מנהיגות חינוכית- תפיסת המורים את תפקיד המנהל

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 5207
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

"מנהיגות חינוכית- תפיסת המורים את תפקיד המנהל"    ת.עניינים
1. מבוא. 1
2 . רקע תיאורטי 2
2 .1 סוגי מנהיגות.. 2
2 .2 המנהל כמנהיג. 3
3 . תיאור המחקר. 6
3 .1 שאלת המחקר. 6
3 .2 המדגם. 6
3 .3 תיאור הראיונות.. 6
3 .4 דרך ניתוח הראיונות.. 6
3 .5 אתיקה. 6
4 .  הצגת הממצאים. 7
5. דיון בממצאים. 11
6 . סיכום. מנהל עסקים 7. ביבליוגרפיה. 16
8 . נספחים. 18
מנהיגות הינה מושג המתייחס ליכולת של אנשים להשפיע על אחרים ולהניע אותם לביצוע משימות, לעיתים מעבר לציפיותיהם הראשוניות וברמת מחויבות גבוהה, תוך שימוש במינימום אמצעי כפייה.
 תופעת המנהיגות ריתקה במשך שנים רבות הוגי דעות רבים, אשר ניסו להבינה ולהסבירה בדרכים שונות. אם עד לפני כמאה שנה הופיע הדיון בנושא המנהיגות במשנתם של פילוסופים, היסטוריונים וסוציולוגים, הרי שמראשיתה של המאה ה- 20 הפך נושא זה גם לתחום מרכזי בפסיכולוגיה החברתית והארגונית. מהות ותהליכי המנהיגות מוסברים בספרות המקצועית של הפסיכולוגיה החברתית באמצעות ארבע גישות מרכזיות: גישת התכונות, הגישה המצבית, הגישה תלויות ההקשר וגישה חדשה המשלבת את הגישות הקודמות (פופר, 1994; רונן, 1989;
1 985 ,Bass).  כאשר אנו עוסקים בתפקידו של מנהל, אנו דנים בין השאר ביכולתו להניע וליצור שינוי בקרב הכפיפים שלו-מורי בית הספר. חשיבותה של יכולת המנהיגות היא בבחינת מפתח להבנת תפקידו והפוטנציאל הטמון בתפקידו. בעבודה זו, הנחת היסוד היא כי המנהל יכול לקבל על עצמו תפקידים שונים וכי מורים שונים יעדיפו סוגים שונים של ניהול ומנהיגות. אבקש לבחון את תפקידו של המנהל, את מידת השפעתו ומידת המנהיגות הטמונה בתפקידו, כפי שאלה נתפסים ונחווים על ידי שלושה מורים שונים, כל אחד מייצג טווח מסוים של ותק במקצוע. על מנת לבחון ולחקור את מהותה של מנהיגות חינוכית, כפי שזו נחווית על ידי מורים בארגון, אראיין שלושה מורים בראיון עומק מובנה (נחימאס ונחמיאס, 1998) שיכלול שאלות שמטרתן להציג את תפיסותיהן של המורים לגבי מנהיגות באופן כללי, את האופן שבו הם תופסים יחסים אידיאליים בין מנהל-מורה ובין מנהל-כפיפים.  ניתוח הנתונים יעשה בשיטה של ניתוח איכותני כאשר הממצאים יאורגנו על ידי תרשים זרימה ויצירת קטגוריזציה של שאלות הראיון כאמצעי למציאת משמעות לתוכן הדברים (שקדי, 2003).