תוכן עניינים:
מבוא
1.      המלכ"ר בישראל: הגדרות, תנאי מיסוי והסוגיות החוקיות
1 .1. הגדרות א.      המלכ"ר על פי חוק העמותות התש"ם – 1980 ב.      המלכ"ר על פי חוק המע"מ  תשל"ו – 1975
ג.        פקודת מס הכנסה
1 .2. הסוגיות החוקיות
2 .      סוגיות במיסוי העמותות – מתי המלכ"ר עלול להפסיד את ההקלות במס?/מתי פעילות ציבורית תיחשב לעסקית
2 .1. "חריגה מהמסגרת".
2.2. כפל סיווגים
3 .      סיכום
4 .      ביבליוגרפיה מבוא:
בישראל, המלכ"רים והעמותות שייכים לתחום המגזר השלישי, יחד עם התחום העסקי והציבורי. בשל כוונת המדינה לקדם צמיחה חברתית במגוון תחומים, כגון תחומי התרבות, החינוך, המדע, הבריאות, הסעד והספורט, וכן בגלל הצורך לשמור על המאזן התקציבי ולמנוע הוצאת תקציבים באופן ישיר מתקציב המדינה, המוסדות אשר קמים לשם קידום המטרות החברתיות הללו נהנים מהקלות משמעותיות במיסוי עד כדי פטור ממס.
במילים אחרות, באמצעות הסבסוד הלא ישיר של מוסדות אלה, התחומים הנ"ל יקודמו כאמור, ללא צורך של הוצאת כספים מקופת המדינה. זאת ועד, על מנת להוריד את הנטל מהמדינה בתחומים האמורים, קיימת גם הקלה במיסים למי שתורם לעמותות. אלא שעל מנת לזכות להקלות במיסוי, המוסד אמור לענות על הקריטריונים של המוסד ללא כוונת רוח (מלכ"ר), כפי שנקבעו בחוק, ולהיות מחויב לקידום המטרות הציבוריות. בעבודתי הנוכחית, הצבתי מטרה לבחון את נושא המיסוי של העמותות בישראל, תוך כדי התייחסות לסוגיות המשפטיות אשר מתעוררות מעת לעת בעניין, וזאת בעקבות הקושי לדעת בוודאות "האם מניעים של המוסד לפעול בתחום מסוים נעוצים בכוונה להפיק רווחים או שהינם נובעים מתוך כוונה לפעול באמת ובתמים לקידום המטרה הציבורית", כאשר "מניעים אלו משתקפים לעיתים בהחלטות יומיומיות רבות, אשר שום גוף חיצוני של ביקורת לא יוכל להבחין בהם." בעבודתי אעיין בחקיקה בעניין כאמור: חוק העמותות התש"ם – 1980, חוק המע"מ התשל"ו – 1975 ופקודת מס הכנסה [נוסח חדש] המעגנים את התנאים לפטורים, הקלות וחובות המיסוי החלים על המגזר השלישי בישראל בכלל ועל המלכ"רים בפרט. מתוך העיון בחקיקה המתאימה אבקש להסביר את כוונותיה ואת הסוגיות המשפטיות הפוטנציאליות הטמונות בהגדרותיה. לאחר שאציג את הגדרת המלכ"ר בזיקתה עם תנאיי המיסוי, אתייחס באופן מפורט יותר לסוגיות המשפטיות אשר התעוררו בפועל, מתוך ההנחה כי המחלוקות נבעו מהעדר הבנות ברורות בין עמותות לבין הממשלה בסוגיות ההבחנה בין הפעילות הציבורית הפטורה ממס לבין הפעילות העסקית החייב במס. הדיון בסוגיות החוקיות נעשה בהסתמכות על פסקי דין מובילים בעניין זה אשר דנים בהרחבה בסוגיות הללו בהקשר המחלוקות אשר התעוררו בעניין יצירת הבחנה ברורה בין פעילות ציבורית לבין פעילות עסקית של העמותה. במהלך הדיון אתמקד בזיהוי סוגיות מרכזיות שהן סוגיית הסיווג וסוגיית ההבחנה. סוגיית הסיווג מתייחסת לרכיב הנומינלי של הגדרת המוסד הציבורי, דהיינו למטרותיו של המוסד כפי שמוצהרות בתקנות, ואילו סוגיית ההבחנה מתייחסת לרכיב האופרטיבי המעשי של ההגדרה, דהיינו לאופן פעילותיו של המוסד. בסיכום אתייחס לתובנות שנתגבשו במהלך כתיבת העבודה ואבקש לעשות סינתזה של החומר הנסקר בפרקים של העבודה.