שיעור מס' 1, 21.2.2013.
אנחנו צריכים לדעת שכשמת אדם והוא לא כתב צוואה כל רכושו נופל ליורשיו על הזכויות ועל החובות. במילים אחרות, אני קורה לזה "עיקרון הנפילה". אם מנהל העיזבון או היורשים מפרסמים ומבקשים מההנושים שמי שיש לו חוב שיודיע למנהל העיזבון על זה, מנהל העיזבון או היורשים מכנסים את כל החובות ולא מחלקים את הירושה לפני שהם מחלקים את החובות. לזה יש פיתרון בפרסום. בפרסום יש גם הגנה – שמי שמקבל שליש לא יצטרך להיפרע מעבר לשליש הזה, הוא לא ישלם מכיסו. אם חילקו את העיזבון, ומופיע איזה בעל חוב שהוא לא ידע שהם מחלקים – אם לא חולק, אז מחלקים ונותנים לו, ואם זה לא פורסם וזה חולק הוא יכול לפנת לאחד מהם למי שיש לו כסף מהעיזבון ולהיפרע מהחוב. אם נניח החיוב הוא 900 אלף, ונפטר חייב מליון לאותו נושה, אז הוא לא מקבל את היתרה, הוא מקבל רק 900 אלף לפי העיזבון, ועל הנושה לתבוע הלאה לקבלת היתרה. ניתן לתבוע אחרי 3 חודשים, אבל הבעיה היא שאחרי 3 חודשים אפשר כבר לחלק את העיזבון, ואם העיזבון חולק זו כבר בעיה!.
מי שמפרסם אפשר לתבוע ממנו רק את מה שהוא קיבל. אם יש 3 יורשים, לכל אחד יש 300, ונתגלה שיש חוב, אז כל אחד ישלם רק ממה שקיבל. אם לא פירסמת, אז ניתן לתבוע אותך על הכל, אתה אומנם ראי לתבוע בהודעת צד ג צד אחר, אבל עדיין ניתן לתבוע אותך על הכל. מתי יבקשו מביהמ"ש לא לפרסם? אם הוא פנסיונר, ו לא היו לו חובות, חבל להוציא 800 ש"ח על פרסום בעיתון. אז מבקשים פטור מנומק, ומקבלים אותו. אבל, איש עסקים עצמאי שיכולים להיות לו חובות, וצופים לזה, אז אף פעם ביהמ"ש לא ישחרר אותו מלא לפרסם, זה סיכון גדול. אם כל אחד מקבל מליון ש"ח, צו הירושה מתקבל לאחר 3 חודשים מיום פטירת אותו אדם, הכסףהרכושהירושה שייך לאותו יורש מרגע "הנפילה". ואם הוא מקבל דירה ומוכר את הדירה, זה לא חוסר תום ללב או עבירה פלילית, כי זה שלו. אבל אם יבוא מישהו ויגיד שזה שלו אז יתברר שהוא לא היה אדם הגון, אבל אנחנו לא נוכלים עכשיו לנושא של רמאים. זו דירה של אבא שלו, הוא גר שם 60 שנה, הוא מקבל אותה בירושה לאחר מות אביו ומוכר אותה, כי לפי עיקרון הנפילה הדירה שייכת לו מרגע המוות. אנחנו מברים על היכולת – הוא יכול למכור מהרגע הראשון. סעיף 7 לחוק הירושה – עסקאות אחרות בזכות היורש – לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון רשאי היורש בהסכם שבכתב להעביר (למכור) או לשעבד את חלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, ורשאי נושה היורש לעקל את חלקו מהעזבון. אז הוא רשאי למכור, לשעבד, להעביר, אבל כשהוא מוכר יש סיכון כי אין הערת אזהרה, אבל קיימת עוד בעיה – שהנושה של העיזבון אם מפרסמים או שלא, הנושים תמיד יכולים לגבות את הכסף. הנושים האלה מקבלים את חלקם לפני שהבנים מקבלים את חלקם בירושה. הרי מקבלים את העיזבון לאחר החילוק לנושים. יש סדר לחילוק העיזבון:
א.      הלוויה. ב.      מצבה. ג.       חובות.
ד.      יורשים.
ה.      וכו',…
ואם היורשים לא עושים כך הם מסתכנים בתביעות. מנהל העיזבון שלא מפרסם הודעה לנושים הוא מסכן את הנושים שכל אחד מהם ישלם את החובות ויקבלו תביעות. מה שאנחנו מבינים מסעיף 7 לחוק הירושה הוא שקיימת אפשרות חוקית למכורלשעבד את העיזבון לפני צו ירושה.
