השפעתם של איגודי עובדים ושכר גבוה ומדיניות  ממשל כלפי תחרות על משך משבר כלכלי [הקלד את כותרת המשנה של המסמך] Anat [בחר בתאריך] תוכן עניינים
מבוא -…
2-4
ה"שפל הגדול" בארה"ב – רקע .. 5-12
סקירת מאמרים בספרות המחקר –… 13-23
דיון ומסקנות — 24-26
ביבליוגרפיה —
27-29
מבוא:
בתאריך ה – 24 לאוקטובר, 1929 הידוע גם בשם "יום החמישי השחור", פרץ האסון הפיננסי אשר נחשב לאסון הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית שהוביל למשבר פיננסי בכל העולם ובמיוחד במדינות המערביות, הקרוי גם "השפל הגדול". המשבר הכלכלי החמור בארה"ב בתחילת שנות השלושים גרר אחריו קריסה של אלפי בנקים בנקים, בעלי פיקדונות בסכום כולל של כחמישה מיליארד דולר. האבטלה הגיעה לשיאה ונשקה לשיעור של מעל עשרים אחוזים.   הבורסה ב"וול סטריט" נפלה כתוצאה מכך שהציבור החל למכור את מניותיו במהירות, דבר אשר הוביל לירידת חדה של ערכן של המניות כך שבתוך תקופה של פחות מחודש אחד איבדו המניות כ-40% מערכן. הציבור איבד את האמון בבנקים, "אפקט הדומינו" התחולל והחלה "הריצה אל הבנקים" של הציבור הדרש למשוך את פיקדונותיו מה שהוביל למשבר נזילות חסר תקדים ומכאן לנפילתם של אלפי בנקים ברחבי ארה"ב.
המשבר בארצות הברית הוביל למשבר בינלאומי ופגע אנושות בכלכלה האמריקאית שלא התאוששה ממשבר זה כעשור. תקופת השפל שהחלה בסוף שנת 1929 המשיכה עד סוף שנות השלושים של המאה הקודמת  (Diamond & Dybvig, 1983).
הספרות המקצועית מציגה במחקרים ומאמרים רבים להסברת הסיבות שונות ומגוונות אשר שלפיהן פרץ המשבר  ובין סיבות אילו ניתן להצביע על : עידוד ממשלתי של הגאות הכלכלית  בלי ביצוע של פעולות איזון של הממשלה, עודף ייצור של המשק, הטלת מכסי ייבוא אשר פגע בסחר הבינלאומי, משברים בענפי החקלאות, הפחם והטקסטיל, עודף היצע של עובדים ועוד  (Allen  & Gale, 2000).
גם לאחר פרוץ המשבר לא האמינו בעולם ובארה"ב כי ההתאוששות מן השפל הגדול תתמשך קרוב לעשור. הממשל ארה"ב, לאורך תקופת השפל הארוכה, בחר שימוש במדיניות של התערבות אגרסיבית בשווקים בניסיונות לאושש את הכלכלה האמריקאית ונחל כישלונות רבים ובתחילה אף העמיק את המיתון הקשה אליו נקלעה ארה"ב, אותם אסקור בהמשך עבודה זו.  בספרות המחקר קיימת מוטיבציה רבה לבחון ולסקור את הסיבות להתחוללות המשבר הכלכלי ואת הסיבות לאורכו הממושך והתאוששות האיטית וזו במטרה למנוע זאת במשברים עתידיים כמו לדוגמא המשבר האחרון הגדול "משבר הסאב פריים" שהחל בשנת 2007. את המדיניות בארה"ב לנוכח המשבר הכלכלי בשנות השלושים, ניתן לחלק לשתי תקופות שכללו את כהונתו של הובר כנשיא עד תחילת שנת 1933 ואת כהונתו של רוזוולט שכיהן כנשיא עד תחילת שנות הארבעים. שני הנשיאים אומנם נקטו מדיניות של רגולציה ומעורבות ממשלתית גבוהה ביותר והמכנה המשותף בניהם היה כי שניהם בחרו במדיניות שונה מזו שהייתה נהוגה במשברים בארה"ב עד אז, כאשר הצעד המרכזי ששניהם נקטו היה עידוד מדיניות של קרטל בענפי התעשייה.
