענשת מבצעיו. ב-1933, בכנס משפטנים בין-לאומי במדריד, שדן באחידות החוק הפלילי, רפאל למקין הציע לכלול בספר –
שאלה
1 , ב' בשנת 1946 החליטה העצרת הכללית של האו"ם כי: "רצח עם הוא שלילת הזכות לחיים מקבוצות שלמות של בני אדם, דבר שמזעזע את מצפונו של המין האנושי וגורמת לאובדן לאנושות כולה, מבחינת התרומה התרבותית או כל תרומה שתרמו קבוצות אלו, והיא נוגדת את החוק המוסרי, את רוחו ואת מטרותיו של האו"ם. מקרים רבים של פשעים מסוג רצח עם התרחשו כשקבוצות גזעיות, דתיות, פוליטיות ואחרות הושמדו, במלואן ובחלקן. העונש על פשעים אלו הוא עניין בין-לאומי". "האספה הכללית מאשרת כי רצח עם הוא פשע על פי החוק הבין-לאומי, כי הוא מעשה המגונה בידי העולם התרבותי וכי מבצעיו ייענשו, בין שהם אנשים פרטיים, אנשי ציבור, או מושלים – בין שהמעשה בוצע כלפי קבוצה דתית, גזעית, פוליטית או אחרת". ב-1948, לאחר דיון בוועדה המשפטית אושרה האמנה פה-אחד בידי העצרת הכללית של האו"ם שהתקימה בפריס. בעלי האמנה, לאחר שעיינו בהצהרה מאת עצרת האומות המאוחדות, הסכימו על:
ü   סעיף 1- השמדת-עם בימי מלחמה או בימי השלום, הוא פשע על פי החוק הבין-לאומי, ועל בעלי האמנה למנוע אותו, ולהעניש על כך.
ü   סעיף 2-  הגדיר את השמדת-עם כאחד המעשים שנעשו בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, באשר היא קבוצה כזו. המעשים הם:
o     הריגת אנשים הנמנים עם הקבוצה o     גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקבוצה o     העמדת הקבוצה בכוונה תחילה בתנאי-חיים שיש בהם כדי להביא לידי השמדתה הגופנית, כולה או מקצתה o     קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקבוצה o     העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה ü   סעיף 3 קובע מעשים עליהם יענשו: השמדת עם; קשר לבצע השמדת עם; הסתה ישירה ופומבית לבצע השמדת עם; ניסיון לבצע … רחוקות הצליח להביא את הרוצחים למשפט. היא מנוסחת בצורה מעורפלת ומעלה הרבה שאלות. יפה מאוד.
ציון 50/50 שאלה
2 , א' התקופה הקולוניאלית ברואנדה (1898-1962) התחלקה לשתי תת-תקופות: תקופת השלטון הגרמני, 1898-1916, ותקופת השלטון הבלגי, 1916-1962. הגרמנים ראו ברואנדה ביחד עם ממלכת אורונדי חלק ממזרח אפריקה הגרמנית, שעיקרה היה מה שהפך בשנת
1 918 לטנגנייקה הבריטית. הגבולות הקולוניאליים התבססו על גבולות מסורתיים קודמים.
הממלכות המסורתיות של רואנדה ואורונדי המשיכו להתקיים בתקופה זו במסגרת שיטת השלטון העקיף –שליטת שלטון באמצעות השלטון המסורתי, המקומי.
ממלכת רואנדה התחזקה בתקופה הקולוניאלית בעקבות השלמת כיבושן וסיפוחן של ממלכות ההוטו הצפון מערביות. בעקבות שליטה עקיפה, נזקקו הגרמנים למעט מאוד מושלים, פקידים ואנשי צבא. לאורך אותה תקופה חלה התנצרות המונית של אוכלוסייה אפריקנית, וב-1931 הפכה הנצרות הקתולית למעין דת רשמית ברואנדה.
התקופה הקולוניאלית התאפיינה בגילויים של ברוטליות רבה מצד השולטים כלפי המקומיים. הגרמנים והבלגים …
עבודה טובה מאוד סופי 90