קורס: מבוא לסוציולוגיה מספר קורס: 10134
סמסטר: ב2016
מטלה מס’ 14
שאלה 1
חלק א קרל מרקס פעל בזמן המהפכה התעשייתית, וזה השתקף במידה רבה בדרך בה הגדיר מרקס “מעמד”. מרקס שם דגש גדול וייחס חשיבות רבה ביותר ליחסי הייצור שאפיינו את החברה הקפיטליסטית בה הוא חי. מרקס ראה את המערכת הקפיטליסטית כמושתת על ניצול מעמדי אשר הותיר את מרבית האנשים מנוצלים ומדוכאים על ידי מעמד עליון (הקפיטליסטים). מרקס הסביר את המעמדות החברתיים ביחס ליחסי הייצור הקפיטליסטים, וטען כי מעמד הוא קבוצה של אנשים אשר רואים את עמדתם כלפי אמצעי הייצור כשווה ( אנשים אשר מתפרנסים בדרך דומה או זהה הינם בעלי אותו מעמד). מרקס הבחין כי שני המעמדות העיקריים בזמנו היו: הפרולטריון- מעמד הפועלים (כח עבודה נשכר) והקפיטליסטים- בעלי ההון (בעליהם של אמצעי הייצור). מרקס אפיין את היחסים בין שני המעמדות הללו כנצלניים ומדכאים ואף טבע את המושג התרוששות אשר מתאר תהליך בו מעמד הפועלים הולך ונהייה עני יותר ביחס לבעלי ההון אשר מנפיקים רווחים גדלים (ההתרוששות היא תהליך יחסי וגם כאשר מעמד הפועלים נהיה עמיד יותר, הפער הגדל בין הבדלי השכר הרווח בין הפרולטריון לקפיטליסטים הוא המאפיין תופעה זו). וובר ראה את דבריו של מרקס לגבי מעמד כנכונים אך לא שלמים.
מקס וובר סבר כי ישנם עוד כשני גורמים נוספים אשר ביחד עם המעמד יוצרים את הריבוד החברתי, וובר טען כי בנוסף לחלוקה למעמדות צריך לקחת בחשבון גם סטטוס ומפלגה. וובר טען שביצירת המעמדות ישנם גורמים נוספים מלבד כוח או העידר כוח הייצור וייחס חשיבות למיומנותם של העובדים, על פיו ככל שעובד מיומן יותר בעבודתו ויש בבעלותו הכשרה והשכלה רבה יותר בתחום כך יטיב מעמדו בהתאם, עקב הביקוש לעובדים מוכשרים.
וובר מתייחס לסטטוס כיוקרה החברתית והכבוד אשר מייחסים אחרים לאדם. עם הפיכתן של החברות למורכבות יותר קביעת סטטוס של אדם הפכה להיות בעיקרה שיפוט על סגנון החיים שלו – הבגדים שהוא לובש, המכונית שבה הוא נוהג, הבית הו הוא גר ודומים אחרים משקפים לחברה הוויה מסויימת, אשר תהייה, ואלו אשר משקפים הוויה דומה חולקים תחושת קהילה המאופיינת בזהות משותפת. בנוסף ציין וובר כי אין זה בהכרח אומר כי אדם בעל סטטוס חברתי גבוהה הוא בעל הון או מיומנות והשכלה גבוהה, ונתן את הדוגמא של משפחות אריסטוקרטיות שנפלו מהונן אך משמרות את הסטטוס החברתי המכובד, ומנגד אנשים אשר “באו מכלום” והרוויחו הון אשר הקנה להם מעמד גבוהה(נתפסים כ”עשירים חדשים” ולא פעם אלו חווים זלזול בקרב העשירים הוותיקים יותר) אך נותרו בעלי ססטוס קודם מסויים. וובר הגדיר מפלגה כקבוצה של אנשים אשר פועלים יחדיו לקידום מטרה, אינטרס או אידיאל שאלו חולקים ביניהם. הוא טען כי במקרים רבים מפלגות פועלות לקידום מטרה מוגדרת אשר משרתת את חברי המפלגה ואינטרסיהם. חלק ב בניסיונו לזהות את המעמדות העיקריים בחברה חילק אולין רייט (בהשראתם ושילוב היבטם של וובר ומרקס) את המערכת הקפיטליסטית לשלושה מימדים: – שליטה בהשקעות או בהון כספי.
– שליטה באמצעי ייצור פיסיים (קרקעות או מפעלים ומשרדים).
– שליטה בכח עבודה. על פי רייט הקפיטליסטים הינם אלו שבבעלותם שליטה על אחד או יותר מן המימדים אשר מאפיינים את מערכת הייצור הקפיטליסטית בעוד אנשים במעמד הפועלים אינם שולטים באף אחד מהמימדים הללו. ,,,
| מילות מפתח | יחב"ל, יחסים בין לאומיים, מושגי יסוד ביחב"ל, מושגי יסוד ביחסים בין לאומיים, מטלת מנחה 13, ממ"ן 13 |
| מקצוע/ות | מדעי המדינה ויחבל |
| מספר מילים | 1864 |
| מספר מקורות | |
| שנת הגשה | 2016 |
| שם מוסד לימוד בו הוגשה העבודה | האוניברסיטה הפתוחה |
| פקולטה | מושגי יסוד ביחסים בין לאומיים |
| workid | 36193 |
| studentid | 132610 |