‏17 מאי 2016
הקורס: "תכנון לימודים, הוראה והערכה"- 10106                                                 מגישה:
חן-חנה חסן חומר הלימוד למטלה: יחידות 4,5                                                                        ת.ז:
034653402
ממ"ן
1 3
שאלה 1
א.            שיטות ההוראה-למידה הממוקדות מורה מבוססות על גישות ההוראה המסורתיות אשר בהן מתבצעת חלוקת חומרי הלימוד וקבוצות התלמידים לפי גילם הכרונולוגי של התלמידים. ההוראה המסורתית נועדה בכדי לענות על צרכי החברה כפי שנוצרו לאור המהפכה התעשייתית והתפתחות ההומניזם. במחצית השנייה של המאה ה-19, עם התפתחותם של עקרונות החופש והשיוויון החלו מדינות רבות מנחילות מדיניות של "חינוך לכל".
או אז נאלצו בתי הספר להתמודד עם קליטתם של כמויות תלמידים רבות. הקריטריון הנוח והפשוט ביותר למיונם של התלמידים היה פילוחם לקבוצות על פי קבוצת גיל. לאור "החינוך לכל" והכמויות הרבות של התלמידים, נוצר צורך בהכשרת כוח אדם להוראה. השיטה בה מורה אחד מלמד קבוצה גדולה של תלמידים (בין 20 ל-50), הייתה הפתרון שנבחר בשל חסכנותו. כאמור שיטות ההוראה-למידה הממוקדות מורה מזוהות עם גישת ההוראה המסורתיות, וגם בהן מתבצעת חלוקת התלמידים לפי קבוצות גיל. שיטות ההוראה-למידה הממוקדות מורה שמות דגש על "העברת" החומר, הסברו והבהרתו על ידי המורה לתלמידים. המורה הוא הגורם הדומיננטי המניע את תהליכי הלמידה ועליו לשמש הגורם המתווך בין חומרי הלימוד ללומדים וזאת באמצעות שליטתו ובקיאותו בתוכני הלימוד. על התלמיד מנגד, להתאים עצמו לסביבה הלימודית ולדרישות תוכניות הלימוד, התלמיד מהווה "כלי קיבול" הסופג לתוכו את תכני הלימוד שמעביר לו המורה. הרציונל העומד בבסיס שיטה זו הוא השיוויון בין בני האדם, כלומר כולם לומדים אותם הדברים באותו פרק זמן ובאותה הדרך. ההבדלים בין הישגיהם של התלמידים השונים, בתוך קבוצות הגיל, מוסברות על פי סטיית התקן בעקרון ההתפלגות הנורמלית. מידת הדומיננטיות של המורה בשיטות הוראה-למידה ממוקדות מורה משתנה משיטה לשיטה, החל בשיטה בה תהליך ההוראה כולו מבוצע על ידי המורה והתלמיד סביל לחלוטין וכלה בכאלו בהן לתלמיד יש חלק בתהליך הלימוד. א.             להלן אציג שתי שיטות המייצגות הוראה למידה ממוקדות מורה:
·            שיטת הביאור- שיטה זו המזוהה ביותר עם הוראה ממוקדת מורה, ידועה גם בשם "הוראה פרונטלית". בבסיס שיטה זו ישנן שתי הנחות יסוד עיקריות. הראשונה היא כי קיימים גופי ידע, מיומנויות וערכים אשר על מערכת החינוך להעביר לתלמידים. הנחה יסוד נוספת היא כי המורה הוא המופקד על העברת גופי הידע, המיומנויות והערכים לתלמיד ויכול לעשות זאת באמצעות הסברים מילוליים ושימוש בעזרים שונים.  שיטה זו היא חד כיוונית כלומר לתלמיד אין כלל השפעה על קביעת חומר הלימוד ואופן העברתו. המורה נמצא במרכז התהליך ותפקידו לשמש מתווך בין גופי הידע, המיומנויות והערכים לבין התלמיד. שיטת הביאור שמה דגש על העברת המידע וחומרי הלימוד ולאור כך יוערכו תוצאות הלומדים על בסיס מבחני הישגים המודדים את כמויות הידע ומידת שליטתו של התלמיד בידע שהוקנה לו.