וזה כל עוד שמדובר בצו ירושה רגיל, בלי בעיות, בלי סכסוכים, וחילוקי דעות. אדם רשאי בצוואה להוריש את כל הונו למי שהוא רוצה. אבל אם הוא לא כותב צוואה אז חוק הירושה מחלק את הירושה שלו. אם הוא מחלק אותה באופן שווה, אז אין בעיות, אבל אם יש הפליה בין הצדדים, מתחילות הבעיות.
לכן, תיקי התנגדויות לצוואות מתנהלים למשך שנים בביהמ"ש. כשנפלה עלינו לפי עיקרון הירושה איזה ירושה, זה לא איזה נייר, זה דבר ממשי שניתן למכור אותו או למשכנו. על פי הדין הישראלי אדם יכול להוריש בצוואתו את כל רכושו למי שהוא רוצה. יש לו אישה וילדים והוא חי איתה 40 שנה ונכנסה לו איזה שריטה בראש והוא ברגע האחרון כותב צוואה שהוא מעביר את כל רכושו לצבא הגנה לישראל או לצער בעלי חיים. כשהכל רשום ע"ש ב זוג אחד, זה לא אומר שהכל שלו, יש לנו את חזקת השיתוף. ואם הבעל הנפטר עושה דבר כזה, האישה תפנה לביהמ"ש להצהרה שחצי מהעיזבון שייך לה. לפי החוק הישראלי, הוא עדיין יכול לעשות מה שהוא רוצה ברכוש שלו. להבדיל מצרפת למשל, אדם לא יכול להוריש את רכושו איך שהוא רואה לנכון, הוא צריך להשאיר כ 50% לבני משפחתו. במדינת ישראל, אתה מוריש את הכל אבל יש אפשרות לתבוע מזונות מהעיזבון. סעיף 56 לחוק הירושה – המחוקק הישראלי הגן על האישה והילדים בצורה אחרת. לא בצורה של הגבלת זכות ההורשה, אלא בצורה שמאפשרת להם לתבוע סכומי כסף שלפעמים לא יהיה שום ערך לעיזבון.
החוק הזה משנת 68, וזה גם היה בחוק אחר שהיה משנת 52.  ההשפעה של החוקים הדתיים אז הייתה יותר קשה ממה שהיא היום, החוק הזה חוקק בתקופה שהשיריון נוגד את הדין הדתי. משום שעל פי הדין הדתי אדם שרוצה לכתוב צוואה הוא חופשי לכתוב את מה שהוא רוצה, וכדי להגן על מעמד האישה והילדים נתנו להם זכות בעיזבון. לא נותנים לבעל אפשרות לכעוס על האישה ולהגיד לה שמכאן ואילך אין לך מה לאכול. עדיין יש לה זכות מהעיזבון. ß מה זה עיזבון?
 אנחנו צריכים להגדיר מה זה עיזבון. לא כל דבר זה עיזבון. בסעיף 1 לחוק הירושה כתוב – שבמות אדם עובר עזבונו ליורשיו. מה זה עיזבון?
קופת גמל, קופת פנסיה, קופת ביטוח מנהלים – זה לא עיזבון. אחרי מות האדם הולכים משפחתו למשרד הפנים מוציאים תעודת פטירה, והולכים לחברת הביטוח ולוקחים כסף, אין צורך בצו ירושה. סעיף 147 לחוק הירושה – דין תשלומים ע"פ ביטוח – זה לא שייך לעיזבון אלא אם כן הוא רשם בפוליסה עצמה למי הוא מעביר את זה לאחר מותו. חוב לאחר מוות לא יכול להיפרע למשל מקופת פנסיה, כי זה לא עיזבון. ואז ככה ניתן להבריח כספים בקופות גמל למשל. הנהנה שרשום בתעודת הביטוח בחברת הביטוח מקבל את זה ישירות והוא לא צריך להמתי לגמר מריבות הצדדים בנושא העיזבון, כי זה לא עיזבון. מי שיש לו פנסיה צוברת ויש לו פס"ד שחצי מגיע לה, אז יחלקו את הפנסיה הצוברת בין האישה לגבר, וכל אחד יהיה עצמאי בעניין הזה, ואיפה שאי אפשר לחלוק תהיה בעיית תשלומים. וזה מובא בהצעת החוק. זה הרעיון המרכזי של הצעת החוק שהאישה תקבל את חלקה לאחר הגירושין וגם לפני הגירושין שיעשו את זה בצורה כזו שזה לא יגרום לבעיות לאחר הגירושין וששני הצדדים לא יהיו תלויים זה בזה.
נחזור לעיקרון הנפילה…
לפעמים לוקח כמה חודשים או אפילו שנתיים עד שביהמ"ש מוציא פס"ד או צו ירושה. צו הירושה אומר שהמנוח שנפטר ביום זה וזה מוריש את כל עזבונו לשלושת ילדיו 1,2,3. שלב הנפילה ß צו הירושה – שלב ההצהרה (מי היורשים ומה הרכוש שיש להם כי כבר יש את הפרסום) ß שלב חלוקת העיזבון – או בהסכמה או במכירה. ß יש לו צו ירושה או צו קיום צוואה.
