‏03 אפריל 2016
הקורס: "תכנון לימודים, הוראה והערכה"- 10106                                                 מגישה: חסן חן חומר הלימוד למטלה: יחידה 1                                                                            ת.ז: 034653402
ממ"ן
1 1
שאלה 1
א.            צמיחת התאוריה של תכנון לימודים והעיסוק בתכנון שיטתי של תכניות לימודים כעיסוק הדורש התמחות וידע מיוחדים, נבעו ממספר תהליכים מרכזיים שהתרחשו בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. במרכז תהליכים אלו, אשר היוו את הרקע להתפתחות התאוריה של תכנון לימודים, עומדות בין היתר התפתחות החברה התעשייתית, התפתחות המחקר בתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והחינוך, וההצטברות האדירה של ידע חדש. התפתחות החברה התעשייתית והשינויים בדפוסי החיים וצרכי החברה שזו הביאה עימה, עוררו את הצורך בהקניית כישורים חדשים לאוכלוסייה וזאת בכדי שיוכלו לשרת את עצמם ואת החברה וצורך בהכשרה מקצועית. השפעה נוספת של החברה התעשייתית על התפתחות התאוריה של תכנון לימודים היא באופן ההבניה של בתי הספר. בשל הולדתן של תיאוריות שונות בתחום הניהול התעשייתי, כגון- שיפור האיכות, הבקרה והייצור בתעשייה, החלה תפיסת בתי הספר כבתי חרושת מבחינות רבות- ניהול זמנים קפדני, חלוקת זמני הלימוד ליחידות המופרדות באמצעות צלצול, חלוקת התלמידים לכיתות אשר בראשן מורה וכיוצא באלו. בעקבות ההתפתחות האדירה של מחקרים פסיכולוגיים העוסקים בתהליכי ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד והמבוגר החלו המתכננים והמפתחים של תכניות הלימוד נועצים בפסיכולוגים המתמחים בפסיכולוגיה התפתחותית וזאת בדי שיוכלו להתאים את תכני הלימוד לשלב ההתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והרגשית של הלומדים בגילאים השונים. ההתקדמות במחקרים הפסיכולוגים ועקרונות הפסיכולוגיה הביאו לשינוי בתפיסת מטרות החינוך, מהות החינוך, תפקיד המורים וכיוצא באלו תרמו גם הם להאצה בצמיחת התאוריה של תכנון לימודים. בנוסף לכל אלו, גם ההצטברות המואצת של הידע בצמוד להתפתחותם של תחומי ידע חדשים, תרמו רבות לצורך בתכנון לימודים. נוצר צורך להחליט מהם המקצועות הראויים להילמד, מתי וכיצד. כל הנסיבות שתוארו לעיל- ההתפתחות התעשייתית והשינויים בצרכי האדם, ההסתכלות על בתי ספר כ-"בתי חרושת", ההכרה בשלבי ההתפתחות הקוגניטיבית והצורך להתאים את התכנים לרמתה וכן הכמות האדירה של הידע ותחומי הידע השונים, הם שהובילו להתפתחות ולצמיחת התאוריה של תכנון לימודים.
