עבודת גמר- זוגיות

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 28915
מספר מקורות 55

תקציר העבודה

זה חוליות ה"חכמות" בזוגיות והורות – הכשרת תלמידי תיכון וסטודנטים לחיי משפחה
2 012
תוכן עניינים
תקציר. 4
1 . הקדמה. 5
1 .1 הקשר שלי לנושא הנחקר. 6
1 .2 המצב כיום בשטח. 6
1 .3 תוכניות קיימות.. 7
1 .4 גופים שעוסקים בקידום המערכת המשפחתית. 8
1 .5 מטרת המחקר. 9
1 .6 המחקר מתכוון לענות על השאלות הבאות: 9
2 .סקירת ספרות.. 10
2 .1. האלמנטים החשובים לקיום זוגיות והורות מוצלחת.. 10
2 .2 זוגיות טובה כמרכיב המשפיע על ההורות.. 13
2 .3 דיוקנו של ההורה הטוב. 17
2 .4 ההתמודדות של נשים במערכת הזוגית והמשפחתית. 18
2 .5 ההתמודדות של גברים במערכת הזוגית והמשפחתית. 20
2 .6 הגורמים העלולים להביא להרס הזוגיות וההורות. 22
2 .7 ילדים במערכת המשפחתית.. 24
2 .8 הגירושין ומשמעויותיו 28
2 .9 מתוך דו"ח טרכטנברג. 32
2 .10 משרד הרווחה ובתי המשפט לענייני משפחה מדווחים: מדיניות מופקרת, הסדרי ראייה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים. 32
2 .11 ועדת שניט. 32
2 .12 המשמורת המשותפת.. 33
3 . מתודולוגיה. 35
3 .1 המחקר ישאב מידע. 35
4 . מימצאים על הזוגיות.. 36
4 .1 המלצות לזוגות צעירים לפני מיסוד הקשר. 37
4 .2 ההורים. 42
4 .3 הילדות.. 49
4 .4 הזוגיות.. 55
4 .5 הילדים. 63
4 .6 על הזוגיות של ילדיהם. 65
4 .7 אחים ואחיות.. 67
4 .8 על החיים שלהם כיום: 69
5. דיון ומסקנות.. 71
6 . מודל לזוגיות והורות טובה יותר. 73
6 .1 הקדמה. 73
6 .2 אהבה. 74
6 .3 הנאה. 76
6 .4 מודעות לצורך בשינוי מעמד האשה. 77
6 .5 תקשורת וציפיות.. 79
6 .5 איזונים. 80
6 .6 מיתוסים מטעים. 81
6 .7 פיתוח הזוגיות לפני הבאת ילדים לעולם. 82
6 .8 מרכז שליטה פנימי 84
6 .9 אומנות ההתפשרות.. 85
6 .10 "משולשים" וקואליציות בין בני זוג. 86
7. בביליוגרפיה. 89
תקציר לימוד נושא הזוגיות והמשפחה בבתי הספר בישראל אינו זוכה להתייחסות עמוקה ורצינית. הנושא זוגיות והורות זוכה לתאוצה ומקבל יותר ויותר חשיבות אך אין לו תהודה ראוייה בבתי הספר.
האוניברסיטאות בישראל מקיימות תוכניות שעוסקות במגדר, במטרה להעלות לתודעה (וליצור תיקון) את המיצוב הנחות של האשה כיום, על אף הכישורים שלה, שאינם פחותים ולעיתים טובים יותר מהכישורים של הגבר. עם זאת, אין באוניברסיטאות תוכניות הכנה לזוגיות והורות.
מחקר זה נועד לחקור את נושא הזוגיות וההורות מתוך כוונה למצוא את החוליות החלשות בזוגיות והורות ולפתח תוכנית לצעירים בתיכון להיות מודעים לחוליות אלו. כמו כן, לבנות אסטרטגית מניעה לכישלון בחיים הזוגיים וההוריים. המחקר הינו איכותני ברובו וכמותי בחלקו. הוא מבוסס על ספרות העוסקת בנושא זוגיות והורות וראיונות פתוחים וחצי מובנים לנשים וגברים בעיקר בשנות החמישים עד השבעים לחייהם, על מנת להבין את החוויה שלהם כחלק ממשפחה בילדותם ומנקודת מבטם כיום כבעלי משפחות. שאלת המחקר היתה ספר לי על ילדותך, נישואיך, ילדיך, על הקשיים שבהם ניתקלת ומה היית מייעץ לזוגות שנישאים. בשאלון הסגור נשאלו השאלות הבאות: האם לדעתך המדינה צריכה לחנך לחיי משפחה? האם לדעתך ראוי להתכונן לנישואין? האם נכון היה להעביר להורי זוגות נישאים סדנאות תמיכה?
