בס"ד מקומה של הגננת בחילוץ ילדים למשפחות עוני מתוך מעגל המצוקה ובשילובם בחברה המתוקנת מוגשת על ידי: עבודה סמינריונית לקבלת דרגת שכר שוות ערך לתואר ראשון- B.A.
בהדרכת אייר התשע"ד (מאי 2014) תוכן העניינים
תקציר. 2
מבוא. 4
פרק ראשון: העוני כגורם מחולל מצוקה בקרב משפחות. 6
1 . גישות בהגדרת העוני 6
2 . היקף בעיית העוני בישראל. 8
3 . השפעת העוני המתמשך על המערכת המשפחתית. 9
3 .1. מאפייני משפחות עניות. 9
4 . ילדים במשפחות עניות. 11
פרק שני: תפקידה של הגננת בניתוק ילדים למשפחות עוני מתוך מעגל המצוקה. מנהל עסקים
1 . הגיל הרך כיעד מועדף לטיפול. מנהל עסקים
2 . רווחה נפשית כבסיס לנורמליזציה. 16
3 . פיתוח חוסן נפשי 19
3 .1. אוריינטציה פרואקטיבית. 20
3 .2. וויסות עצמי 20
3 .3. שייכות ובניית קשרים.. 21
3 .4. יכולת קוגניטיבית ומגוון מיומנויות. 21
סיכום.. 24
ביבליוגרפיה. 26
תקציר עבודה זו עומדת בבסיסה של שאלת המחקר: מהו מקומה של הגננת בחילוץ ילדים למשפחות עוני מתוך מעגל המצוקה ובביסוסם בחברה?
שתי גישות בהגדרת קו העוני: הגישה ה"אבסולוטית" טוענת כי קו העוני מפריד בין כלל החברה לבין מי שחסר את המינימום הדרוש לסיפוק צרכים בסיסיים לקיום אנושי. הגישה ה"יחסית" לעומת זאת איננה רואה בעוני רק בעיה של העדר מינימום הדרוש לקיום, אלא רואה בעיה של אי שוויון כלכלי. קו העוני הנקבע לפי גישה זו משתנה לא על פי עלותם של מוצרים ושל שירותים הדרושים לקיום מינימאלי בחברה, אלא על פי רמת החיים הכללית של החברה. בשנים האחרונות גוברת בישראל ההכרה בחיוניות ההתמודדות עם בעיית העוני. משפחות עניות החיות במצוקה כלכלית וחברתית מוכרות בספרות כ"משפחות רב בעייתיות".
העוני מעיב על כל תחומי החיים של כל אחד מבני המשפחה. בעוני רב דורי מתערבים משתנים נוספים כמו חינוך, תרבות, השכלה, בריאות ומעורבות חברתית. ילדים הגדלים בתוך תרבות עוני מפתחים "אישיות עוני". על פי הנתונים, מקרי הפגיעה וההזנחה החמורים ביותר מתרחשים במשפחות הנתונות במצבים קיצוניים של עוני. הילדים הגדלים היום במשפחות עניות ולא מזינות יהפכו ברבות הימים להורים שיכולתם לקדם ולהניע את ילדיהם נמוכה.
הגיל הרך נחשב כיעד האולטימטיבי ליציאה ממעגל המצוקה. בגיל זה הילדים נמצאים בשלב רגיש ביותר מבחינת התפתחותם הנפשית ויש אפשרות לעצב את התפתחות המח דרך חוויות סביבתיות. מכיוון שילדים נמצאים כיום שעות רבות בגן, לגננת תפקיד מהותי בשיפור תפקודי הילד מבחינה רגשית-נפשית ופיזית. הרווחה הנפשית מהווה בסיס לאיזון ולנורמליזציה. כדי לסייע לילד לצאת ממעגל המצוקה יש לעזור לו לבנות אישיות תקינה.
אישיות תקינה כוללת את הממדים הבאים: תפיסה עצמית חיובית, יכולת להתמודד במצבי לחץ, פיתוח יכולות תואמות גיל ומשימות התפתחותיות, מעורבות ושייכות לקבוצה, למשפחה, לחברה, וסביבה מעצימה. פירושו של הפועל הלטיני המקביל למושג "חוסן" הוא לקפוץ חזרה, כלומר, לחזור למצב הקודם. חוסן נפשי מתייחס ליכולתו של האדם להתמודד עם מצבים קשים ולהסתגל לנסיבות החיים החדשות אשר נגרמו עקב מצבים אלו. לכל ילד מערך התמודדות ייחודי המורכב מצירוף השפות הנגישות לו ביותר, ככל שהוא ישתמש בשפות רבות יותר, כך יגדלו כישורי התמודדותו עם שינויים וקשיים. הגורמים העיקריים המשפיעים על פיתוח חוסן בילדים הם: אוריינטציה פרואקטיבית, וויסות עצמי, שייכות ובניית קשרים ויכולת קוגניטיבית. אוריינטציה פרואקטיבית היא נטייה ליטול יוזמה ולהאמין ביעילות עצמית. פיתוח וויסות עצמי מהווה את אחד הגורמים ההגנתיים הבסיסיים ביותר.