אם 3 אחים ירשו דירה, א שאחד מהם משלם לכולם, או שמוכרים אותה ומחלקים את הכסף. אבל אם 3 אחים יורשים 3 דירות, וצו הירושה לא אומר איזו דירה למי, כי צו הירושה נותן את הזכות בבעלות ב 3 הדירות ל 3
האחים שליש לכל אחד. סעיפים 110+111 לחוק הירושה:
בהסכמה – היורשים עושים ביניהם הסכם איזה מהם ייקח איזו דירה. במכירה – ß אפשר לעשות חלוקת עיזבון בין יורשים, זה חייב להיות:
א.      רק נכסי העיזבון, ב.      רק אותם יורשים. אם הוא רואה שהכל מאוזן, וכל אחד מהיורשים קיבל שליש פחות או יותר, ולא הוסיפו יורשים שלא נמצאים בצו הירושה, ולא הוסיפו כספים מאיזו ירושה אחרת, אז זה יעבור, כי יש פה פטור ממס. אם כל אחד מהאחים מקבל דירה (3 אחים, 3
דירות), אז כל אחד מכר ללשני שני שליש כביכול – הוא לא משלם על זה מס. רשות המסים רואה את כל שלושת השלבים – הנפילה, ההצהרה וההסכם – כמקשה אחת הנקראת: עיזבון. פס"ד סיטי. מה זה עיזבון?
ההגדרה של העיזבון היא פשוטה, כל זכות כספית או זכות נדלנית או זכות חפצית שהייתה למוריש זה בגדר העיזבון הגולמי שממנו יש להוריד את החובות (זכויות כספיות שלא הוצאו ע"פ חוק מכלל העיזבון – סעיף 47).
הגנת דייר – זה לא עובר בירושה, זה לא עיזבון. מת אדם שגר בדירה מוגנת, זה לא עובר לילדיו, אלא אם מישהו גר שם. ואז מעלים את שכר הדירה למכיר השוק.   בשנות ה- 70-80 אנשים שהיו בעלי דירות עם דיירים מוגנים מתו להיפטר מזה. חוזה משולש – שמה לא יכול בעל זכויות בנחלה שהם ברי רשות, אם יש לך חבר שיש לו משק חקלאי, והוא גר עם ההורים שלו, ההורים לא יכולים לרשום צוואה שהמשק עובר ל 3
הילדים. ע"פ החוזה המשולש, אם הוא רשום ע"ש האבא, הוא לא יכול להעביר את זה מיד בירושה לבנים, זה עובר לבת הזוג ישירות. בת הזוג יכולה לרשום צוואה אחר כך ולהעביר את זה לאחר הבנים. ואפילו לפני שהיא מתה היא יכולה למנות את אחד הבנים "כבן ממשיך". זה לא נכנס לעיזבון אלא אם הנחלה הזו:
1.      יש לה בעלות או זכות חכירה.
2 .      או שבחוזה המשולש יש סעיף שקובע שניתן להעביר את זה בירושה. בעבר כשהיה החוזה המשולש מטרתו ורעיונו שהמשק החקלאי תמיד יהיה על המפה. אבל היום, רוב המשקים וכמעט רובם הפכו להיות נכסים נדל"נאים ועם שווי כלכלי רב, ויואצ שאחד הופך להיות מליונר, והשני עני.
גם פיצויי פיטורין לא נכללים בעיזבון.
חשבון בנק משותף – יש סעיפים שכתוב שמה סעיף הכלל הוא שבחשבון משותף קיימת חזקה שהחשבון הוא של שני השותפים. בדרך כלל חזקה ניתנת לסטירה. מבחינה בנקאית למה חוקקו את החוק הזה? שיעור מס' 2, 28.02.20103.
עיקרון הנפילה (עם פטירתו של אדם העיזבון עובר ליורשיו, הם עדיין לא יכולים לעשות בו הרבה, אבל זה שייך להם, הם יכולים למכור אותו גם למשל) ß ההצהרה ß חלוקת העיזבון.
בין שלב הנפילה לבין שלב ההצהרה, עושים את כל ההליכים הפרוצדוראליים למתן הירושה – צו ירושה, יש לבדוק מי הם הנושים, אם יש חובות לעיזבון, אז קודם כל החובות, אם העיזבון הוא פושט רגל, שהחובות של העיזבון עולים על הזכויות אז אין מה לתת ליורשים. לפי סעיף 106 לחוק הירושה, ברגע שהעיזבון הוא פושט רגל, אז יש להעביר את הטיפול בפשיטת רגל לביהמ"ש המחוזי על מנת שימנה לעיזבון נאמן שהוא מכנס את כל הנכסים.
