1 .         מבוא -..
עמ' 2
2 .         חובת האמון –..
עמ' 3
2 .1             מהותה של חובת האמון
עמ' 3
2 .2             חובת האמון כדוקטרינה –…
עמ' 4
3 .         הקשר המשפטי בין הבנק ללקוח והחובות הנגזרות …
עמ' 7
4 .         התמודדות המשפט עם פערי הכוחות בין הבנק ללקוח
עמ' 11
5.         חובת האמון הבנקאית –…
עמ' משפטים 5.1             הרקע
להתפתחות חובת האמון הבנקאית -.
עמ' משפטים 5.2             מהותה של חובת האמון הבנקאית .
עמ' 16
5.3             הרטוריקה להצדקת חובת האמון הבנקאית ..
עמ' 17
5.4             היקף חובת האמון הבנקאית -…
עמ' 18
5.5             גבולות וסייגים של חובת האמון הבנקאית –
עמ' 19
6 .         ההסדרה המשפטית הראויה של חובת האמון הבנקאית –..
עמ' 21
6 .1             הצורך בביטול התחולה הגורפת של האיסור על ניגוד אינטרסים –
עמ' 21
6 .2             הערכת קביעתה של חובת האמון הבנקאית הפסיקתית כחובה סטטוטורית…
עמ' 22
7.         סיכום -..
עמ' 24
8 .         ביבליוגרפיה –…
עמ' 26

1 . מבוא
חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981
מהווה חוק מרכזי בדיני הבנקאות בישראל, ומטרתו להסדיר יחסי בנק-לקוח. תכליתו של החוק לפתור את בעיית פערי הכוחות בין הבנק ללקוח באמצעות  הגדרת חובות שונות המוטלות על הבנק, מעצם היותו בעל הכוח במערכת היחסים בין הצדדים, על מנת לרסן את כוחו אל מול הלקוח.על אף הוראות החוק השונות, אשר מסדירות תחומים חשובים ביחסי הבנק עם הלקוח ומשפרות באופן מהותי את מעמדו של הלקוח במערכת יחסים זו, ניתן לאתר כמה לקונות בחוק הפוגעות באופן משמעותי במעמדו של הלקוח הבנקאי. הלקונה המרכזית שבחוק הבנקאות (שירות ללקוח) מתייחסת להיעדר חובת אמון שחב הבנק ללקוח, מאחר שחובה זו הינה מאפיין עיקרי של יחסי בנק-לקוח, ולכן העדרה מחוק מרכזי זה בולט.
ההסדרה של חובת האמון הבנקאית בדיני הבנקאות בארץ התבצעה על ידי המערכת המשפטית. כך, בתי המשפט מילאו את החסר המתואר לעיל על ידי הטלת חובת אמון רחבה וגורפת על הבנקים במערכת היחסים בינם לבין לקוחותיהם. קרי, תחולתה של חובת האמון הבנקאית הפסיקתית מקיפה את כלל הפעולות, העסקאות והשירותים הבנקאיים. יתר על כן, בתי המשפט הפכו חובה זו לדוקטרינה מושרשת ומבוססת היטב בפסיקותיהם, וכיום אין עוררין על מקומה החשוב והמרכזי בדיני הבנקאות ובשיח המשפטי בישראל. עבודה זו מבקשת לבחון את ההתמודדות המשפטית עם היעדר חובת אמון בנקאית סטטוטורית באמצעות קיומה של חובה זו כחובה פסיקתית במשפט בישראל. בהקשר זה נציג את עמדתנו בנוגע לשאלה המתבקשת בדבר תרומת עיגונה של חובה זו בחקיקה למציאות המשפטית הנוגעת להסדרת יחסי בנק-לקוח ראויים יותר. זאת ועוד, בשל קושי מהותי הטמון בנדבך מרכזי בחובת האמון הבנקאית הפסיקתית – באיסור על ניגוד אינטרסים, העבודה מבקשת להציע התמודדות משפטית ראויה עם קושי זה, אשר מבוססת על דיני המשפט המנהלי ועל דיני היושר במשפט האנגלי. מבנה העבודה הינו כדלקמן: בפרק השני נעסוק בחובת האמון הכללית במשפט הישראלי, תוך תיאור ראשית התפתחותה במשפט האנגלי וחדירתה אל המשפט הישראלי. בפרק השלישי והרביעי נבחן את הרקע לכינונם של יחסים משפטיים בין הבנק ללקוח ואת מערכת הדינים החלים על יחסי בנק-לקוח, ונדון בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) כאמצעי להתמודדות המשפט עם כשלון היישום של דיני החוזים בהקשר הבנקאי ולהסדרה ראויה של היחסים בין הבנק ללקוח. בפרק החמישי נבחן את חובת האמון הבנקאית כעיקרון מוכר ורחב היקף בפסיקה הישראלית, אך גם כבעלת גבולות וסייגים המצמצמים אותה. בפרק השישי נציג עמדה לפיה  הסדרה ראויה של חובת האמון הבנקאית במשפט הישראלי צריכה לאמץ את דיני המשפט המנהלי והמשפט האנגלי בנוגע לאיסור על ניגוד אינטרסים. זאת ועוד, נציע לקיים שיח מעמיק ויסודי ולבחון בכובד ראש את השאלה האם ראוי לקבוע את חובת האמון הבנקאית הפסיקתית, כנהוג כיום במשפט הישראלי, כחובה סטטוטורית.