ארגון חומרי הלימוד מבוצע לרוב על ידי ראשי מערכת החינוך אשר מעבירים סילבוס והנחיות כלליות למורה והמורה הוא האחראי לארגון החומר. מתכנני תכניות הלימודים רואים לנגד עיניהם את צורכי המורה בעיקר שכן הוא מקור הידע בעבור התלמיד.
על פי גישה זו מוטלת אחריות רבה על כתפי המורה היות ועליו לא רק להיות בקיא בתחומי הידע אותם הוא "מעביר" אלא גם להיות בקיא ומומחה בדידקטיקה- הגדרת מטרות, ניסוח שאלות והכנת מערכי שיעור. המורה יכול להעביר את החומר בדרכים שונות: הסבר מילולי, תרגול, שימוש בספרים, שימוש במפות, דפי-עבודה, מצגות, סרטים.
תוך כדי העברה המורה מבאר את חומר הלימודים לתלמידים: מסביר, מפרש, מדגים ועוד. תפקיד המורה בשיטת הביאור הוא לכוון ולהניע את תהליך הלמידה. כאמור, המורה הוא הגורם הדומיננטי בתהליך הלמידה ומשמש מתווך בין חומרי הלימוד לתלמידים. תפקידים נוספים המיוחסים למורה בשיטה זו הם הכרת חומרי הלימוד ובקיאות בתחום הידע אותו הוא מלמד, הכנת מערכי שיעור (ארגון חומרי הלימוד, בחירת אופן הצגת החומר לתלמידים, בחירת חומרי העזר בהם ישתמש להעברת החומר וכיוצא באלו), הובלת התלמידים לביצוע המטלות בצורה הנכונה בכדי שיגיעו לתוצאות ולתשובות הנכונות (השגת מטרות תהליך הלימוד) וכמובן לבצע הערכה להצלחת התלמידים. לעומת הדומיננטיות של המורה על פי שיטה זו, תפקידו של התלמיד בשיטת הביאור הוא לשמש "כלי קיבול". על התלמיד לקלוט ולהבין את תכני תחום הלימוד שהועברו לו, עליו להתאים עצמו לדרישות תכנית הלימודים וסביבת הלימוד (הנקבעות על ידי המורה), לבצע את הוראות המורה ולהצליח בבחינות ההערכה.
א.      שיטת ההדגמה- שיטת הוראה-למידה נוספת הממוקדת מורה היא שיטת ההדגמה. בבסיס שיטה זו עומדת ההנחה כי הדגמה הממחישה כיצד על הדברים להתבצע מניעה את התלמידים ללמוד ומשפרת את התקשורת בתהליכי ההוראה-למידה.
בשיטה זו ניתן להבחין לרוב בשלושה שלבים: צפייה והתבוננות בהדגמה, שמיעת הסבר או השמעת השערות והסקת מסקנות ועשייה או הפנמה של אופן העשייה. על המורה להמחיש לתלמידים, באמצעות ההדגמה, את העקרונות והרעיונות המרכזיים אותם הוא מעוניין להעביר להם. ניתן לשלב שיטה זו בשיטות לימוד אחרות כגון:
שיטת הביאור ושיטת החקר. תפקיד המורה בשיטת ההדגמה הוא לתכנן, לארגן ולבצע את ההדגמה באופן שרעיונות המפתח אשר אמורים להיות מועברים לתלמידים אכן יועברו. על המורה לתת לתלמידים הוראות והנחיות ברורות כיצד לבצע את הפעילות ועל כן חשוב מאוד שההדגמה תהיה מדוייקת מבחינה טכנית ותוצג באופן בהיר וברור צעד אחר צעד. על המורה לשלוט באופן מלא במיומנויות אותן הוא מדגים. כאמור ניתן לשלב את שיטת ההדגמה בשיטות אחרות כגון: שיטת הביאור ושיטת החקר. תפקיד הלומד ורמת מעורבותו משתנים בהתאם לשיטה שבה מדגימים. בשילוב בשיטת הביאור תפקיד התלמיד הוא לצפות, להקשיב ולעקוב אחר ההדגמה במטרה להבין את המסר המרכזי שלה ולהיות מסוגל לחקות את ההדגמה בעצמו. בשילוב שיטת ההדגמה עם שיטת החקר, על התלמיד להיות פעיל בשאילת שאלות במהלך ההדגמה, בהעלאת השערות ובהסקת מסקנות.
