1 0646- המזרח התיכון בימינו ממן 12
שאלה 1
א)     הגדירו בקצרה את המונח ו'תבה למעשה פירוש המילה ו'תבה הוא התעוררות, ומדובר בתקופה שהחלה ב1948 שכללה הפגנות סוערות בעיראק עקבות ההכרזה על חתימת הסכם פורסטמות' בין ממשלת עיראק לבין בריטניה.
מי שהוביל את המהומות היו בעיקר הקומוניסטים  אך גם שאר המפלגות הקטנות יותר. ב)      נתחו את השפעת יחסיה של עראק עם בריטניה על יציבות המשטר ממרד רשיד עאלי אל-כילאני עד המהפכה בשנת 1958
מבוא- מלחמת העולם הראשונה הייתה לאבן דרך חשובה בהיסטוריה האנושית, ובדומה למקומות רבים אחרים בעולם, חוללה אותה המלחמה מפנה עמוק גם בתולדותיו של המרחב המזרח תיכוני בכלל ושל הארץ השוכנת במישורי הפרת והחידקל בפרט. על חורבותיה של האימפריה העות'מאנית, איחד בשנת 1919 השלטון הבריטי הרשמי החדש, את האוכלוסייה ההטרוגנית של עמק שני הנהרות- הוילאיתים של בגדאד, בצרה ומוצל, תחת מסגרת פוליטית אחת, חדשה, המדינה העיראקית. התוצאה של איחוד מדיני זה, הייתה יצירתו של פסיפס המורכב מאוכלוסייה הטרוגנית, המפולגת בתוכה בין מרכיביה הדתיים, האתניים, והחברתיים-כלכליים, מרכיבים שלא פעם חפפו זה את זה ואשר הותירו בכך את אוכלוסיית עיראק נתונה גם לפילוג בקרב מרכיביה העיקריים עצמם. בשל איחוד מלאכותי זה, נעדרה המדינה שזה עתה נולדה, את המרכיב העיקרי לגיבושה של אומה עיראקית, הלוא היא, תודעת זהות קולקטיבית. בנייתה של עיראק מאז מלחמת העולם הראשונה והניסיונות לגבש את הזהות הלאומית בתוכה, התנהלו תוך יחסי גומלין מורכבים עם התפתחות המעמד החברתי-הפוליטי הגבוה, שכבת העילית השלטת, והתרחבות בעלי ההשכלה המתערבים, הלוא הם בני האפנדיה. בשנת 1921, המליכו הבריטים על עיראק את המלך פייצל.
עם הכתרתו, ניצב המלך ההאשמי בפני מערכת סתירות מסובכת. מערכת זו, כמו גם המדיניות שננקטה למען מיתונה, וכפי שיתואר להלן, עברו כחוט השני בקרב העלית השלטת לאורך כל התקופה המלוכנית, והשפיעו גם על מערכת היחסים שבין השלטון לבין מעמד הביניים המשכיל. כאשר מצד אחד, נזקק המלך, יחד עם העלית בכלליותה, לתמיכתה של בריטניה בעיראק מול שכנותיה מחוץ, וכערובה לשימור הסטטוס-קוו הפנימי מול איום הכוחות השיעיים, הכורדיים והשבטיים מבית. ההכרח הקיומי לגבש את המדינה שזה עתה נולדה ואת אוכלוסייתה ההטרוגנית במסגרת המדינה העיראקית בגבולות שקבעו הבריטים, חיזק את הצורך ואת התלות בבריטניה. אולם, גיבוש זה כלל גם חלק רחב באוכלוסייה שקרא תיגר על הדומיננטיות הבריטית. כלומר, מהצד האחר, נאלצו המלך והעלית להתמודד גם עם הלחצים שהופעלו עליהם למען הנהגת המאבק הלאומי הערבי לאי-תלות ולעצמאות מלאה מבריטניה.
לחצים אלו היוו גורם משמעותי בעיקר לאור העובדה, כי לצד היותו של המלך פייצל זר למרבית אוכלוסיית המדינה, למעשה העלית השלטת הערבית- הסונית, על אף ששילבה בקרבה בצורה מתוחכמת ובעזרת מניפולציות פוליטיות פוליטיקאים ובירוקרטים שיעים וכורדים, עדיין היוותה מיעוט מספרי גדול. לאור זאת, היה על העלית …