בין ציון לציונות

תקציר העבודה

בס"ד מטלת מנחה (ממ"ן) 13
קורס:10121
– בין ציון לציונות שאלה מס' 1
(1) אחד העם נולד ב1856, היה הדמות המרכזית במחלוקת הדתית לאומית בשנות ה90 של המאה ה19. אחד העם צמח בבית דתי ועבר תהליך של חילון ולכן מייצג את דמות המנהיג הרוחני המנסה לגשר על הפערים בין חילוניים לדתיים. אחד העם תבע מן ה"לאומיים הטבעיים" כיבוד תורה ומצוות לשמה של הלאומיות ומין החרדים תבע שלא לכפות את אמונתם.
ב1889, במטרה לטפח את הלאומיות היהודית, תנועתו של אחד העם "בני משה" מייסדת את בית הספר העברי החילוני הראשון בהיסטוריה היהודית – בית הספר העברי ביפו. הקמת בית הספר מקוממת את החרדים הטוענים כי הקמתו עלולה לגרום לנטישת הדת והמרתה בלאומיות.
המאבק בין החוגים החרדים בא"י וברוסיה לבין אגודת בני משה, הקצין מאוד עד כדי פרסום מכתבי השמצה אנטי ציוניים. המשבר הגיע לשיאו כאשר החרדים, בתגובה לפעולותיו של אליעזר בן יהודה- כתבותיו בעיתון בבעלותו, "הצבי" וגם קרבתו לאחד העם, שולחים מכתב אנונימי לשלטונות העות'מאניים בו נכתב כי בן יהודה הינו מרגל של האימפריה הרוסית.
בעקבות הוויכוח בסוגיית הקמת בית הספר העברי ביפו ופרשת בן יהודה מגבש אחד העם גישה חדשה בכל הקשור לערכי הדת ולזיקת התורה ללאומיות. הוא תוקף את התפיסה הלאומית החרדית, לפי השקפתו, היהדות החרדית איבדת את "רגישותה וכשירותה הלאומית" ולכן אדישה לענייני חיבת ציון. הקטע הנבחר: עמודים
2 3-24 בספר הלימוד, אחד העם "תורה שבלב" י' פרנקל (עורך) אחד העם- על פרשת דרכים.
בקטע זה טוען אחד העם כי על מנת לתקן את העיוות שנוצר בגישת הלאומיות החרדית, יש להקדיש דווקא עכשיו את כל הכוחות לתיקון הלבבות והחינוך הלאומי. בדומה לדבריו במאמרו "לא זה הדרך", טוען אחד העם גם פה כי יש למגר את האגואיסטיות ולחנך לטובת הכלל. לדבריו, הדרך לתקן את הלבבות ולחיותם מתחילה בהשכלה ובחינוך של הדור הצעיר. לטענתו יש להשקיע בריפוי ותיקון הלבבות, זאת ע"י החינוך והספרות-
שאלה מס' 2
א.  בסיומו של העשור הראשון של המאה ה20, מתפרסמים דיווחים המתקבלים על פי סקרים, מהם עולה תמונה לפיה אחוז היהודים הממירים את דתם הולך וגדל. דבר זה מטריד הרבה מאוד יהודים המודאגים מהיעלמותו של העם היהודי בעקבות המרות הדת.  הרבה מאוד כותבים מפרסמים מאמרים בנושא, ביניהם גם ברנר.
יוסף חיים ברנר נולד בשנת 1881 באוקראינה והיה אחד ההוגים המשמעותיים ביותר של תקופת העלייה השנייה.
ב1909 עלה לא"י ובשנת 1921 נרצח ביפו ע"י פורעים ערבים.
עמדתו הכללית של ברנר לגבי החשש מהתבוללות ושמד הייתה שאין חשש! ההתעסקות בשאלת המתנצרים אינה רלוונטית לדעתו, העובדה שכמה מאות יהודים מתנצרים כל שנה זו לא הבעיה של העם היהודי. ישנן בעיות גדולות יותר בהן צריך להתעסק, בין היתר, הקיום שלנו כעם יהודי מתחדש בא"י, חידוש השפה, העובדה שאין עדיין ארץ מולדת והתרבות בחיתוליה. שאלת קיום היהדות לדבריו לא מעניינת ויש לעקור רעיון זה מן השורש. עניין ההתנצרות לא רלוונטי לאתאיסטים (כמוהו) מכיוון-