דימוי עצמי של מורים בעת שימוש במחשב

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2014
מספר מילים 5959
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

מסלול תואר שני בפיתוח סגל לתפקידי הדרכה דימוי עצמי וחדשנות בהוראה עבודה סמינריונית במסגרת הקורס:
"חקר ההוראה" קוד שיעור: 2014_4_2_8400222
חיפה                                                                           אוגוסט, 2014

תוכן עניינים
עמוד הנושא

I                        הכרת תודה
II                        תוכן עניינים
III                        תקציר
IV                        רשימת לוחות

1 מבוא
2 פרק א: סקירת ספרות
2 א.1
שיטות ההוראה המוסרתיות מול החדשנות בהוראה
3 א.2.1
מקום המורה בשיטות ההוראה השונות
3 א.2
התיאוריה הפסיוכוסוציאלית 5
א.3
הדימוי העצמי
6 א.1.3
תיאוריות וגישות שונות בדימוי העצמי 7
א.2.3
מסוגלות עצמית                       8
פרק ב: שיטת מחקר
8 ב.1
משתתפי המחקר 9
ב.2
כלי המחקר
1 0 ב.3
הליך המחקר
1 1
פרק ג: ממצאים
1 3
פרק ד: דיון ומסקנות
1 3
ד.1
דיון בהשערת המחקר 14 ד.2
מגבלות המחקר 14 ד.3
המלצות לדרכי פעולה ומחקרי המשך 15 רשימת מקורות
1 8         נספחים:
18
נספח 1: שאלון
2 1
SPSS  פלטי נספח 2: תקציר נושא המחקר הנוכחי הינו בחינת ההבדלים ברמת הדימוי העצמי והמסוגלות העצמי של המורה כאשר הוא דוגל בשיטת הלימוד המסורתית הקלאסית או לחילופין בשיטה המתוקשבת והעדכנית. זה לצד בחינת ההשפעה של הדימוי העצמי על עמדות המורה האישיות והפדגוגיות כלפי שינויים הבאים במסגרת החינוכית במטרה להטמיע את המחשב בתהליכי ההוראה והלמידה. למחקר זה שתי שאלות, השאלה הראשונה בוחנת אם קיים קשר בין דימוי עצמי של המורה לעמדותיו כלפי שינויים המביאים לשילוב המחשב, בין שהשאלה השנייה בודקת קיום הבדלים בין מורים המשתמשים בשיטה המסורתית למורים המשתמשים בשיטה המתוקשבת ברמת הדימוי העצמי ורמת מסוגלותם האישית? על מנת לבדוק שאלות מחקריות אלו נערך מחקר כמותי וכלי המחקר היה שאלון .
במחקר השתתפו 60 מורים ומורות מבתי ספר שונים, חלקם בתי ספר ליהודים ואחרים השייכים למגזר הערבי, במחקר השתתפו 52  מורות ושמונה מורים בלבד בעלי נתוני רקע
מגוונים והטרוגניים. מהממצאים עולה כי קיים קשר חיובי בין דימוי עצמי ועמדות כלפי שינויים במערכת החינוך, כמו כן נמצא כי קיים הבדלים בין המורים משתמשי השיטה המתוקשבת למורים משתמשי השיטות המוסרתיות ברמת הדימוי העצמי בלבד, בין שנמצא שיוויון בינהם ברמת המסוגלות העצמית. שתי השערות מתוך שלושת השערות המחקר באו על אישושן לעומת השערה אחת אשר הופרכה. מסקנת המחקר העיקרית גורסת כי שיטת ההוראה המועברת בכיתה הינה בעלת השפעה ישירה על דימויו העצמי והמקצועי של המורה, אשר יכולה להביא אל שינוי חיובי בעמדות המורים כלפי שילוב מחשבים בתהליכי ההוראה. הצעות יישומיות והמלצות למחקרי המשך יפורטו בפרק הדיון.
רשימת לוחות                                                                                                                                                      עמוד לוח 1:
נתוני רקע של המורים בהתייחס למגדר, שכבות לימוד, מקצועות  לימוד,השכלה ,שילוב מחשב וותק (60=N)
8 לוח 2: נתוני מורים בהתייחס לגילם 9
לוח 3:
ניתוח גורמים לגבי השאלון שבו נעשה שימוש במחקר
1 0 לוח 4:
מאפיינים תיאוריים השייכים למשתני המחקר
1 1
לוח 5:
מתאם פירסון בין רמת דימוי עצמי לעמדות אישיות ופדגוגיות כלפי שינויים ושילוב מחשב בהוראה (N=60)
1 1
לוח 6:
תוצאות מבחן T של ההבדלים בדימוי עצמי, מסוגלות עצמית למורים המשתמשים בשיטות המתוקשבות ומרים המשתמשים בשיטות המוסרתיות (N=60).
1 2
מבוא
המילים שאתה אומר לעצמך, משפיעות על הדימוי העצמי שלך, והדימוי העצמי מכתיב את המעשים שאתה עושה. למשל, אם יש לך דימוי עצמי של אדם שאין לו יכולת לעשות שום דבר בעל ערך, אתה תוכל לעשות רק מעשים שמתיישבים עם התכונה הזאת. אבל אם אתה תופס את עצמך כאדם שמקרין כוח וחוסר פחד, שוב- כל מעשיך ייעשו בהתאם לתכונה הזאת . הדימוי העצמי הוא סוג של נבואה שמגשימה את עצמה…"   ("הנזיר שמכר את הפרארי שלו" ר.ס. שארמה 2003, עמ' 129-130) מחקר זה מציג ומגדיר את הדימוי העצמי כמערכת מאורגנת הכוללת בתוכה את אמונותיו ותפיסותיו של האדם לגבי עצמו וסביבתו וזה לצד ההשפעה הרבה הטמונה בכותליה לגבי ההתנהגות העצמית וההתפתחות האישית. המורים במערכת החינוך נמצאים בתקופה האחרונה בצל התקדמות תמידית שמטרתה הטמעת הטכנולוגיה החדשנית בתהליכי ההוראה והלמידה, על כן נדרש מהם להתפתח מקצועית ולטפח את אישיותם לשם הצלחה רבה יותר בעבודתם ובחברתם.
מכאן, עולה כי מטרת מחקר הינה להציג תמונת מצב עדכנית ורחבה אודות דימויים העצמי, דימויים המקצועי, מסוגלותם האישית ועמדות כלפי שינויים במערכת החינוך של המורים אשר משתמשים בשיטות החדישות מול המורים אשר דוגלים המשך לימוד והוראה בשיטות הקלאסיות המסורתיות. מטרה נעלה זו משרה ומעניקה חשיבות רבה למחקר. בכך, שהתמונה אשר תתקבל תוכל לעזור למוסדות אקדמיות שונות, לבתי ספר משתמשי השיטות החדישות ואלה שמהססים להתחיל בתהליך ההטמעה הטכנולוכגית בהצעת דרכי פעולה ויישום רבים שיביאו אל הגברת מימדים רבים באישיות המורה שיסייעו לו בהצלחת ההטמעה המיוחלת.
עבודה זו תתחיל בסקירה עיונית וספרותיות אשר תניח בסיס לניתוח המחקרי, לאחר מכן יוצגו ממצאי המחקר העיקריים של
6 0 המשתתפים ולבסוף יבוא פרק הדיון והמסקנות שבו יקושרו ממצאי המחקר הנוכחי עם הסקירה בד בבד עם הצגת מסקנות המחקר, מגבלותיו והצעות לכיווני פעולה ומחקר עתידיים.