א.      פירושו המילולי של המונח הלטיני "קוריקולום" הוא- לרוץ, להתקדם. משמעותו של המונח "קוריקולום" היא מסלול, מהלך התקדמות, ובהקשר של מערכות למידה משמעו- תכנון רצף והתקדמות של לומדים ברמות ובמסגרות שונות. המונח "קוריקולום" תורגם לשפה העברית כ"תכניות לימודים" או "תכנון לימודים". ניתן להגדיר "תכנון לימודים" במספר מובנים. במובן הצר נתפסות תכוניות הלימודים כהצגת מטרות, עקרונות ונושאי הלימוד בראשי פרקים- מעין סילבוס. יש המפרשים "תכניות לימוד" כחומרי הלימוד הכוללים ספרי וחוברות לימוד, דפי עבודה וכיוצא באלו. במובנו הרחב, המונח "קוריקולום" משמעו, המסלול הכולל את התכנון, ההפעלה וההערכה של תהליכי ההוראה-למידה בנושא נתון, החל משלב התכנון וההכנה של חומרי הלימוד, דרך הפעלתם ועד להערכה השוטפת והמסכמת של תהליכי ההוראה-למידי ושל הישגי הלומדים. למונח "תכנית לימודים" אין הגדרה חד-משמעית המתאימה לכל מצב ולכל מקום וזמן ולכן יוצרים לתוכנית הלימוד "הגדרה" שונה בכל זמן כמתאים לסיטואציה. הדומה בשני המובנים הוא כי שניהם רואים בתכנית הלימוד ככלי המרכזי למהותו ותכליתו של בית הספר, ואילו השונה בשני נקודות ההסתכלות הוא האופי המוענק לתכניות הלימוד. במובנו הצר של המונח רואים את תכניות הלימוד כעזרי לימוד מוחשיים, פיזיים, המהוות כמעין "תקציר" של חומר הלימוד, וזאת בעוד במובנו הרחב של המונח רואים בתכניות הלימוד את ה-"דרך" שעושה התלמיד- מהשלב בו הוא עוד לא נוכח כלל (התכנון וההכנה של חומרי הלימוד) ועד לשלב הסופי בו הוא מקבל הערכה על הישגיו-.
ב.     
3 0 נקודות שאלה 2
תאוריית "הפסיכולוגיה ההתנהגותית" אשר פותחה על ידי סקינר בשנת 1954, השפיעה עמוקות על תכנון לימודים. להלן אציג את עיקרי הפסיכולוגיה ההתנהגותית על פי סקינר:
·         ההתניה האופרנטית- בתורתו הדגיש סקינר את ההתניה האופרנטית, השונה מההתניה הקלאסית על פי עקרונותניו של פאבלוב אשר בנויה על עקרון האסוציאציה- אנו נזכרים בדבר מה, כאשר אנו נתקלים בגירוי אשר פגשנו בעבר בצמידות לדבר הנזכר. כלומר לפי ההתניה הקלאסית הגירוי הוא שמביא לפעולה/תגובה. לעומת זאת, ההתניה האופרנטית על פי סקינר, גורסת כי הפעולה היא המובילה לגירוי ולא להיפך. ·            חיזוק חיובי- סקינר טען כי מתן של חיזוק חיובי בסמוך לביצוע הפעולה מגדיל את הסיכוי שהפעילות שהביאה לתגובה חיובית תשוב ותקרה ושהביצועים אף ישתפרו. בניגוד לתמיכתו במתן חיזוק חיובי, סקינר טען כי יש להמעיט ככל הניתן בעונשים בתהליכי למידה היות ואלו גורמים לתחושות תסכול וכישלון אצל הלומדים. הטלת עונשים וסנקציות נועדה לגרום להכחדת התנהגויות מסוימות בלתי רצויות.
ההתניה האופרנטית מיושמת במכלול רחב של תהליכי למידה והוראה לדוגמא- עידוד התנהגות טובה על ידי מתן חיזוק חיובי, ענישה במקרה של התנהגות בלתי ראויה, בחינות ומטלות נעשות על בסיס של פעולה-תגובה-גירוי וכיוצא באלו. תרומתה של "הפסיכולוגיה ההתנהגותית" לתכנון הלמידה בא לידי ביטוי בולט בתכנון תכניות של הוראה מתוכנתת. למידה מתוכנתת מבוססת על התניה אופרנטית ומתן חיזוקים חיוביים מידיים במהלכה. בלמידה מתוכנתת מפרקים את חומר הלימוד לפרקים קטנים, כל פרק בנוי על הפרק הקודם לו, והלומד מתקדם בהדרגה מפרק לפרק.
