פרו"ס – העסקת עובדים על ידי קבלני כוח-אדם – מאפייני צורת ההעסקה ועיקרי ההסדר החוקי תוכן עניינים:
פרק ראשון –  מבוא
פרק שני –  הרקע להתפתחות ענף כוח האדם פרק שלישי – מיהו המעביד?
פרק רביעי – ממדי תופעת העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם פרק חמישי – עקרונות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996
פרק שישי – סיכום, מסקנות ודעה אישית ביבליוגרפיה:
מבוא:
התפתחות שוק העבודה הצמיחה דפוסי עבודה לא שגרתיים של העסקה, אחת מהן היא העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. תבנית העסקה זו קרויה גם מיקור חוץ של המשאב האנושי והיא נולדה על רקע השינויים בתחומי הכלכלה ומערכת יחסי העבודה שהתרחשו במחצית השנייה של המאה העשרים. כעשרה אחוזים מכלל העובדים השכירים מועסקים דרך חברות כוח אדם וחברות שירותים.  המונח "עובדי קבלן" מתייחס מבחינה משפטית לשני מבנים שונים של העסקה.  מבנה משפטי אחד מתייחס להעסקה באמצעות חברת כוח אדם ואילו המבנה השני מתייחס להעסקה באמצעות קבלן משנה. עבודה זו תעסוק במבנה הראשון.
במקור, העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם נועדה לתקופות קצרות בלבד ולא לתקופות ממושכות, כך שהיה ברור שהקבלן הוא המעסיק של העובד. לאורך הזמן, המעבידים החלו להשתמש לרעה במבנה העסקה זה והעסיקו עובדים לתקופות ארוכות.
היחידים שיצאו מופסדים מהתפתחות תבנית העסקה בלתי שגרתית זו היו העובדים. העסקה באמצעות תבנית זו תיעלה את העובדים המועסקים על פיה לשוק העבודה השניוני הנחות. שוק המאופיין בארעיות, חלקיות, שבירות ונזילות תעסוקתית. השכירים בשוק זה חשופים להפרות חוזרות ונשנות של זכויותיהם בממדים נרחבים. בציבור ואצל אנשי המקצוע קיימת דעה רווחת שיש לצמצם תופעת ההעסקה זו ככל שניתן. ההתנגדות לדפוס העסקה זה נובעת בשל זכויות השכירים שנפגעות בשל העסקה זו ובשל חוסר השוויון שאותו חווים העובדים לעומת עמיתיהם, העובדים הקבועים בארגונים.
חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996, נועד על מנת לשפר את מצב השכירים במבנה ההעסקה זה.
כיצד השפיע החוק על מצבם העגום של עובדים אלו והאם בפועל השתפר מצבם? זאת נבחן בהמשך.
עבודה זו הוגשה וקיבלה ציון 100.