ועוד… מטרת מחקר זה הינה למצוא אבני נגף שכיחות, המצויים במשפחות רבות על מנת להעלות אותן בפני תלמידי תיכון מתוך כוונה להביא לכך שמסגרת הנישואין תקבל משמעות של אחריות. משמעות זו תובעת מבני הזוג להכיר מקרוב את הדפוסים והציפיות שמנחים אותם ועלולים להביא אותם למקומות בלתי רצויים. הכוונה היא לפתח מודעות רחבה יותר לגורמי הצלחה או כישלון במערכת הזוגית וההורית. בית הספר התיכון הינו התחנה האחרונה שבה יש למערכת החינוך אפשרות לתרום את תרומתה לפיתוח יכולתם של מקסימום בוגרים צעירים ולטפח בתוכם תובנות והתמודדות טובה בתפקידי המשפחה. נישואין, זוגיות והורות זוכים לעניין רב. ישנם מאות אנשים שמשמשים כיועצי נישואין והורות. עם זאת, משרד החינוך עדיין אינו נוקט בפעולות שהמציאות מחייבת – התייחסות מקצועית  להיקף הקונפליקטים והכישורים המתבקשים מכל אדם בוגר, מתוך כוונה ליצור תשתית חכמה למניעת גירושין או פירוק משפחות. המטענים הקודמים של כל אינדיווידואל משפיעים על ההצלחות והכישלונות של המערכת הזוגית וההורית. היכולת להכיר ולדעת את המכשלות הללו ולתקן אותם עשוייה להביא לצמיחה גבוהה יותר הן במערכת המשפחתית, החברתית והכלכלית. משפחות צומחות מייצרות חברה חזקה עם כלכלה חזקה ורווחה גבוהה יותר.
מבוא התדמית של זוגיות כמסגרת רומנטית ומאושרת מתפוגגת כאשר מתקיים פער גדול בין הציפיות למציאות.
לעיתים הצרכים הרגשיים של אחד מהם יוצר אתגר גדול מדי עבור בן הזוג דבר שעשוי להביא לנפילה במדרון חלקלק ביחסים ולהביא אותם לסיומם.
המחקר מתכוון לענות על השאלות הבאות:
1.         מה הם האלמנטים החשובים לקיום זוגיות והורות מוצלחת?
2.         מה הן התועלות בזוגיות טובה לבני הזוג?
3.         מה הן הכשלים העיקריים במערכת הזוגית משפחתית המשפיעה על נשים?
4.         מה הן הכשלים העיקריים במערכת הזוגית משפחתית המשפיעה על גברים?
אין מיפוי ברור של מערכת המהמורות במערכת הזוגית. על אף שיש מחקרים רבים העוסקים בזוגיות והורות, הם נותרים כמערכת מחקרית שמיועדת למתעניין. חברה אחראית בעלת סדר יום, אמורה להציג הכנה ראויה לתרחישים צפויים ובלתי צפויים בזוגיות והורות, כאשר ישנה כוונה ברורה וחד משמעית למנוע קשיים ומצבים ששואבים מהאנשים את הטוב שבהם ומותירים אותם לדמם ולהתמודד ללא כלים ראויים. היכולת להתמודד עם ירידה ברווחה האישית הן בזמן ובמשאבים הכספיים והנפשיים מביאה יחידים לא פעם לוותר ולהתנער מכל הקושי שמכילה הורות וזוגיות. בנגסטון, רוזנטל וברטון (1990), מצביעים על קשר של U בין איכות חיי הנישואין לבין אורכם. איכות הנישואין נוטה להיות גבוהה בתחילת הדרך, לרדת עם הולדת הילדים ותקופת גידולם, ולעלות שוב עם התבגרותם. אח"כ היא ממשיכה לעלות עלייה הדרגתית. את החיזוק לכך נותנת קרמר (1985), שחקרה את השפעת היציאה לגימלאות על הזוגיות וההורות. מממצאיה עולה שקיימת יציבות ואף עליה בתיפקוד ההורי והזוגי, כאשר הילדים עוזבים את הבית. כמו כן, מהמחקר עולה שלא נרשמו מקרים של ירידה באיכות המערכת הזוגית. כל הורה יודע שגידול ילדים כרוך בעבודה רבה וקשה. הילדים יתחילו להכיר תודה על השירות והמסירות רק לאחר עשרות שנים אם בכלל. "ילדים זה שמחה" הינה אמונה שהופכת למוסכמה חברתית. ללא מוסכמה זו כנראה שהחברה לא תגדל ותתקיים פשיטת רגל בהבאת ילדים לעולם (גילברט, 2007). עם זאת, כשמודדים את רמת שביעות הרצון הממשית של אנשים עם ילדים מתגלה סיפור שונה. רב הזוגות מתחילים את חיי הנישואין שלהם באושר רב יחסית, אך שביעות הרצון שלהם יורדת במהלך חייהם המשותפים ובמיוחד בעת גידול הילדים ומתקרבת לרמות המקוריות רק כשהילדים עוזבים את הבית (alker, 1977W). למרות מה שכתוב בעתונות הפופולרית, התסמין הידוע היחיד של "סינדרום הקן הריק" הוא נטייה מוגברת לחייך (Myers, 1993). העלייה בשביעות הרצון לאחר עזיבת הילדים מאפיינת נשים (שהן בדרך כלל המטפלות העיקריות בילדים) יותר מאשר גברים (Feeney, 1994). מחקרים מדוקדקים על הרגשתן של נשים תוך כדי ביצוע פעילויותיהן היומיומיות מראים שהן מאושרות פחות כשהן מטפלות בילדים מאשר כשהן אוכלות, מתעמלות, עורכות קניות, מנמנמות או צופות בטלוויזיה (Kahneman, 2004). למעשה ההשגחה על ילדים מענגת רק קצת יותר מביצוע עבודות הבית.