הישגיו של התלמיד בשיטת ההדגמה מוערכים בעיקר על סמך מידת הבנתו את המסר המרכזי של ההדגמה ויכולתו ומסוגלותו לשחזר את הפעולה שהודגמה-
·        
4 0  נקודות שאלה 2
א.            התפתחות העידן הדיגיטלי הביאה לתמורות רבות במערכת החינוך הפורמאלית. נגישות המידע הבלתי מוגבל ללומדים אל מול הידע המצומצם יותר בידיי המורה וכן יכולתם של התלמידים להשיג מידע בכוחות עצמם ואף לבדוק את אמיתות המידע המועבר אליהם על ידי המורה הביאו לשינוי בתפיסת מעמדו של המורה אל מול תלמידיו. המורה איבד את הסמכות הבלתי מעורערת, בכל הנוגע לידע והמידע, שהייתה בידו ואף טושטשו הגבולות הברורים שהיו בהיררכיית היחסים שבין המורה לתלמידיו. בעידן הדיגיטלי הולך והופך המורה למנחה המשלב ידע פדגוגי, טכנולוגי ותוכני לצד הירידה בסמכותו כמעביר ידע. זמינות המידע לתלמיד, באמצעות המחשב או הטלפון הנייד, מערערת את המבנה המסורתי של מערכות החינוך וגורמת לשינוי בהיררכיית הידע- המידע שהמורה מעביר נגיש לתלמידים גם בלעדיו והם אף יכולים לבחון את רמת דיוקו ונכונותו בזמן אמת.
בנוסף לפגיעה במיקומו של המורה כמקור הידע העיקרי, הכנסת מחשבים לבתי הספר מאפשרת לתלמידים לקיים בניהם אינטראקציה בלא התערבותו של המורה ואף לפגום בתהליך הלמידה בכך שתלמידים יוכלו להגיש עבודות אותם "הורידו" מהאינטרנט. אחת הדרכים להתמודד עם בעיות אלו שתוארו לעיל היא קידום מעבר המורה מתפקיד של "מעביר ידע" לתפקיד של "מנחה" אשר תפקידו לתמוך, לכוון, לזמן מצבי למידה ולספק לתלמידים את הדרך להשגת הידע. בכדי שדרך זו תצלח על המורה לאפשר לתלמידיו למידה עצמאית ומונחית ולא מוכתבת מראש. בכדי שתהליך זה של הטמעת טכנולוגיה ותקשוב במערכות החינוך והפיכת המורה ממקור ידע בלבדי למנחה ומדריך בתהליך למידה עצמאי יותר, יוטמע בהצלחה יש לשנות את התפיסה בכל הנוגע לתפקידו של המורה. סטמפנהורסט (stumpenhorst,
2 012) הציג מספר מאפיינים ותפקידים מרכזיים של "המורה האידיאלי" בסביבה מתוקשבת ואלו עיקריהם:
·            המורה מקושר לתכנים, ללומדים ולמומחים בתחום- מאגרי המידע האלקטרוניים הנגישים לתלמידים חשופים גם בפני המורים. על המורים להשתמש במקורות אלו בכדי שמור על עדכניות המידע שבידיהם והרלוונטיות שלו. המורים יכולים להשתמש ברשתות החברתיות השונות בכדי להתעדכן, ללמוד ולהרחיב אופקים ואף להפרות עצמם ומורים אחרים באמצעות שיתופים.