לכן בתקופה שבין הנפילה לבין ההצהרה שבו ניתן צו קיום צוואה או צו ירושה, בזמן הזה מחלקים את העזבונות למצבה, לנושים, … בסעיף
1 04 קבוע סדר החלוקה של החובות. מנהל העיזבן מקבל את שכרו ראשון, עוד לפני הנושים. חוב מובטח לא שייך לסעיף 104 – זה לפני סעיף 104. משכנתאמיסים זה חוב מובטח. יש לנו צו ירושה ש-3 אחים ירשו את אביהם המנוח, ולכל אחד מגיע שליש מהירושה, אחד דבוק לשני, תלויים אחד בשני. אם המנוח השאיר 3 דירות, ו 3 ילדים, כל ילד מקבל דירה – עושים הסכם כי רק בהסככם אפשר לעשות את זה. הם מחליטים ביניהם איזה ילד מקבל איזה דירה. בהסכם חלוקת עיזבון צריך להקפיד לא לצרף איזה יורש שלא שייך לעניין, רק היורשים האלה. ולא לצרף רכוש נוסף, אלא רק רכוש העיזבון. מניסיון פרקטי הוא יודע, אי אפשר בחלוקת עיזבון אם רוצים לקבל פטור ממס שבח או ממס רכישה, הרי הוא אמר שהסכם כזה הולכים איתו ישר לטאבו וזה מסתדר, ואם יש לרשם המקרקעין איזה ספקות בנוגע לחבות המס הוא מעביר את זה לאוצר לבדיקה, האוצר מעולם לא יפטור ממס, אם צירפנו שותף מסוים או מישהו הביא כסף מהכיס להסכם הזה. דהיינו, נניח שזה לא מסתדר שליש לכל אחד בדירות או בסכף שנשאר, אז אחד הצדדים אומר שהוא מוכן לקבל את הדירה הזו והוא ישים חצי מליון – זה לא ילך, זה כבר לא חלוקת עיזבון, זו כבר עסקה. ברגע שעושים את החלוקה הזו של 3 דירות ל 3
יורשים כל אחד מקבל את הדירה ללא מס, כי המחוקק רואה את 3 השלבים האלה כמקשה אחת. הרי, אם אני מקבל ירושה אני לא משלם מס על זה שאני מקבל ירושה, אז הם רואים את 3 הדירות כמקשה אחת כאילו שהמוריש הוריש לי דירה. בדרך כלל, אם אנחנו מוכרים את 3 הדירות כדי לחלק את הכסף, נשלם מס על 2 דירות. השלב השני הוא צו ירושה וצו קיום צוואה, יש להצהיר שהם היורשים – זה כל כך חיוני כי צריך איזשהי החלטה מדינתית. צו ירושה זה מסמך פורמאלי של המדינה. הצהרה מדינתית שהרכוש הזה שייך להם. כל התהליך הזה עובר פרסומים, ומי שחושב שצו ירושה ל 3 הילדים האלה הוא לא נכון אז הוא מיד מתנגד ופונה לביהמ"ש – אם יש עוד ילד לאותו מוריש, או יש לו ידועה בציבור (ידועה בציבור לא תקבל כלום).
יש קופות פנסיה שמסתפקות ב 3 שנים של זוגיות כדי להעביר לבת ההזוג האחרונה של המנוח את הפנסיה שלו. זה לא תקין מבחינה חוקית אבל זה רשום בתקנות. אנחנו המדינה ההיחידה בעולם שמעניקה לידועים בציבור זכויות שכאלה. סעיף 55 לחוק הירושה – איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינה נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש. צוואה זה גם עניין הלכתי בדין הדתי ששמה מאפשרים להוריש את הכל אז יש גם הגנה, וההגנה היא מזונות מהעיזבון. שופטים במדינת ישראל צריכים להתחיל להפנים שנכס מסוים שרשום על שם האיש בנסיבות מסוימות הוא גם שייך לאישה, וצריך לרשום את זה על שמה מכוח פס"ד ולא מכוח איזה הסכם. נכס זה נקנהה בעת שהוא היה נשוי, בעת שחיי הנישואין שלכם היו תקינים, אתה עבדת בחוץ והיא עבדה בבית, ניהלתם משק בית תקין. לאט לאט התפתחה הלכת השיתוף. זה התחיל בדירה, אחר כך זה עבר לנושאים עסקיים, אחר כך זה עבר לפנסיה, נכסים חיצוניים שבאו לפני החתונה,… התפתחות מדהימה. –
חסר חצי שני של השיעור  @ שיעור מס 14 -23.5.13 חס@