בית הספר לתקשורת, יצירה וביקורת עבודה סמינריונית –  פעילותם המקוונת של ארגוני החברה האזרחית ארגון "צבא החברים של גלעד" כמקרה מבחן מוגש במסגרת הסמינר: פוליטיקה וחברה בעידן המידע מגישה:
המנחה:
01.11.2011
תשע"א תוכן העניינים:
מבוא
-..
1
מסגרת תיאורטית           פרק 1: עלייתה של החברה האזרחית –..
3
         א. הגדרת המושג –…
3
         ב. מודלים של החברה האזרחית -.
4
         ג. המקרה הישראלי -…  6
         פרק 2: שימוש אתרי העמותות בטכנולוגיית הווב 0.2
         א. האינטרנט ככלי להפצת מידע ואידיאולוגיה . 8
         ב. מטרות שלשמן פועלים הארגונים 11
שאלת מחקר —
מנהל עסקים מתודולוגיה –.
משפטים המחקר וממצאיו          רקע

16
         א. האתר "צבא החברים של גלעד" . 19
         ב. הרשת החברתית -..
22
        ג. בלוגים ותגוביות (talk back) -.
24
דיון מסכם –…
27
ביבליוגרפיה —
29
נספחים .
30 תקציר (מתוך פרק המבוא) עבודת מחקר זו עוסקת בשאלת מקומה של רשת האינטרנט בפעילותם של ארגונים חברתיים. מטרת העבודה היא לבחון עד כמה ממומש בפועל הפוטנציאל הדמוקרטי המיוחס לאינטרנט, ובאיזה אופן מנצלים ארגונים של החברה האזרחית את יתרונותיה למימוש יעדיהם. מטרת המחקר ושאלות המחקר שיעלו בהמשך נובעות מתוך דיון תיאורטי בדבר ייחודו של מדיום תקשורתי זה ויכולתו לחולל שינוי בכל הקשור להשתתפות קבוצות חברתיות וארגונים, בחיים החברתיים-פוליטיים. חוקרים רבים רואים באינטרנט מדיום שמציע הזדמנות חדשה לקדם לא רק את המעורבות וההשתתפות האזרחית, אלא גם לשפר את איכות השיח הציבורי שהם מנהלים, אשר חיוני מאוד בחברה דמוקרטית. טענות רווחות שעולות, בהתייחס לארגונים לשינוי חברתי, הן שהאינטרנט תוזיל עלויות ותייעל תהליכים כגון איסוף והפצת מידע, תיאומים, גיוס והנעה לפעולה. לאור זאת נטען כי קבוצות דלות במשאבים יוכלו להיכנס לזירה הפוליטית ולהתחרות על דעת הקהל באופן שוויוני יותר ביחס לקבוצות או אנשים חזקים יותר בעלי משאבים עצומים ויכולות השפעה. (Bennett, 2003a; Bonchec, 1995: Klein,  1999; Norris, 2002). טענה נוספת אשר עולה בהקשר זה מתייחסת לפוטנציאל תרומתה של האינטרנט ביצירתו של מרחב ציבורי שבו אזרחים מנהלים בניהם דיונים בסוגיות חברתיות ומייצרים שיח ציבורי חלופי לזה המתקיים במדיה המסורתיים.
זאת תוך עקיפתם של שומרי הסף המסורתיים והפיכתם של אזרחים ליצרנים ולמפיצים של מידע ((Atton, 2004; Kahn & Kellner, 2005.
תפקידם הכולל של ארגונים, גופים ועמותות ללא כוונות רווח הנקראים מלכ"רים הוא פיתוחה של חברה אזרחית, מרחב בו מתרחשות פעילויות חברתיות הנעשות שלא בכפוף להוראות ישירות של המדינה ומחוץ למסגרות משפחתיות. זהו התפקיד הפוליטי-חברתי המרכזי של "המגזר השלישי".
המגזר השלישי בישראל מחולק לשתי קטגוריות: הראשונה מכילה קבוצת ארגונים המשולבת בפעילות המדינה ועוסקת בעיקר בהספקת שירותים במימון הממשלה. השנייה מורכבת מקבוצה נפרדת ועצמאית של ארגונים אופוזיציוניים לממשלה ולמדיניותה או ניטראליים כלפיה, ובכל מקרה אינם מקבלים ממנה מימון. הארגונים השייכים לקבוצה זו מהווים את אחד הכלים המרכזיים של החברה האזרחית, וממלאים תפקידים חברתיים שונים, ביניהם שימור ערכים, השתתפות אזרחית, ייצוג אינטרסים, בקרה על הממשל ועוד (גדרון, 2003).
האינטרנט והסביבה המקוונת הביאו עמם תקווה ליצירת שיח ציבורי המושתת על עקרונות של שוויון והשתתפותו של הפרט. המבנה האינטראקטיבי של האינטרנט ומאגר המידע שנגיש לכל יכול לכונן מחדש מרחב ציבורי עבור החברה האזרחית. השיח אודות יתרונות האינטרנט ככלי גיוס והנעה לפעולה מעלה מספר טענות עיקריות. ראשית, רשת האינטרנט נתפשת כמאפשרת תקשורת בינאישית תוך התגברות על מכשול המרחק הגיאוגרפי, ובכך מקלה על החלפת מידע בין פעילים בתכנון קמפיינים ובתכנון אופרטיבי של טקטיקות פעולה, דבר שהתאפשר קודם לכן בעיקר בתקשורת בין אישית.
שלישית, האינטרנט נתפשת ככלי שמסייע בארגון ובהנעה לפעולה קולקטיבית במהירות ובעלות נמוכה יחסית מבעבר. בהתאם לכך, גם ארגונים דלים מבחינה כלכלית יוכלו ליהנות ממנה Bennett, W.L, 2003a)).
עבודה זו מציגה מבחן לאופן שבו משתמשים ארגונים של החברה האזרחית בישראל במדיום התקשורתי החדש באופן יחסי. במסגרת העבודה יבחנו תפישות הארגונים לגבי יכולות האינטרנט לקדם יעדים, ואת המטרות שלשמן פעילי הארגונים משתמשים ברשת האינטרנט. בחינת הממצאים תעשה באמצעות ניתוח תוכני של ארגון "צבא החברים של גלעד" בו שותפים פעילים, חברים ובני משפחה והוא פועל כמלכ"ר ללא מטרות רווח. כל תכליתו של האתר הוא פעילות למען שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, כאשר הפעילים והמפעילים השונים קוראים לאקטיביות מעל דפי האתר. לשם כך יבחנו דפי אינטרנט ופלטפורמות מגוונות, כמו גם דפוסים שונים של טכנולוגיית הווב 0.2, כפי שבאים לידי ביטוי בסוגיה זו. בנוסף, תיבחן פעילותה של הרשת לאחר חזרתו של גלעד ואת התגובות הרבות שליוו את שחרורו. אמנם האתר הרשמי הפסיק מלתפקד לאחר שובו, אך ההתרגשות והסקרנות סביב חזרתו מהשבי מהווים חלק ניכר בתהליך כתיבת העבודה מאחר שאלו התרחשו במקביל.
מעניין לבחון את היציאה והקריאה לשחרורו של גלעד שליט, באמצעות רשת האינטרנט שהובילה ליציאה ולמחאה ברחבי הארץ, אשר הובילה להפעלה של לחץ כזה או אחר על הממשלה, שרבים בטוחים שהייתה לה השפעה מכרעת על החלטת החזרתו של גלעד בסופו של התהליך.