מכל האמור לעיל ניתן לראות כי השפעתה ותרומתה של "הפסיכולוגיה ההתנהגותית" של סקינר רבה על תכנון הלימודים של ימינו. החל מתשתית החינוך הביתית (הורה מול ילד) אשר מושתתת על חיזוקים חיוביים ועל ההתניה האופרנטית, דרך במוסדות ללימודים אקדמאיים בהם "מתוגמלת" ההצלחה במתן מלגות ותעודות הצטיינות למצליחים וכלה בפרסים ותעודות המוענקות למצטיינים חברתיים (כדוגמת פרס ישראל המוענק על ידי משרד החינוך). ניתן לראות כי הגישה האופרנטית ומתן חיזוקים חיוביים ללומד, אשר מטרתם לעודד פעילות רצויה ולמגר את הבלתי ראויה אומצו במערכות החינוך הפורמאליות והבלתי פורמאליות בתכנון הלמידה והחינוך-
תשובה טובה.
30 נקודות שאלה 3
א.      קיימות שלוש גישות מרכזיות לארגון תכניות לימודים. הראשונה מבניהן היא- הוראת תחומי דעת.
על פי גישה זו, הרווחת והנפוצה ביותר במערכות החינוך הפורמאליות ובמוסדות להשכלה גבוהה, יש לארגן את תכניות הלימוד לפי חלוקתם לתחומי הדעת השונים- "חלוקה לדיסציפלינות". לפי גישה זו יש לחלק את מכלול הידע האנושי שהצטבר לתחומי דעת והתמחויות שונות ומתוך מכלול זה יש לבחור את המקצועות הראויים ללימוד.
פתרון חלקי שהוצע לבעיית "התפוצצות המידע" הוצע באמצעות העברת כובד המשקל להוראת מבנה הדעת של המקצועות השונים. ג'רום ברונר, אשר תבע את המונח "מבנה דעת" בספרו "תהליך החינוך" (1965) טען כי קיים מבנה בסיס לכל מקצוע המורכב ממושגי יסוד שיש להורותם. עוד טען ברונר, כי מבנה הדעת של כל דיסציפלינה צריך לכלול את מושגי היסוד של המקצוע, גישות המחקר והאופן לפתרון בעיות באותו תחום הדעת. ברונר גרס כי ניתן ללמד ביעילות כל מקצוע וכל חומר לימוד לכל אדם ובכל גיל- הגישה הספיראלית. ברונר הסב חלק ניכר מעקרונות הפסיכולוגיה ההתפתחותית יישום בתכנון לימודים וטען כי יש להתאים את תכני הלימוד לשלבי ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד. גם ג'וזף שוואב תמך בגישת הוראת תחומי דעת והוסיף נדבך חשוב לדיון במבנה המקצועות. שוואב הדגיש כי שכל תחום דעת מורכב ממבנים סובסטנטיביים- מורכב מן הרעיונות וההשקפות שמאמצים חוקרים במקצועות שונים,  וממבנה סינטקטי- מבהיר את שיטות המחקר של כל דיסציפלינה, את הכלים לגילוי הידע ולארגונו. התומכים בשימוש בגישה זו האמינו כי ניתן יהיה להורות ידע פונקציונלי מרוכז אשר יקנה ללומדים כלים יעילים להתמודדות עם חומר חדש בכל תחום דעת. גישה מרכזית נוספת לארגון תכניות לימודים היא הגישה האחדותית. בניגוד לגישת הוראת תחומי הדעת, גישה זו מתנגדת לחלוקת תכניות הלימודים לפי תחומי דעת וטוענת כי חלוקה שכזו נעדרת רלוונטיות של מרבית מקצועות הלימוד הנלמדים כהכנה לחיים ואינה מכשירה את הלומדים להצלחה בחיים. הגישה האחדותית דוגלת באינטגרציה של מקצועות לימוד והרלוונטיות שלהן לחיי היום-יום. לפי ההשקפה של הגישה האחדותית, תכנית הלימודים צריכה לכלול נקודות מבט של דיסציפלינות שונות המאירות בעיה או נושא מסוים. תמר לוין (1998) טוענת כי אחת הבעיות בבסיס החלוקה של תכניות הלימודים לפי תחומי ידע היא שתכניות אלו אינן מתמודדות עם תפיסות משתנות לגבי ארגון תחומי הידע ועם העובדה שתהליך יצירת הידע הוא דינמי וגמיש וכי- "פשוט ובנוי היטב, מלאכותי ודל, סגור ומצומצם, נטול הקשר, ולכן- רחוק מהחיים". לוין הציגה שלושה מודלים אינטגרטיביים: 1- המודל הרב-תחומי- הדוגל בחיבור בין דיסציפלינות שונות בהוראת נושא מרכז. 2- המודל הבין-תחומי- הדוגל בשבירת המחיצות בין תחומי שונים. 3- המודל העל-תחומי- הדוגל בלימוד מידע וידע רלוונטיים לחיי המציאות ויצירת הקשרים חברתיים, תרבותיים ואינטלקטואלים, באופן ייחודי בכל מקום וזמן, לכל כיתה, לכל מורה ולכל תלמיד. גישה מרכזית נוספת לארגון תכניות לימודים היא גישת המיומנות.
