שאלה
1 : קיומו של דובי כמו כל בני האדם הוא תהליך בלתי פוסק של התהוות והשתנות בניסיון להשיג שלמות רבה יותר והגשמה עצמית. ככל שדובי יישאר פתוח יותר לאין סוף האפשרויות הגלומות במציאות, כך יהיו חייו אותנטיים יותר. דובי מאמץ בנוגע לנשים אמונה באפשרות אחת לאותו מצב- אמונה מוגבלת שלהתחיל עם נשים זה דבר מאוד קשה ושהן כלל לא מעוניינות בו -משמעו אטימות לאין סוף האפשרויות –שיש נשים שכן מעוניינות בו, שיש ביכולתו להתנהג אחרת, ולכן חי בחוסר אוטנטיות. במצב של פתיחות מרבית, העולם תמיד חדש ובלתי מוכר לאדם הכל אפשרי ואתה האחראי הבלעדי למהלך חייך. שאלה 2: על פי הגישה ההומוניסטית קיים אצל דובי-כמו אצל כל בני האדם- מניע מרכזי למימוש עצמי ולפיתוח כשרים אישיים בצורה הטובה ביותר. שאלה 3:
  על פי פרויד לאדם יש חופש בחירה מסוים, שכן האני יכול להחליט איך להתנהג, האם להיכנע לסתמי, לאני העליון או לפשר ביניהם.
אך, למעשה, חופש הבחירה של האני מוגבל מאוד, שכן הוא "משרתו של הסתמי", ופועלים עליו כוחות בלתי-מודעים ולא רציונליים-אינסטינקטים (מין ותוקפנות). לכן גם כשנדמה לנו שאדם פועל באופן רציונאלי  וחופשי, הרי ייתכן שדחפים ותכנים לא מודעים הם אלה הדוחפים אותו לכן בני אדם הם מכניסטים,נטולי חופש פעולה ורצון חופשי.
 לעומת זאת רוג'רס – ייחס לאדם חופש בחירה רב ביותר: לדעתו, האדם יודע מה טוב עבורו, ולכן הוא מסוגל  לשלוט בגורלו ובתנאים נאותים לכוון את חייו לקראת הגשמה עצמית – "מימוש עצמי"יע אותו אל עבר שמירה על קיומו הפיזי ואל עבר הצמיחה האישית שלו הייחודית שלו.