תחושת שייכות וחיבור הינה חשובה מאוד עבור יכולת ההסתגלות וגם היכולת לפעול וליצור היא תחושה מעצימה.
המסקנה העולה מן העבודה היא כי בגיל הרך יש חשיבות רבה באיתור ילדים ממשפחות מצוקה ובניתוקם ממעגל הבעייתיות. לגננת מגוון דרכים לסייע לילדים אלו להתמודד עם מערכת המצוקה בה הם נמצאים בעל כורחם ובשילובם בעתיד בחברה הנורמטיבית.
מבוא
ההתייחסות למשפחות במצוקה היא רחבה וכוללת בתוכה הן היבטים כלכליים והן קשיים הנוגעים לתפקוד וליחסים בתוך המשפחה, ובינה לבין הסביבה, על פי מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים. הגדרת מצוקה מקושרת למושג מחסור והיא כוללת מצוקה כלכלית, חברתית ונפשית.
משפחה במצוקה היא משפחה שהמשאבים האישיים, המשפחתיים והחברתיים העומדים לרשותה אינם מספיקים לה כדי להתמודד עם נסיבות חייה.
אחת התופעות הנפוצות היא שילדיהם של משפחות רב-בעייתיות, הנמצאות בטיפולם של שירותי הרווחה, הופכים בהתבגרם אף הם למטופלים- דור שני למצוקה, והם סובלים מאותן בעיות שאפיינו את משפחות המוצא שלהם. כמו כן קיים חשש שגם ילדיהם של משפחות צעירות אלו יהפכו להיות דור שלישי למצוקה. מחלקת הרווחה היא מרכיב חשוב במערכת הסובבת את המשפחות הרב-בעייתיות, אך כיום, רוב המשאבים המושקעים במחלקות הרווחה מופנים לפתרון בעיות בוערות (לדוגמה: התדרדרות במצב הכלכלי, התמכרויות, אלימות, עבריינות, אבטלה וכו') ההתערבויות הן קצרות מועד, הן תומכות ומקלות, אך לא מביאות לפתרון שורשי של הבעיות. בדרך כלל כאשר חלה הטבה, עוברים העובדים לטפל בבעיה בוערת אחרת. כתוצאה מגישה זו נוצר מצב שבו החברים במשפחה מתדרדרים פעם אחר פעם למשברים ולא ממצים את הפוטנציאל ההתפתחותי שלהם. על פי מחקרים, שיטות ההתערבות שבהן נוקטים העובדים הסוציאליים לא מנעו את התדרדרותן של האוכלוסיות המובסות למצב הנוכחי שבו הן שרויות.
כדי לשבור את המציאות הזו של המצוקה ראוי לנקוט בדרכים נוספות מלבד אלו הנהוגות כיום: יש לפעול בכיוון של מניעה ולא רק לטפל בסימפטומים ובבעיות השוטפות ובעיקר, להפנות את מרכז המשאבים לדור הצעיר.
עבודה זו תעסוק במקומה ותפקידה של הגננת כמסייעת בשחרור ילדים בגיל הרך הבאים ממשפחות רב-בעיתיות ממעגל המצוקה ובשילובם בעתיד בחיים נורמטיביים הכוללים השכלה, עבודה וחיי משפחה תקינים. שאלת המחקר עליה תענה העבודה היא: מהו מקומה של הגננת בחילוץ ילדים למשפחות עוני מתוך שרשרת המצוקה ובביסוסם בחברה?
כדי לענות על השאלה תחולק העבודה באופן הבא:
הפרק הראשון יציג את העוני כגורם מחולל מצוקה בקרב משפחות. הפרק יסקור שתי גישות בהגדרת קו העוני. בארץ ניתן לפגוש היום דור שני, שלישי ואף רביעי למשפחות של עוני מתמשך ורב דורי.
עוני מתמשך עלול להוביל למצוקה מתמשכת בכל תחומי החיים והשפעתו על הילדים היא בלתי נמנעת.
הפרק השני ידון במקומה של הגננת ביחס לניתוק ילדים למשפחות עוני מתוך מערכת הבעייתיות.
חוקרים מתייחסים לגיל הרך כיעד מועדף לשינוי לכן תוכניות רבות לחילוץ משפחות ממעגל המצוקה מטעם משרד הרווחה מתמקדות דווקא בגיל זה.
העבודה מתבססת על מגוון עשיר של ספרות מקצועית בנושאי רווחה ובטחון סוציאלי. מאמרים אחדים עוסקים בתחום חשיבות החינוך בגיל הרך ומקומה המשמעותי של הגננת בנסיכת כוחות אצל ילדי הגן וביצירת שינוי אצלם.
נקודת המוצא של עבודה זו היא כי מעורבות של הגננת בהתמודדות של ילדים למשפחות מצוקה עם העוני, היא חיונית ורבת ערך. העבודה מיועדת לגננות המנהלות גן בעיקר באיזורי פיתוח ובשכונות מצוקה. התוכנית אינה דורשת משאבים רבים מידי או מאמץ, היא דורשת בעיקר לב, רצון, נכונות ואמונה ביכולת להשתנות.