תוכן עניינים:
1 .     מדוע אנו צופים בטלוויזיה?
2 .     העדפות צפייה
3 .     מין ומגדר
4 .     הבניות תרבותיות של תפיסות מגדריות 5.     הבניות תרבותיות של תפקידים מגדריים בישראל
6 .     תפקיד התקשורת בעיצוב וייצור סטריאוטיפים מגדריים 7.     מיגדור של סדרות ותוכניות טלוויזיה
8 .     השפעות מגדריות על העדפות צפייה 9.     השפעת הטלוויזיה על תפיסות מגדריות  ואחרות של הפרט מבוא:
כיום, כמעט קשה לזכור כיצד נראו חיינו לפני עידן הטלוויזיה ונדמה כאילו "היא תמיד הייתה שם" . על פי נתוני הלמ"ס , ל95% מבתי האב בישראל יש טלוויזיה אחת לפחות , ולרבים מהם – יש יותר ממכשיר אחד.  הטלוויזיה הפכה בשנים האחרונות למרכיב יום יומי בחייהם של מרבית האנשים בטווח גילאים שונים, ומשמשת כמקור למידע אינפורמטיבי, להנאה ובילוי אישי וחברתי ועוד. נראה כי השפעתה של הטלוויזיה היא הרבה מעבר ליכולת ליצור תוכניות בידור או אקטואליה כאלה ואחרות.
הטלוויזיה כיום "מגייסת" את הצופה אליה והופכת אותו לצופה פעיל ומשתתף, שיש בידו להכריע על "גורלו" של כוכב ריאלטי כזה או אחר, ובמחי SMS לשלוח הביתה דמות שאיננה חביבה עליו , או להעניק את הניצחון הנכסף לזמר / דייר / שורד החביב עליו. מגוון הערוצים הקיים, מאפשר לכל אחד לבחור את התוכנית החביבה עליו כמעט בכל שעה של היום. לאור הצלחתה הבלתי מעורערעת של הטלוויזיה כתופעה חברתית, עולות השאלות כיצד הפכה הטלוויזיה לרכיב כה משמעותי בחיינו  ואילו מענים היא נותנת לנו כפרטים וכחברה ? מדוע אנו צופים בטלוויזיה ? Chandler ( 1994, בתוך Mondi et al., 2008 ) מתייחס לארבע סיבות מרכזיות בגינן אנשים צופים בטלוויזיה. הסיבה הראשונה בגינה אנשים צופים בטלוויזיה , קשורה בעיקרה  לקבלת מידע :
צפייה בטלוויזיה לשם קבלת מידע מסוגים שונים , החל ממידע חדשותי , דרך עצות בענייני חינוך, טיפוח הבית, בישול ועוד. הסיבה השנייה בגינה אנשים צופים בטלוויזיה על פי ( Chandler , 1994 )  היא הרצון ( המודע או הלא-מודע ) של הפרט  לגבש ולפתח , או לחילופין לשמר- את הזהות האישית : הטלוויזיה משמשת עבור הפרט  כזירת התייחסות משמעותית, באמצעותה אנו מוצאים מודלים לחיקוי , דמויות התייחסות והזדהות ועוד. כלומר, באמצעות הדמויות הטלוויזיוניות הפרט מחדד ובונה את זהותו האינדיבידואלית, כחלק מהחברה הכללית.   גם הצגתן של דמויות ( ריאליות או בדויות ) "הפוכות" מהתפיסות  העצמיות של הפרט  משרתות את אותה המטרה, של חידוד ועיצוב הזהות של האדם – לעומת זהותה של הדמות הטלוויזיונית. הסיבה השלישית לצפייה בטלוויזיה, קשורה להיבטים חברתיים של אינטגרציה ואינטראקציה חברתית: הטלוויזיה מאפשרת לנו ליצור תחושה ( אמיתית או מדומה ) של שייכות לחברה או קולקטיב כלשהו , ללמוד על אינטראקציות  חברתיות באמצעות התבוננות, וכן- משמשת ככלי חברתי במפגשים חברתיים ( תופעה זו בולטת במיוחד בקרב הנוער, אז בקיאות והכרות מעמיקה עם סדרה מסוימת , או קליפ מוזיקה חדש נחשבת ל"הכרחית" לשם השתלבות חברתית. בנוסף, נטעו כי הטלוויזיה אף משמשת כתחליף  ליחסים חברתיים ממשיים הן בשל ה"בילוי" אל מול הטלוויזיה והן בשל ההיבטים החברתיים של הצפייה בה- התחושה של השייכות למשהו רחב יותר, כפי שפורט לעיל.  תופעה זו  מודגשת במיוחד נוכח תוכניות ריאליטי כאלה ואחרות שמטרתן לחבר את הצופה כמעט באופן אישי למשתתפים בתוכנית.