אומנם פעילות קרטל מעוגנת בחוק כאסורה ברוב מדינות העולם כולל מדינת ישראל, עם זאת ניתן למצוא מקרים עדיין הוא מתקיים ונחקרים על ידי הרשויות המתאימות. קרטל הינו מצב בו הפירמות בענף מתאמות ביניהן מחירים או לחילופין מתאמות בינהן מכסות ייצור (בין השאר קיימים גם קרטלים גאוגרפיים מבוססי מיקום בהם הפירמות של מתאמות שכל אחת מוכרת במיקום שלה ולמעשה מהווה מונופול בתחום) וזאת במטרה לשמור על מחירים גבוהים בענפים בהם פועל הקרטל. קיום הקרטלים במקרים בהם אין רגולציה או לחילופין על אף קיום רגולציה רלוונטית אינה מתקיימת אכיפה של פעילות קרטלים, מובילים למצב בו מתקיימות פגיעה ברווחה החברתית ופגיעה בתוצר של המדינה הנובעות בשל ייצור נמוך יותר של מוצרים בענפים בהם פועלים קרטלים (Stigler, 1987) מבחינת מדיניות הרגולציה וההתערבות של הממשל שתבחן בעבודה זו, ספרות המחקר אינה מציגה הגדרה אחת, אחידה ומוסכמת על כל החוקרים למושג רגולציה. רגולציה נתפסת כתהליך או פעילות שבהם רשות שלטונית ביצועית דורשת, מונעת או אוסרת פעילות או התנהגות מסוימת של הפרט ו/או של מוסדות וארגונים, אשר עושה זאת באופן מינהלי מתמשך (ארבל-גנץ,
2 003).
המדיניות בתקופת ה"ניו-דיל", תקופת כינונו של רוזוולט כנשיא ארצות הברית, הביאה להתרחבות משמעותית וענפה בפעולות הרגולטיביות אשר ננקטו על ידי הממשל האמריקני.
בעוד שבתקופות קודמות לתקופת ה"שפל הגדול" בשנות בשלושים של המאה הקודמת,  ניתנה תשומת הלב הרגולטיבית בעיקר לבעיות של ריכוזיות כוח כלכלי ועוצב המבנה שיפקח על הגבלים-עסקיים, הורחבה הרגולציה, בתקופתו של רוזוולט, לשווקי העבודה וההון ולתעשיות כמו תעשיית החשמל, מזון, תרופות, משאיות, אוויר, והקומוניקציה, כפי שייסקר בהמשך עבודה זו. תקופה מאוחרת יותר בארה"ב, לקראת סוף שנות השישים ושנות השבעים המוקדמות, הייתה תקופת פריחה בהקמת סוכנויות רגולטיביות. הרגולציה בתקופה זו מעט שונה באופייה  מאשר אופי הרגולציה בתקופתו של רוזוולט, והיא קרויה לעתים קרובות רגולציה חברתית (social regulation) או רגולציה מגינה (protective regulation). מירב תשומת הלב ניתנה לפיתוח סוכנויות וכלים רגולטיביים לטיפול בבטיחותם של מוצרים, איכותם של מוצרים, בעיות של זיהום סביבה והשפעות חיצוניות שליליות, ושל בטיחות בעבודה  (Baldwin & Cave, 1999).
בחינת הצעדים שננקטו, החוקים שעברו והמדיניות של הממשל בארה"ב תסקר בהמשך העבודה בה אנסה לתת מתוך ניתוח מודלים ומחקרים מתוך הספרות המקצועית מענה לשאלת המחקר של השפעתם של איגודי עובדים ושכר גבוה ומדיניות  ממשל כלפי תחרות על משך המשבר