·            המורה מתמצא בכלים דיגיטליים ושולט בהם- על המורה להיות מסוגל לבנות תהליכי הוראה-למידה המתאימים לסביבה מתוקשבת וכן בעקרונות של שילוב מושכל של טכנולוגיה בחינוך. ·            המורה עוסק ברפלקציה על אודות המקצוע- על המורה להקפיד על עדכנותו בתהליכי ההתפתחות והעדכונים השונים שעובר תחום הידע אותו הוא מלמד ובשינויים הטכנולוגים הנוגעים לו.
במקביל לפיתוח שיטות טכנולוגיות המשמשות לשיפור תהליכי הוראה-למידה קיימות מערכות שונות המשמשות לניהול פדגוגי והתומכות באופן מקוון בניהול המידע שהצטבר בארגון החינוכי בעיקר אודות הלומדים.
ניהול מקוון של מערכות לניהול פדגוגי בית ספרי מחייבות פעילות שוטפת ומתמדת של המורים ומאפשר להם לבצע פעילויות אדמיניסטרטיביות מקוונות כגון הזנת נתונים, ניהול תכנים וניהול למידה וכן יצירת תקשורת מקוונת בין השותפים לתהליכי הפדגוגיה והלמידה. על המורים כמובן לקחת חלק פעיל בתפעול מערכות אלו.
א.      השינויים שהביאה המהפכה הדיגיטלית בבתי הספר ונגישות המידע והידע הרב לכלל התלמידים והמורים הביאו עימם הן יתרונות והן חסרונות לחייו המקצועיים של המורה. מחד גיסא אמנם עשויה לערער את סמכותו של המורה כמקור הידע הבלבדי והבלתי מעורער אך מאידך בעזרת גישה נכונה והתאמה לשינויים יכול המורה להפיק תועלת רבה מהם. במידה וייבחר המורה לאמץ גישות של "לימוד עצמאי" יותר תוך מתן מרחב תמרון לתלמידים, במידה וייבחר להקנות לתלמידיו דרכי למידה, עקרונות וערכים ולא "להעביר מידע" אשר תפקידו לבחון את זיכרונו של התלמיד עד לבחינה, יוכל להשתמש במאגרי המידע הבלתי נדלים לטובתו ולטובת הצלחת תהליך הלמידה. האתגר העומד בפני המורים בעידן הדיגיטלי הוא שילוב יעיל של סוגי הידע בתהליכי ההוראה-למידה שהם מנהלים. במידה ומטרת תהליך הלמידה שהציב המורה לתלמידיו היא "לזכור את תכני החומר הנלמד" ולא להבינם הרי שכנסת המחשבים עשויה לפגוע ולהקשות על חייו המקצועיים היות והמידע פרוץ ומונח בפני התלמידים בין ביודעו ובין מאחורי גבו. אך במידה וישכיל המורה להשתמש במאגרי המידע לטובתו, ולהקנות לתלמידיו דרכי חשיבה, תהליכי למידה ודרך להסקת מסקנות מהמידע שלפניהם הרי שהכנסת מחשבים עשויה להקל עליו ולהנגיש את חומרי הלימוד לתלמידיו ובכך להפחית את נטל "העברת המידע" ממנו-
ב.     
