הסכם מינכן ((Munich Agreement  הוא הסכם אשר נחתם על ידי ארבעה מעצמות אירופאיות- בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה. ההסכם, אשר נתחם בתאריך ה30 לספטמבר 1938, הוא הסיכום של ועידת מינכן (Munich Conference) אשר התכנסה יום קודם, בעיר מינכן (Munich ) בגרמניה. בהסכם מינכן נקבע שגרמניה תקבל שליטה על חבל הסודטים (Sudetenland ) בצ'כוסלובקיה. בנוסף, נקבע שוועדה בין לאומית תתכנס כדי להכריע את עתידם של שטחים נוספים שנויים במחלוקת שאותם דרשה גרמניה. הסכם מינכן נחשב לשיא המדיניות הפייסנית שנקטה בריטניה אל מול גרמניה הנאצית, אשר מאז עלייתו של היטלר (Adolf Hitler ) לשלטון  בגרמניה בשנת 1933, החלה להשיב לעצמה את עוצמתה הצבאית שאיבדה בסוף מלחמת העולם הראשונה מתוקף  תבוסתה במלחמה ומתוקף הסכמי ורסאי (Treaty of Versailles) בשנת 1919.      חתימת הסכם מינכן מזוהה עם הגישה הפייסנית (Appeasement), ועבור רבים חתימת ההסכם מתקשרת עם המושגים של בושה, פחדנות,  בוגדנות ורצון והימנע ממלחמה בכל מחיר.
     בעבודה זו  אתמקד בגישה הפייסנית שנקטו הבריטים כלפי גרמניה הנאצית, ואנסה להסביר מה היו הגורמים להתנהגות הבריטית כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם מינכן. כלומר, מה גרם לבריטים לנקוט בגישה  הפייסנית אל מול גרמניה.  טענתי היא שבריטניה נקטה בגישה הפייסנית מתוך חולשה צבאית וכלכלית, ומתוך סלידה ממלחמה ככלי ליישוב סכסוכים בין לאומיים.
      בעבודה זו אבסס את טענותיי על ידי בחינת שלושה גורמים עיקריים, המסבירים את הגורמים להתנהגות הבריטית הפייסנית אשר באה לידי ביטוי בהסכם זה. את העבודה בניתי על פי הפרקים הבאים: ראשית התחלתי ברקע
ההיסטורי שקדם להסכם מינכן. הפרק השני יעסוק בגורמים הפוליטיים והאידיאולוגים אשר יכולים להסביר את הסיבות אשר הובילו לגישה הפייסנית. פרק זה מתאר את  הלך הרוח ברחוב הבריטי אשר בעקבות  זוועות מלחמת העולם הראשונה סלד ממלחמה ומגיוס חובה, את הרצון לחיזוק הקשרים עם גרמניה ככלי להלחם בהתפשטות הקומוניזם באירופה, את הרעיון שבעזרת משא ומתן והגיון בריא אפשר למנוע מלחמה, ועוד גורמים נוספים. הפרק השלישי יעסוק בגורמים הצבאיים היכולים להסביר את הגישה הפייסנית. פרק זה מתאר את חולשת זרועות  הביטחון הבריטיים (צבא, צי ימי, חיל אוויר) אל מול הצבא הגרמני, את הפחד הבריטי ממלחמה בשלוש חזיתות כנגד שלוש מעצמות בו זמנית (גרמניה, יפן, איטליה), ואת הפחד הבריטי מהמפציצים של חיל האוויר הגרמני. הפרק הרביעי יעסוק בגורמים הכלכליים המסבירים את גישת הפייסנות.
פרק זה מתאר את חולשתה הכלכלית של בריטניה כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה וכתוצאה מהתרסקות הכלכלה הבריטית בשנת 1931, את הרצון לשמור על היציבות והשלום כדי לחזק את הכלכלה ,את הנטל הכלכלי הכבד שתהליך התחמשות  נרחב עלול לגרום לכלכלה הבריטית, וגורמים נוספים.       לפי דעתי חקירת שלושת הגורמים הללו, האידיאולוגי/פוליטי, הצבאי והכלכלי, נותנת הסבר רחב ומקיף המספק תשובה לגורמים אשר השפיעו על בריטניה להתנהג כפי שהתנהגה בהסכם מינכן.