סמינר עבירות המגבילות את חופש הביטוי זילות בית משפט לפי ס'
5 5 לחוק העונשין – 1977
"העבירה של זילות בית המשפט מנוסחת באופן רחב וגורף ולכן על רשויות החוק לדאוג לאכיפה מושכלת של עבירה זו ושל עבירת העלבת עובד ציבור, תוך מתן משקל לחופש הביטוי. אם לא יעשו כן, חזקה על בתי המשפט כי לא יחסכו שבט קולמוסם בו ימצא כי הגשת כתב האישום נעשתה תוך שימוש לרעה בסמכות. [ע"פ 2098 עלימי נאזר נגד מדינת ישראל]" תוכן עניינים

1 .         שאלת המחקר – האם ראוי להגדיר זילות בית משפט בתור עבירה פלילית, ואם כן מהו היקף האיסור?
3
2 .         מבוא
.4
3 .         העבירה – זילות בית משפט – ס'
5 5 לחוק העונשין – 1977. .5
4 .         הערך החברתי המוגן באמצעות האיסור על זילות בית משפט – ההצדקה להגבלת חופש הביטוי נגד השלטון. ..7
5.         ייחוד האינטרס המוגן בחופש הביטוי נגד הרשת השופטת ומקור הביטוי במדינות שונות. …9
6 .         פסיקה בדין הישראלי. -11
7.         פסיקה בדין האמריקאי. -מנהל עסקים
8 .         הדין הקיים והדין הרצוי. -משפטים 9.         הצעה לביטול האיסורים המגינים על מעמד השופטים. -18
1 0.       סיכום ודעה אישית. -20
1 1.       ביבליוגרפיה. -21
שאלת המחקר האם ראוי להגדיר זילות בית משפט בתור עבירה פלילית ואם כן מהו היקף האיסור? הדין – חוק העונשין – 1977 – פרק ט' פגיעות בסדרי השלטון והמשפט – סימן א': שיבוש עשיית משפט. פס"ד – בג"צ 506/89 ידידיה בארי נ' פרקליטות המדינה ואחרים, פ"ד מד(1) 1990,
6 04. – עתירה זו עניינה החלטת פרקליטת המדינה לדחות ערר שהופנה נגד החלטת משטרת ישראל שלא להעמיד לדין את מתיתיהו פלד (המשיב השלישי) בשל ביצוע העבירה של זילות בית משפט. חקיקה – סעיף
5 5 לחוק העונשין – 1977. מבוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מכיל זכויות שקיבלו הכרה בפסיקות בג"צ, כגון: שמירה על החיים, הגוף והכבוד, שמירה על הקניין, הגנה על החיים, הגוף והכבוד, חירות אישית, יציאה מישראל וכניסה אליה, פרטיות וצנעת הפרט (סעיפים 2-7). אולם, זכויות נוספות שלא קיבלו הכרה מפורשת במסגרת החוק הם – חופש הביטוי, הזכות לשוויון, חופש הדת, חופש המחאה וחופש ההתארגנות. לכן, כאשר ישנה סתירה בין זכות יסוד לחקיקה – יש לפעול בהתאם לחוק היסוד. בהתאם לסעיף זה זילות בית המשפט – האומר או כותב דבר, או פרסום דברי גידוף כנגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו – שלוש שנות מאסר. יחד עם זאת, קיים סייג לפיו ביקורת כנה כלפי טיב החלטתו של השופט או הדיין בעניין ציבורי – לא תוגדר כעבירה על סעיף זה. לפיכך, יש למצוא את האיזון המתאים בין עיקרון חופש הביטוי והביקורת אל מול עיקרון השמירה על כבודה ומעמדה של המערכת השיפוטית. "זו בושה לבימ"ש העליון שיושבים בו שני שופטים אשר החליטו לפסול רשימה על סמך 7
קטעי עיתונות, זה לא מוסיף כבוד לבימ"ש העליון ששניים כאלה יושבים בו".
"אני רואה בהתנהגות של השופט דורון מעשה אנטישמי – גזעני, כי הנני חובש כיפה ועתור זקן עבות".
האם ביטויים האלו מהווים זילות בית המשפט? האם הם פוגעים בחופש הביטוי? על כך אענה בהמשך.