הדוגלים בגישה זו גורסים כי תפקידה המרכזי של מערכת למידה הוא הענקה והקניית כלים ללומדים שיכשירו אותם כיצד ללמוד ויפתחו בהם מגוון רחב של כשרים שכליים ומיומנויות לחיים. על פי גישה זו התהליך חשוב יותר מהתוכן. בבסיס גישה זו מונחת הנחת היסוד כי המוח האנושי הוא מעין אוסף של כשרים ומיומנויות אשר פיתוחן יאפשר ללומדים להשתמש בהן במצבים חדשים מחוץ לכותלי בית הספר זמן רב לאחר שהלומדים ישכחו את תכני הלימוד עצמם. התומכים בגישה זו מאמינים כי בדרך זו, של הקניית כישורי, יכולות ומיומנויות למידה ללומדים הם יוכלו להתמודד בצורה הטובה ביותר עם "התפוצצת הידע" וההתפתחויות והשינויים התכופים בידע ובמידע.    א.            מבנה סובסטנטיבי- מבנה סובסטנטיבי מורכב מהרעיונות וההשקפות שמאמצים חוקרים במקצועות שונים. קיים מגוון רחב של מבני דעת סובסטנטיביים בכל מקצוע.
המבנים הסובסטנטיביים מהווים מעין עקרונות אוריסטיים המנחים את החוקר בעבודתו ומאפשרים לו לקדם את הידע האנושי. מבנים סובסטנטיביים מתארים את השקפת החוקר המנחה אותו בחקר התוכן. במונח 'מבנה סובסטנטיבי' של דיסציפלינה מתכוון שוואב להשקפה שעומדת מאחורי לימוד המקצוע הכוללת הנחת יסוד פילוסופית. כלומר להנחות היסוד, ולתיאוריות הבסיסיות שעומדות מאחורי המקצוע הנלמד. (על בסיס עקרונות אלו עולות הבעיות למחקר ותוצאותיו מתפרשות עפ"י אותו מבנה). מבנה סינטקטי- המבנה הסינטקטי מבהיר את שיטות המחקר של כל דיסציפלינה, את הכלים לגילוי הידע ולארגונו. המבנה הסינטקטי מתאר את אופן החקר, את שיטות העבודה של החוקר במסגרת הדיסציפלינה או את המתודולוגיה המיוחדת של הדיסציפלינה. במונח זה, שוואב מתכוון לטכניקות המחקר ולקריטריונים להוכחה ולאימות הנמצאים בבסיס הידע הדיסציפלינרי. לטענתו, הקשר המשפט משפיע על משמעות המילה, על כן למושגים מדעיים יהיו משמעויות שונות על פי הדרך בה הגיעו אליהם, כלומר, לפי הקריטריונים וכלי המחקר בהם השתמשו. המבנה הסובסטנטיבי כולל את הנחות היסוד הקיימות בבסיס הדיסציפלינה. המבנה הסינטקטי מוגדר כמשמעות המונחים בהקשר הדיסציפלינרי, כלומר בהקשר הסובסטנטיבי. המבנה הסינטקטי יוצר את המבנה הסובסטנטיבי, מכיוון שהנחות היסוד נקבעות על ידי צורת המחקר-
40 נקודות תשובות טובות מאוד סהכ 100 נקודות