ספורט ולאומיות ציונית בישראל

עבודה סמינריונית שם העבודה:
ספורט ולאומיות ציונית בישראל  תוכן עניינים
–        מבוא 3
–        התפתחות התנועה הציונית 5
–        הקמתם תנועות ספורט ציוניות –10 –        ספורט ולאומיות עד לפני קום המדינה מנהל עסקים –        ספורט ולאומיות  – שני עשורים לאחר קום המדינה–..17
–        ספורט ולאומיות לכיוון שנות האלפיים 20 –        דיון ומסקנות ..23
–        ביבליוגרפיה …27
מבוא
כבר בעת העתיקה,  ביוון, פעילות הספורט היוותה חלק מפולחן דתי שהפריד בין סוגי אוכלסיות שונות, לדוגמא אפשרות להשתתפות בתחרויות הספורט רק למעמד העליון שכלל גברים בלבד. ברומא העתיקה בפעילות ספורט אפיינה פעילות לצורך צרכים צבאיים ומדיניים והן לצורך בידור (גם שם ניתן היה לראות בשלבים מוקדמים הספורט עדיין היווה חלק מריטואל דתי). אצל היהודים בתקופת העת החדשה, הספורט שימש כאמצעי מגייס לטובת האידיאולוגיות השונות עמן הזדהו לרבות הרעיון הלאומי. טרם קום המדינה, בארץ ישראל, זוהו אגודות הספורט עם המחנות הפוליטיים שהתגבשו ביישוב. עם הקמת המדינה שימש הספורט אמצעי ליצירת הזהות הלאומית היהודית בישראל כחלק מתפיסת כור-ההיתוך שהייתה בארץ. ניתן להצביע על כך כי בהיסטוריה של מדינת ישראל בעיקר בתקופת הקמת המדינה, הספורט שירת גם את ההסברה בקשרי החוץ של ישראל ובו בזמן שימש כאמצעי מגייס פוליטי של המפלגות השונות.
בן פורת בספרו מדגים את הכדורגל כאמצעי “הכדורגל מעורר רגשות של יחידים וקולקטיבים, כי זה טבעו כמשחק ההמונים… את האופיום להמונים מספקת הלאומיות או האתניות או הדת” (בן- פורת,
2 003: משפטים1). הכדורגל בשל היותו הספורט הפופולארי ביותר בעולם מהווה מוקד בעל השלכות תרבותיות וחברתיות רחבות. בספרות המחקר ניתן לראות טענות רבות ובניהן: לא ניתן להבין ענף או פעילות ספורט כלשהי בלי להבין את החברה שבה הוא מתרחש ומתפתח, הטענה  כי לספורט קיימים עוצמה וכוח משמעותיים שלא ניתן למצוא בתחומים רבים נוספים. בסמינר זה אנסה דרך ספרות המחקר המקצועית לבחון את שאלת המחקר:
 האם קיים קשר בין ספורט ולאומיות ציונית בתקופות שונות?
במסגרת שאלה זו אבחין בין שלוש תקופות בעלות רקע שונה.
עד 1948 – התקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל.
שני  העשורים הראשונים לאחר הקמת מדינת ישראל.
מאז ועד שנות האלפיים.