רמת שאיפה לא מציאותית, זוהי רמת שאיפה גבוהה או נמוכה ביחס להישגיו הקודמים של האדם. את רמת השאיפה הלא מציאותית ניתן למדוד על ידי בדיקה של רמת השאיפה, והציפייה של הפרט מעצמו לאור הישגי עבר אותם רכש. וכן, הישגים שטרם השיג, ואמורים להתרחש בעתיד. לרוב, עשוי הפרט להעריך את רמת הישגיו באופן לא מציאותי, ויתקיים פער בין הישגיו האמתיים, לבין ההישגים אותם הוא העריך. על מנת להבין טוב יותר מהי רמת שאיפה לא מציאותית, נדרשת הבנה של המושג רמת שאיפה. רמת שאיפה היא המטרה אליה שואף האדם בתחומים מסוימים ובזמן נתון. לפיה הוא שופט את יכולותיו. אדם בעל רמת שאיפה גבוה יציב לעצמו מטרות גבוהות יותר, ולא תמיד יצליח לממשן. ההבדל העיקרי בין שתי הרמות היא, שרמת שאיפה משתנה כפונקציה של השוואה בין ציפיות לבין ביצועים בפועל, ואילו רמת שאיפה לא מציאותית אינה חופפת את הישגיו האמתיים של האדם, ואת שאיפותיו להישגיים עתידיים. הפרט שחווה רמת שאיפה לא מציאותית ישאף להישגים אינם ברי ביצוע עבורו. והוא עלול להציב לעצמו מטרות שאינו יוכל לעמוד בהן.
או לחילופין מטרות קלות מידי עבורו, שלא ישקפו את יכולותיו האמתיות, ולא יהוו מבחינתו אתגר ובכך לא יפיקו תועלת. בנוסף, רמת שאיפה לא מציאותית עלולה לגרום לפרט להגיע למצב של ייאוש שינבע מהכישלונות אותם ינחל הפרט, החשש מתחושת הכישלון תגרום לו למנוע את תחושת האכזבה העצמית על ידי כך שיציב לעצמו רמת שאיפה גבוה ולא מציאותית שהסיכויים לממשה אפסיים כמעט. במקרה כזה מנגנון ההגנה מפני כישלון יורה לו לחשוב שבמליא הוא אינו יצליח, וכתוצאה מכך אין לו למה לצפות מעצמו, הוא ישכנע את עצמו שאיש אינו יכול לעמוד בסטנדרטים האלו, ובכך לא יחוש את תחושת האכזבה המרבית מהכישלון. דוגמא לכך, היא ילד שבאמצע שנת הלימודים הגיע לבית ספר חדש.
כאמור, ידוע לנו שבבית ספרו הקודם ציוניו נעו בין 6-7 על אף שהתמיד והשתדל. קבוצת חבריו אליה השתייך בבית הספר הקודם גם הם נעו בין אותו ממוצע ציונים. ואילו בבית הספר החדש, התחבר עם קבוצת ילדים שהציונים שלהם נעים בין 9-10. הילד, שינסה להתחבב עליהם יציב לעצמו באופן אטמתי רמת שאיפה לא מציאותית, והיא להתחקות אחריהם ולהשיג ציונים כמו שלהם. על מנת לא להרגיש שונה מהם. כמובן, שאין הדבר יכול לקרות ביום, ועל מנת לשפר את הישגיו היה צריך הילד להציב לעצמו מטרה נמוכה יותר ובהדרגה לשפר את ציוניו (לדוגמא לשאוף להשיג ציון 7.5 במבחן הבא). הסטנדרטים אותם הציב לעצמו לא יתממשו מכוון שמתקיים פער. והוא עשוי לנחול אכזבה רבה כשיקבל את הציון. הציון אף עלול לגרום לו צער, עד כדי כך שבמבחן הבא רמת האיפה שלו תהיה נמוכה מהרגיל מכוון שיכנס לאפאטיות. החיסרון המרכזי של הרעיון מתבטא בכל תקופה בחיינו, אך אצל התלמידים ניתן לראות זאת בבירור. תלמיד שאינו מציב לעצמו שאיפות אמתיות ורציונאליות שתואמות את היכולות שלו עלול להתאכזב מהתוצאות שלא יספקו אותו. אין דבר רע בלשאוף גבוה ולהשיג מטרות שלכאורה נראות קשות, אך חשוב לזכור שהדרך להשגת המטרה נבנית בהדרגתיות. אם יציב הילד מטרה בתחילת השנה ויחליט שעד סופה הוא מצליח להגיע לציונים גבוהים פי כמה מהשנה הקודמת – וכל אותה שנה יעמל לטובת מטרה זו, סביר להניח שבסופה הוא יקצור פירות ויגיע להישגים מרשימים. אך השאיפה הלא מציאותית, הינה להציב מטרה החורגת את גבולות היכולות של התלמיד, ובכך התוצאה ידועה מראש, והאכזבה תהיה מלווה באפאטיות לגבי המשך הלמידה. יפה דימוי עצמי אידיאלי –דימוי עצמי, הוא מכלול של תכונות, דעות ואמונות שהאדם מייחס לעצמו. ערכיו, כישוריו ומעמדו בחברה. אמונות אלו, קובעות כיצד האדם תופס אירועים בעולמו, כיצד הוא מתנהג, ומה הן יכולותיו. העצמי של האדם הולך ונבנה בהדרגה במהלך כל חיו, החל מגיל ינקות ועד בגרות. השנים הראשונות הן אמנם בעלות השפעה מכרעת בעיצוב ציון: 100