עבודת סמינריון בנושא: "השתלבותם של עולי אתיופיה בישראל" היבטים תרבותיים, חברתיים ותעסוקתיים ינואר 2010 תוכן מבוא  1
1 . סקירת ספרות  2
1 .1 העלייה האתיופית לארץ ישראל- רקע היסטורי 2
1 .2 קליטת העלייה האתיופית בישראל. 3
1 .3 קשיים בקליטה. 5
1 .3.1  קשיים תרבותיים. 5
1 .3.2 קשיים חברתיים. 6
1 .3.3 קשיים תעסוקתיים וכלכליים. 7
1 .5 רציונל המחקר. 8
2 . שיטה  9
2 .1 אוכלוסיית המחקר. 9
2 .3 כלי המחקר. 9
פרק 3. ממצאים  10 פרק 4. דיון מנהל עסקים סיכום  16
מגבלות המחקר. 17
המלצות למחקרי המשך. 17
רשימת מקורות  18
נספחים  20 נספח 1. שאלון 20 הגירה (כל הגירה) היא מצב משברי למהגרים. כמו בכל מצב משברי, יש בהגירה פוטנציאל סיכון גבוה, וגם פוטנציאל לשינוי חיובי (גולדמן, 2006).  מדינת ישראל, בהיותה מדינה של הגירה ממושכת, מציגה דוגמאות לתהליכי הסתגלות חיוביים של קבוצות אתניות שונות בתוך החברה כולה . העלייה נמשכת כבר שנים רבות וניתן לבחון את התאקלמותן של קבוצות אתניות מתקופות שונות (Olshtain & Kotik, 2000).
ואולם, המקרה של העלייה האתיופית הציג אתגר מיוחד לחברה הישראלית.  עם עלייתם של יוצאי אתיופיה היו מי ששאלו, אם תוכל קהילה זו לנוכח שונותה האתנית והתרבותית להשתלב בהצלחה בחברה הישראלית, או שמא החברה הישראלית תדחיק אותה אל השוליים. כיום, לאחר שני עשורים של עלייה וקליטה, קהילת יהודי אתיופיה מונה כ- 85,000 נפשות ומתוכם כ- 20,000 ילידי הארץ. ניתן לומר בוודאות כי חלה התקדמות משמעותית בכמה מישורים. למשל בתחום החינוך, עלה במהלך השנים מספר זכאי הבגרות, נרשמה עלייה במספר הסטודנטים במוסדות להשכלה הגבוהה וכו' (מתוך: אגודה ישראלית למען יוצאי אתיופיה).
חלק גדול מן ההצלחות הוא בזכות  תרומתם של ארגוני הקהילה והמגזר הוולונטרי בהגברת המודעות הציבורית ע"י הקמת קואליציות, פורומים וצוותי עבודה הייתה חיונית מאד (שם). על אף הדרך הארוכה שעברה העלייה, נתונים רבים מעידים כי קליטתה רחוקה מלהסתיים (ורצברגר, 2003). ובכל זאת, למרות הנתונים הרשמיים, תהינו, מהי החוויה האישית של עולי אתיופיה? האם הם חווים עצמם כמי שהשתלבו מבחינה תרבותית, חברתית ותעסוקתית בחברה ?
במחקר הנוכחי, נשער כי החוויה האישית של העולים היא דווקא חיובית יותר, שכן באופן יחסי הם עברו דרך ארוכה, וסביר כי אנשים הנמצאים במקום למעלה משני עשורים, או אף נולדו בו, יחושו עצמם בבית.