שאלה 1 סעיף א:
תנועת השילוב -התחילה כתנועה חברתית שהיו פעילים בה גם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים והורים פעילים חברתית  שקוראת לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל במעגלים הרחבים-אם בחינוך ואם בשעות הפנאי- כביטוי של צדק חברתי ושוויון הזדמנויות, למנוע אפליה של ילדים מיוחדים לעודד שילוב של ילדים עוד בילדות במערכת החינוך ושזה לא נכון להפריד ביניהם ולקטלג אותם בגיל צעיר אלא לשלב אותם ילדים  מיוחדים עם ילדים בחינוך רגיל כדי למנוע אפליה של ילדים אלו שנשלחים למערכת חינוך נפרדת שאלה 1 סעיף ב:
סיווג: מיון ילדים עם צרכים מיוחדים עפ"י סוגי לקות- מאפשר: לקבוע זכאות לקבל שירותים בהתאם לחריגות המדויקת שלהם ובנוסף מאפשר תקשורת בין אנשי מקצוע-וכולם יודעים במה מדובר –מקל על הסביבה הלומדת ומי שמסביבה ועל הדרך שעליהם לצעוד בה כשהרוב כבר ידוע ברגע שנעשה סיווג נכון תיוג: צריך לזכור שסיווג עלול להוביל לתיוג-סטיגמה על אוכלוסייה או אדם מסויימים,והרבה פעמים מפספסים מידע על האדם או את יכולות של האדם הספציפי הזה, עלולים לעשות הכללת יתר ,הנמכת ציפיות.
מטרת החינוך המיוחד היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכולתו של הילד בעל הצרכים המיוחדים, לתקן ולשפר את תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי וההתנהגותי, להקנות לו ידע, מיומנות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה, במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה.
  תקנות לסעיף 7 (א1) (1) בחוק החינוך המיוחד התשמ"ח 1988 אשר התפרסמו בתאריך ה-משפטים בנובמבר 2005 העוסקות ברישום תלמיד במוסד לחינוך מיוחד ללא דיון בועדת השמה, קובעות את הליך הגשת הבקשה של ההורים וההחלטה של הרשות המקומית בבקשה כאמור.
ככלל, התקנות נועדו לאפשר רישום ישיר למסגרות של החינוך המיוחד במקרים של ילדים הסובלים מלקויות קשות.
התקנות מדגישות כי בקשת ההורים צריכה להסתמך על חוות דעת בכתב של אנשי מקצוע המאשרת כי לילד יש לקות משמעותית ביותר, כאשר אין ספק שמקומו במוסד לחינוך מיוחד ולא ניתן לשלבו במוסד חינוך שאינו חינוך מיוחד חוות דעת אלה ייבדקו על ידי מפקח חינוך מיוחד ופסיכולוג מטעם הרשות המקומית טרם מתן החלטה בנושא.
שאלה 3 סעיף א:
  סוג המסגרת בה רזי נמצא היא מסגרת משלבת,רזי נמצא בבית ספר רגיל בכיתה משלבת שאמורה כביכול להתאים לצרכים שלו מה שלא באמת קורה רזי סובל מליקויים רבים במסגרת בה הוא נמצא אם מליקויים פיזיים ברמה שהוא נמצא בחדר "מחסן" שהוא היחידי שנגיש לו עם כיסא הגלגלים עליו הוא יושב ושהוא לא יכול להיות עם שאר חברי הכיתה ולשחק איתם או להיות באולם הספורט או בחדר המחשבים כי אין נגישות לכיסא שלו –למוגבלות שלו-קשה לי לראות יתרון בסיפור הזה ספציפית זהו סיפור מקומם על ילד שסובל מתייוג והדרה מסטיגמה וריחוק מניכור וחוסר כבוד למוגבלות שלו!!! היתרון שיכול להיות במסגרת כזאת באופן כללי הוא : שמסגרת זו מאפשרת שילוב חברתי עם ילדים רגילים ומאפשרת השתתפות בטיולים בהפסקות וכדומה, אבל יחד עם זאת לומדים לפי תכנית לימודים מותאמת לצרכים שלהם המסקנה: שבכדי שחינוך משולב יצליח חייב :
**נגישות פיזית, לימודית וחברתית **טיפוח אקלים מקבל מכיל ומטפח **פיתוח הזדמנויות ואפשרויות ממשיות להשתתפות מלאה ופעילה שאלה 3 סעיף ג:
האוכלוסייה שבחרתי היא אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית אשר סובלים מתפקוד קוגניטיבי וחברתי הנמוך •          עקרון הנורמליזציה- שמטרתו היא-גיבוש תנאי חיים, דיור, עבודה, בילוי בשעות הפני, יחסים בין המינים וכו"""""""""""""""""""""""""""""".
הכוונה ליצור לילד החריג מערכת חיים כמו לאדם רגיל יכולים לגרום לילד עם לקות זו להיות בבית ספר רגיל עם תכנית לימודים מיוחדת אשר תותאם לו –כמו שימוש בטכנולוגיה אשר יכולה להקל ולעקוף מחסומים רבים מעצם היותה לא מחייבת חשיפת הנכות. וכך גם יוכל ליצור קשרים חברתיים יותר בקלות