3 0  נקודות שאלה 3
מודל "הכיתה ההפוכה"- בניגוד למודל הלמידה המסורתית הקניית הידע מתרחשת בכיתה ובה מועבר החומר הנלמד מהמורה לתלמידיו, במודל הכיתה ההפוכה מתבצע של הקניית החומר בבית התלמיד באמצעות אמצעי לימוד מקוונים כמו סרטוני ווידאו המציגים הרצאות אשר נשלחו לתלמידים על ידי המורה. על התלמידים לצפות בסרטון בטרם השיעור והיות שכך מתפנה זמן פנוי במרחב הכיתתי לעיסוק מעמיק בחומר, למתן הבהרות לפי צורכי התלמידים ולשיקול דעתו של המורה, לפעילות חקר ומתן מענה אישי לתלמידים מתקשים או חזקים יותר.
יתרונות מודל "הכיתה ההפוכה"- שלב הקניית החומר מתבצע טרום השיעור ועל כן נחסך זמן רב בכיתה. העובדה כי כל תלמיד יכול לצפות בסרטון בזמנו החופשי והפנוי מגבירה את הסיכוי להבנת החומר היות וניתן להניח כי התלמיד יבחר לצפות בחומר כאשר מוחו "פנוי וזמין". בנוסף נחסכות הן מהמורה והן מהתלמיד הסחות דעת והפרעות העשויות לצוץ בכיתה. היות והסרטון זמין לתלמיד בכל עת הוא יכול לחזור על הצפייה וכך לשנן את החומר עד להבנתו, ללא שיחמיץ אף פרט ותוך יכולת לרשום הערות, סיכומים או נקודות מרכזיות לעצמו. יתרו נוסף בנגישות הסרטונים לתלמידים היא היכולת לשנן את החומר ולחזור עליו טרם הבחינה.
המודל כאמור מורכב משני שלבים- צפייה בסרטון בבית התלמיד טרם השיעור ותרגול וחידודים בכיתה. שילוב שני שלבים אלו זה בזה מאפשר אופטימיזציה של תהליך הלמידה בעבור הלומד היות וקצב הלמידה מוכתב על ידו. המורה יכול להתערב בתהליך הלמידה ולשלוח סרטונים מעשירים לתלמידים חזקים יותר ואף לחזק תלמידים חלשים יותר באמצעות סרטוני הסבר נוספים או באמצעות הנחיה פרטנית ואישית בכיתה.
הזמן המתפנה למורה ונחסך ממנו בהקניית החומר יכול לשמשו לתמיכה בתלמידים וחיזוק הקשר והאינטראקציה בינו לבין תלמידיו.
חסרונותיו של מודל "הכיתה ההפוכה"- השימוש במודל זה מחייב את המורה ואת התלמיד להיות תלוי בטכנולוגיה לצורך שלב הקניית החומר. תלותם של התלמידים בעזרים טכנולוגיים כגון טלפון חכם או מחשב אישי עשויה להדגיש פערים סוציו-אקונומיים ולהגדיל את הפערים בחברה. היות והתלמיד רשאי לצפות בסרטון בזמנו החופשי, למורה אין יכולת לפקח על תהליך הלמידה של התלמיד ועל קצבו. צפייה עצמאית בתוכן עשוייה להדגיש אצל התלמיד את חסרונו של הגורם המתווך והמכווין בהקנייה- המורה. ביקורת מרכזית כלפי מודל זה היא ביקורת פדגוגית אשר לפיה גם אם הפיכת סדר הלמידה מאפשרת הבניית ידע בתוך הכיתה, הרי שהוראת תכנים חדשים בבתי התלמידים באמצעות סרטונים מבוססת על הוראה מסורתית המעבירה ידע, ובכך "מתפספסת" ההזדמנות להשתמש בטכנולוגיה כמנוף להעצמת הפדגוגיה. חסרון נוסף ומשמעותי ביותר הוא סוגיי הכנת החומרים. מורה הניגש ליישם מודל זה בכיתה נדרש להכין כמות כפולה של חומרים לאותה יחידת לימוד- הרצאה אשר תוגש לתלמידים כסרטון ופעילות לימודית אשר תערך במרחב הכיתתי.
30  נקודות…
סהכ 100  נקודות