תקציר ממ"ן 14- החוויה התיאטרונית חלק א'- שאלה 2:
במחזה "ברווז הפרא", ניתן לראות שדמותו של גרגרס מנסה ליצור קשר משמעותי עם הזולת במחזה, בעיקר עם דמותו של יאלמר, חבר ילדותו. גרגרס מנתק את קשריו מאביו לאחר שהוא מבין שיש מניעים סודיים העומדים מאחורי פעולותיו של אביו בנושא השידוך של יאלמר וגינה. גרגרס הוא אידיאליסט, המטיף ליושר ואמת מוחלטת, והוא מחליט לחדש את קשריו עם יאלמר כדי להביא את האמת לחייו, ולגרום לו לראות את המציאות. בניסיונותיו, הוא אינו מבין את האסון שהוא עלול- ועתיד להביא- על משפחת אקדל.
א.      את גרגרס אנחנו פוגשים במערכה הראשונה, וברור מהדיאלוג כי יחסיו עם אביו לא טובים. הוא בקושי מגיע הביתה, משוכנע שלאביו יש מניע נסתר לכל מעשיו, שהוא מפעיל מניפולציות על הסובבים אותו ומנתק איתו כל קשר עוד באותו ערב (לאחר שהוא חושד באביו ובטיב יחסיו עם גינה, אשתו של יאלמר). הוא לא מוצא את עצמו שייך למסגרת המשפחתית שלו, ומחליט שעליו לעסוק ב"תיקון" חייהם של אחרים, לעזור להם לראות את האור, את האמת, את המציאות האמיתית ולקבל אותה כדי שיוכלו להמשיך לחיות את חייהם בהשלמה. הוא מוצא את ייעודו בתיקון חייו של יאלמר, המושתתים על שקר. המשך קריאה בקובץ..
חלק א'- שאלה 3:
א.      יש הטוענים כי "מחזותיהם של איבסן וצ'כוב, כל אחד בסגנונו הוא, הם במידה רבה מחזות פסיכולוגיים, קרי מחזות החודרים למעמקי נפשו של האדם, אל מחוזות הלא-מודע". אני מסכימה עם טענה זו, ואדגים אותה על המחזה "ברווז הפרא" מאת איבסן, בהתייחס לנקודות הבאות; סאב-טקסט, עיצוב דמויות, נתח חיים וסיבה ותוצאה. בניגוד למחזות שנכתבו בתקופות קודמות, כדי להבין את נפשן של הדמויות יש להסתכל על מעשיהם, תנועות גופם ולהבין את הסאב-טקסט. במחזה הריאליסטי אין שימוש בסולילוקוי או בהיצד, ולכן אין לנו "גישה ישירה" לעולמן הפנימי של הדמויות. עלינו לקרוא בין השורות, לפענח את הסימנים שהדמויות מקרינות לנו, הן בשפת הגוף והן בבחירת המילים שלהם, כדי להבין את הסאב-טקסט, את מה שנמצא מתחת לפני השטח. מכיוון שעלינו "לעבוד" כדי לפענח את הדמויות, ניתן לראות במחזה הריאליסטי של איבסן- מחזה פסיכולוגי.
הדמויות במחזה מעוצבות כדמויות עגולות, מלאות. התמונה המלאה על אופיין של הדמויות נבנית לאט-לאט מתחילת המחזה ועד המילה האחרונה, אנחנו בונים פאזל שרוקם עור וגידים במהלך הקריאה (או הצפייה). לדוגמה; דמותו של ורלה הזקן נבנית לנו לבנה אחר לבנה, כאשר בתחילת המחזה אנחנו מבינים כי יחסיו עם הבן אינו מוצלחים ויש שמועה שהוא היה מתרועע עם גינה בזמן שאשתו הייתה בחיים. במהלך הקריאה אנחנו מקבלים פרטים נוספים עליו; כמו שהוא עומד להתחתן, …
המשך קריאה בקובץ חלק ב':
ב.      מרכיב הזמן בתיאטרון:
במחזה "אדיפוס" הזמן המוצג הוא יממה אחת בלבד, על אף שהזמן המיוצג מתחיל הרבה לפני אותו יום- הוא בפועל מתחיל ביום שבו אביו של אדיפוס שומע על הקללה שמוטלת על משפחתו, על הנבואה.
המשך קריאה בקובץ..
ג.       "נתח חיים":
נתח חיים הוא מושג המתאר ניסיון להציג פיסת חיים הלקוחה מתוך המציאות הריאליסטית. התחושה המתקבלת מסיטואציה המוצגת לפנינו כ"נתח חיים", הוא סיטואציה אמיתית הלקוחה מחיי היום-יום, שאין בה צורך לייפות את הדברים, או לזרז השתלשלות אירועים כדי שתתאים לקצב הדרמטי המקובל. במחזה "ברווז הפרא", אנחנו רואים …
המשך קריאה בקובץ