השפעת הסנקציות ומנגנוני הביטחון הבינלאומיים על איראן

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 7684
מספר מקורות 50

תקציר העבודה

עבודה סמינריונית – מלחמה ואסטרטגיה השפעת הסנקציות ומנגנוני הביטחון הבינלאומיים על איראן מספר מילים: 7636
תוכן עניינים:
מס"ד נושא עמודים
1 מבוא
3-4
2 מדיניות הביטחון של איראן וסיבות פיתוח הנשק הגרעיני 5-7
3 פיקוח בינלאומי על התחמשות גרעינית ומידת יעילותו  במקרה האיראני
8 -11
4 מצבה הגרעיני של איראן
1 2-מנהל עסקים 5
השפעת הסנקציות והמשטרים הבינלאומיים על התחמשותה של איראן משפטים-23
6 סיכום
2 4-28
7
בביוגרפיה מבוא:
יום שלישי, 28.6.2011 , הוכתר בהצלחה התרגיל הצבאי האיראני הגדול. איראן אישרה כי הצליחה לשגר מנהל עסקים טילי קרקע קרקע. מפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, גנרל עלי חאג'י-זאדה דיווח כי אין לאיראן צורך להגדיל את טווח הטילים משום שכבר כיום ישראל ובסיסיי ארה"ב במפרץ נמצאים בטווח הטילים שלה. איראן אם כן פועלת כל העת לפיתוח נשק גרעיני (על פי דוח האום שפורסם ביוני 2009 קובע כי לאיראן קיימת אפשרות לייצר פצצת אטום ) ומתעלמת מהסנקציות הרבות המפעילות עליה מדינות העולם.
מעל 20 שנה נשלטת איראן בידי משטר אסלמי מהפכני. משטר זה מצוי בתקופה זו תחת לחץ בינלאומי כבד בין השאר על ידי גרמניה, בריטניה וצרפת בניסיון למנוע מאיראן חומרים לפיתוח נשק גרעיני. ארה"ב מכיוונה משגרת אף היא איומים לכיוון איראן להפעלת עוצמתה הצבאית כשם שהפעילה בעירק ובאפגניסטן במידה וזו לא תפסיק לייצר נשק גרעיני. "איראן מפתחת את הנשק הגרעיני בחשאי, תוך הכחשה פומבית של פעילותה זו. הנשק הגרעיני אמור לשמש אותה כמגן מפני איום צבאי ישיר על איראן, כמגן על המשטר הקיים וכמטרייה לפעילותה החתרנית להפצת משטר מוסלמי קיצוני באזור ובעולם." "את המלחמה הגרעינית אין עוד להגדיר כהמשך המדיניות באמצעים מלחמתיים, לפי נוסחת קלאוזוביץ – יש לראותה כאמצעי להתאבדות האנושות כולה" .
נדמה כי עצם קיומו של  הנשק הגרעיני העלה את רמת הסיכון והאכזריות במלחמה, הן במערכת הלאומית והבנילאומית כאחת. מנגד ישנם הטוענים כי עצם המצאותו של נשק קטלני זה, מרסן דוקא את שליטי העולם ומאזן את השחקנים אשר בבעלותם נשק גרעיני. תומכים משני הקצוות בוודאי יסכימו כי יש לוודא כי השימוש בנשק הגרעיני הוא אכן מוגבל ונתון לפיקוח של הזירה הבינלאומית . הזירה הבינלאומית משקיעה מאמצים רבים על מנת למגר את הנשק הגרעיני ולהפסיק את פיתוחו בעולם.  האם הלחץ אשר מפעילים אירגונים בינלאומים שונים משפיעים על איראן ? האם איראן מושפעת מהשיח הדיפלומטי בנושא הנשק הגרעיני?
 עפ"י דו"ח הערכת המודיעין השנתי של המרכז למחקר מדיני במשרד החוץ, אין לאיראן כוונות לוותר על תוכנית הגרעין שלה, גם אם יוטלו עליה סנקציות כלכליות. תוכנית הגרעין תימשך בכל מחיר, כי היא מהווה פוליסת ביטוח להמשך קיומה של איראן.
שאלת המחקר אשר בה תעסוק עבודה זו הינה: באיזו מידה איראן מושפעת מהסנקציות הבינלאומיות והמשטרים הבינלאומיים על ייצור נשק גרעיני? האם יש באמצעים אלו יכולת להגביל את התחמשותה העתידית? השערת המחקר היא כי לגופים בינלאומיים, הסכמים שונים, אמנות שונות, אין תוקף מספק והם אינם ממלאים את יעדם. השפעתם על מדיניות הגרעין של איראן מועטה ואין ביכולתם למזער או להשפיע על שימושה העתידי של איראן על יכולתה הגרעינית. בעבודתי אתאר את מעמדה הבינלאומי של איראן ואנסה להוכיח כי למרות מעמדה זה מידת ההשפעה של גורמי חוץ על איראן מוטלת בספק. יש לציין כי איראן הינה חברת מועצת האו"ם ונתונה לכאורה לחוקים הבינלאומיים, על בסיס הגדרות המשפט הבינלאומי, אך אינה מצייתת להם. הנחת העבודה שלי היא כי קשרי המסחר המניבים בכל שנה מליוני דולרים לכספי המדינות הסוחרות עם איראן, מטים את הכף להמשך הקשרים עם איראן תוך התעלמות מהסנקציות הכלכליות ואחרות והתעלמות ממדיניות המשטרים הבינלאומים בהתנהלות מול איראן. בפרק הראשון של עבודה זו אציג את מדיניות הביטחון ואת הסיבות ההיסטוריות שהביאו את איראן לפתח עוצמה גרעינית. בפרק השני אסקור את הפיקוח הבינלאומי על ההתחמשות הגרעינית אם בעזרת אמנות או בעזרת סנקציות ומידת יעילותו במקרה האיראני. בפרק השלישי אציין את מצבה הגרעיני של איראן על פי דיווחים אירנים ובינלאומיים. חשוב לציין כי השגת המידע ואמיתותו בפרק זה  הוא בעייתי. סבב"א מקבלת מידע סלקטיבי מאיראן ומשקפת לעולם רק את המידע התורם להמעמדה הבינלאומי .
בפרק הרביעי אדגים את השפעתם של הסנקציות והמשטרים הבינלאומיים על התחמשותה של איראן. פרק זה ינסה לענות על שאלת המחקר שהוצגה בפרק המבוא. סיכום העבודה יהווה את פרק הסיום ויסקר למעשה את יכולתה הגרעינית של איראן כיום ואת החולשה הבינלאומית מנגד לחיסולה של יכולת זו.