שיטות מחקר במח"ר 10285: ממ"ן 14-   תשובה
1 :
א.
המשתנה הבלתי תלוי התאורטי: מידת החשיפה לפרסומת של מוצר המשתנה הבלתי תלוי התצפיתי: כמות הצפיות בסרטון פרסומת לג'ינס חדש של מותג חדש  ערכיו: 1. צפיה בפרסומת לג'ינס פעם אחת בכל אחד משלושת ימי המחקר
2 . צפיה בפרסומת פעם אחת ביום השני ופעם אחת ביום השלישי למחקר
3 . צפייה בפרסומת פעם אחת בלבד ביום השלישי למחקר ב.
המשתנה התלוי התאורטי: מידת הערכה כלפי המוצר המשתנה התלוי התצפיתי הראשון: הציון בשאלון עמדות כלפי הג'ינס.
ערכיו:
על פני 4 מימדים, לכל מימד סולם בין 7 דרגות- (1) הערכה שלילית מקסימלי, (7) הערכה חיובית מקסימלית. המשתנה התלוי התצפיתי השני: הדירוג אותו נתן הנבדק לשאלה " מהו הסיכוי שהוא יקנה את הג'ינס בחודש הקרוב?"  ערכיו: סולם בן 6 דרגות (מ-6- סיכוי טוב מאוד, ל-1 סיכוי נמוך מאוד) ג.
R              R      R      ·         (Random) R  מציין שנערכה הקצאה מקרית של הנחקרים במחקר לשלוש קבוצות.
·         X (experimenatal)  מציין את חשיפת קבוצת המשתתפים לטיפול הניסויי, כלומר למשתנה הבלתי תלוי (מידת החשיפה לפרסומת של המוצר) או לכל מאורע אחר שיש למדוד את השפעתו. במקרה זה אנו דנים במספר טיפולים ניסויים: – קבוצה א' שצפתה בסרטון הפרסומת לג'ינס החדש פעם אחת בכל שלושת ימי …
ו.
החוקר מנע הסבר אלטרנטיבי של: באמצעות שימוש בטכניקה של טיפול בשונויות: הסבר: האם מדובר בארטיפקט או בקונפאונדינג סלקציה החוקר מעוניין להימנע משונות שיטתית טעותית ולכן נקט בהקצאה מקרית של המשתתפים לתנאי הניסוי, ואיפוס השונות.
הקצאה מקרית של המשתתפים לתנאי הניסוי תמנע שונות שיטתית טעותית, כלומר לכל המשתפים יש הזדמנות שווה להיכלל בכל אחת מקבוצות והסתברות זו אינה תלויה בהסתברות של משתתף אחר. באיפוס השונות, החוקר מחזיק את המשתנה הקשור למשתתפים כקבוע (ביה"ס תיכון) וכך נמנע משונות שיטתית טעותית.    ארטיפקט – הסבר חלופי שמהווה חלק זר ולא אינטגרלי של הפעלת המשתנה הבלתי תלוי. כלומר מאפייני המשתתפים בין הקבוצות הם שיכולים להסביר את תוצאות המחקר ולא המשתנה הבלתי תלוי הוא שהסביר . – שבוצע בפועל  מייצג היטב את הרמה התיאורטית. האיום אותו מבטאת הטענה היא העדר מיצוי. העדר מיצוי מתרחש כאשר ההגדרה האופרציונלית אינה כוללת את כל מרכיבי המושג התיאורטי שהיא מגדירה. העדר מיצוי עשוי להתרחש במשתנים השונים. חוקר ב' טוען כי התהליך האופרציונלי אותו נקט החוקר הראשון היה לא ממצה, שכן נעשה שימוש במוצר מסוים- הג'ינס, שהוא רלוונטי לגילאי הנבדקים. ולכן המסקנה של החוקר הראשון- שכיחות החשיפה של מוצר בפרסומת משפיעה על העמדה כלפיו , אינה אפשרית להכללה לכל המוצרים, אלא רק למוצר הגי'נס שהיה רלוונטי והוא זה שנבדק . כלומר העדר המיצוי יבוא לידי ביטוי כקשר מותנה בין המשתנים, חשיפה לפרסומת משפיעה על הערכה כלפי המוצר , רק כאשר מדובר במוצר הרלוונטי לתחום העניין של גיל הנבדקים (במקרה שלנו- הג'ינס).
ח.
A  ←B בתנאי C . A- שכיחות החשיפה של מוצר בפרסומת B- העמדה כלפי המוצר –
תשובה
2 :
תוקף פנימי עוסק בשאלה האם המשתנה הבלתי תלוי הוא שגרם להבדלים בין הקבוצות בניסוי, ולא משתנה חיצוני כלשהו שאינו חלק ממערך המחקר ואינו מתוכנן. השפעתו של משתנה חיצוני עשויה להוות הסבר חלופי לתוצאות, כלומר ארטיפקט, אם היא יוצרת הבדל לא רצוי בין הקבוצות בניסוי.
איפוס השונות (החזקת משתנה קבוע), מאפשרת לחוקר למנוע הסבר חלופי מסוים באמצעות החזקת הגורם המסביר כקבוע. כלומר, המשתנה המוחזק קבוע יהיה בעל ערך אחד בלבד ולכן מחזקת תוקף פנימי. נדגים זאת על ידי מערך ניסויי, חוקר טוען כי שתיית קפאין מסייעת לירידה בלחץ הדם. הוא דגם למחקר 100 משתתפים בגילאי 20-
5 , 50 שתו קפה כחלק מהתפריט היומי ו50 לא. המשתתפים חולקו באופן אקראי. בתום המחקר נמדד לחץ הדם של 100 המשתתפים. ( –