ממ"ן 15 – האסלאם:מבוא להיסטוריה של הדת חלק א
1 .      התמורה בחינוך החלה כבר במאה העשירית במזרח איראן, כאשר בני האסכולה השאעפית יצרו מסגרת להוראת המשפט לפי המד'הב שלהם, ובכך הניחו יסוד למדרסה: בית מדרש. מי שהשפיע יותר מכל למיסוד המדרסה היה הוזיר הסלג'וקי נטאם טלמלכ, אשר הקים מדארס אחדים. אלמדרס אלנטאמיה בנישפאור – על שם הוזיר, הוקמה בשנת 1058. עד למותו של צאלח אלדין בשנת 1913, היו כבר 30 מדרס בדמשק לבדה. מאז עליית הממלוכים לשלטון הם הגדילו את מס המדארס ליותר משבעים, ובמאה האחרונה לשלטונם הוקמו עוד עשרות מדארס. כמעט כל מי שביקש לעצמו השכלה דתית (בעיקר משפטית), ועמה גם סיכוי למישרה בימי הביניים המאוחרים, שם פעמיו למדארס הפזורות בערי האסלאם ובמרכזי התרבות הגדולים. עד מהרה הייתה המדארס לחלק אינטגרלי של חיי החברות העירוניות, בדיוק כמו המסגדים וארמונות השליטים. הקתדרלה המרכזית במדרסה הייתה –
חלק ב
1 .כתאב/מכתב – עיקר ייעודו היה הקניית ידיעת הקוראן לילדים. משמעות השם מכתב במקורות היא "מקום להוראת הכתיבה". שם קונה הילד ידיעה בסיסית של קרוא וכלוב ולומד פרקים נבחרים מן הקוראן. באסלאם יש ערך עליון לחינוך וללימוד, בראש ובראשונה ללמוד הקוראן. כמעט כל ילד מוסלמי מבלה כמה משנות ילדותו בבית הספר הקוראני, הנקרא מכתב או כתאב. מומלץ לשלוח את הילד למכתב בגיל שבע לערך, הגיל בו אמורים להופיע הסימנים ליכולת הבחנה שכלית בין טוב ורע.לא היה גיל קבוע לכניסה למכתב, וגם מספר שנות הלימוד לא היה קבוע. לאורך כל התקופות לא היה החינוך היסודי מעניינה של המדינה, אלא נשאר פתוח ליוזמה פרטית ולהסדרים בין המורה להורים. הוראת הקוראן נחשבה למצווה, אך למעשה ניתן היתר באסלאם, לקבל שכר על שמירת הילד ולא עבור ההוראה. המורים במכתב היו בעלי השכלה מצומצמת, והם לימדו בצד הקוראן את מצוות היסוד, כגון –