חלק א:
1.      מוחמד נולד בשנת 570 לספירה זאת על פי ההערכות, הוא נחשב למייסד דת האסלאם, האחרון והחשוב ביותר מבין נביאי הדת, פירוש שמו – מהולל/מפואר.
על פי המסורת הידועה,כאשר מוחמד היה בן 40 הוא הלך להתבודדות מרוחקת במסגרת מנהג התחנות' ושם התגלה למולו המלאך ג'יבריל שאילץ אותו לקרוא את דברי אללה ולהפיצם לכלל תושבי העיר, מה שהפך אותו בעצם לנביא.
מאמינו הראשונים היו בני משפחתו הקרובים ואט אט עם התפתחותו ופנייתו לקהל גדול יותר החלו להאמין בו המוני מתושבי העיר מכה בה פעל.
התקיים ויכוח גדול מאוד מי בעצם היו מאמיניו הראשונים, עניי העיר או עשירי העיר, לדברי המקורות המצומצמים מוחמד העדיף את מאמיניו העשירים שכן בעזרתם הנדיבה יכול היה להמשיך ולהפיץ את דבריו בעוד מקומות נוספים וקיבל על כך תשורות.
חלק ב – מושגים:
שבט קורש – השבט שממנו הגיע מוחמד, השבט נמנע עם הצאצאים הישירים של ישמעאל, הוא שלט על העיר מכה במשך 5 דורות רצופים.
השבט שיקם את מכה בפן הכלכלי וקידם אותה בצורה מעוררת השראה, מסופר על
4 אנשים מהשבט שיצאו לחפש את החניפה ולבסוף התנצח וזו בעצם הקדמה והכנה לבואו של משיח הדור – מוחמד.
ג'אהליה – התקופה שקדמה לאסלאם שאופיינה בעבדות אלילים ובמלחמות פנים רבות, ג'אהליה הכוונה לחוסר תרבות.
עפ"י מספר מסורות האסלאם ממשיך את התקופה הנ"ל, לדוגמא החאג' – העלייה לרגל.
ארכאן אל אסלאם – מצוות היסוד, נחתמו לאחר מותו של מוחמד:
1.      הצומות: נצטוו על ידי מוחמד – א. ביום העשירי של החודש הראשון בשנה, ב.צום של חודש, ג.צום הרמדאן – העשוראא – צום במשך שעות היום בחודש הרמדאן שלפי האמונה זהו חודש של התגלות הקוראן, סליחות והתקרבות, צום רשות שמסתיים בחג עיד אל פיטר.
2.      החג' – עליה לרגל, מותר לבצע פעם אחת בחיי האדם, עליה למכה והקפה של הכעבה 7 פעמים, בסוף מסיימים בזבח ותורמים אוכל לעניים, במהלך המצווה לובשים בגדים מתאימים, מסתפרים, חל אישור על שפיכות דמים ויחסי אישות.
–