בעלי-חיים פוליטיים – סמסטר א' תשע"א מבחן בית, מועד א' עליכם לענות על שני חלקי הבחינה על פי ההנחיות בכל חלק.
חובה להדפיס את הבחינות (גודל פונט 12, רווח כפול ושוליים מספיקים להערות בשני צדי הדף).
את הבחינות יש להגיש למזכירות החוג לפילוסופיה עד ליום ד', 09/02/11 בשעה 13:00 בהצלחה! א.      ציינו אם הטענות שלהלן נכונות או לא נכונות. אם הטענה לא נכונה הסבירו מדוע באופן קצר ומדויק (עד 5 שורות) תוך ציון המקום הרלוונטי בטקסט. לכל טענה יכולים להיות כמה הסברים מתאימים – מספיק להציג הסבר אחד בלבד.
יש לבחור 7 מתוך 9 הטענות [כל טענה = 5 נקודות, סה"כ = 35 נקודות] מקיאוולי טוען שפנייתו של הנסיך אל ההתנהגות הכוחנית והחייתית צריכה לבוא רק כאשר התנהגות רציונלית מבוססת חוקים אינה מספיקה.
בשונה מאריסטו, אפלטון טוען שהאדם הוא בעל החיים הפוליטי היחיד.
על-פי אוגוסטינוס, הדאגה למשפחה היא הקריטריון אשר מבחין בין בעלי-חיים חברתיים לבין חיות הטרף שחיות בבדידות.
בניגוד לאריסטו, רוסו סבור שקיום אנושי טבעי ואוטרקי אפשרי גם ללא מסגרת פוליטית.
הובס משתמש במימרה "אדם לאדם זאב" כדי לתאר את מצבו הטבעי של האדם.
דרידה קורא לביטול הגבול בין "בעל-חיים" ו"אדם".
הובס מייחס לריבון האנושי כוח חייתי ולכן הוא מכנה אותו "לויתן".
על-פי אריסטו, אחד מאפיוניו של בעל החיים הפוליטי הוא החיים תחת הנהגה או שלטון.
 רוסו רואה בהגיון תכונה טבעית של האדם.
ב.      השיבו על כל השאלות הבאות תוך הקפדה על סדרן ועל ההבחנה ביניהן.
כיצד מגדיר אריסטו "בעל-חיים פוליטי"? [10 נקודות] כיצד מקשר אריסטו בין בעל החיים הפוליטי לבין היותו של האדם "בעל-חיים בעל יכולת דיבור"? כיצד אפשר להבין את הקישור הזה כבסיס אפשרי למחשבה פוליטית שאינה אנתרופוצנטריות?
[20 נקודות] כיצד מתייחס הובס לבעל החיים הפוליטי האריסטוטלי? האם התייחסות זו היא אנתרופוצנטרית או אנטי-אנתרופוצנטרית? מדוע? [20 נקודות] כיצד מתייחס פוקו לבעל החיים הפוליטי האריסטוטלי? האם התייחסות זו היא אנתרופוצנטרית או אנטי-אנתרופוצנטרית? מדוע? [15 נקודות] בעלי-חיים פוליטיים – סמסטר א' תשע"א מבחן בית, מועד א' חלק א.
1.         לפיו מקיאוולי החיות והאדם נמצאים כולם על אותו המישור – מישור מאבק חייתי וכוחני. שיקול הדעת הרציונאלי וההתנהלות הכוחנית (החייתית), כשמדברים על הספרה הפוליטית, הופכים בלתי נפרדים זה מזה. הנסיך צריך לדעת מתי לפעול כאדם ומתי כחיה- "…הואיל ופעמים רבות אין די בראשון, רצוי לפנות אל השני". אפילו כאשר הנסיך יודע לנהוג כחיה גם אז הוא צריך לבחור בין סוג התנהגות מתאימה. שיקול הדעת הזה הינו למעשה רק אנושי. לכן לא ניתן לומר בבירור כי התנהגות אחת קודמת לשנייה.
3.         לפי אגוסטינוס, לכל יצור טבעי יש נטייה לשלום וזוהי שותפות למען תכלית מסוימת. אגוסטינוס מבחין כי ישנם גם בעלי חיים החיים בבדידות. לפיו, אם הדמות המיתית קאקוס היה נמצא בחברה אזי היה יותר אנושי ופחות חייתי, אז גם היה ניתן לדבר עליו באופנים פוליטיים חיוביים. אך למרות זאת, אותו יצור מיתי אכן רוצה ב"שלום" מסוים (פנימי).  ניתן להבין כי הדאגה למשפחה אינה מבחינה בין בעלי חיים חברתיים לבין חיות הטרף שחיות בבדידות מאחר וזהו לא האפיון שאליו מתייחס אגוסטינוס .
4.         רוסו סבור שקיום אנושי טבעי ואוטרקי אפשרי גם ללא מסגרת פוליטית. לפיו, הקיום הפוליטי אינו הכרח תכליתי אלא תלוי בהסכמה שיש לגבי האמנה. האדם במצבו הטבעי זקוק לצרכים בסיסיים אשר הוא יכול לספק לעצמו. לדעתו, לא ניתן להסתמך על אלמנטים תרבותיים וחברתיים, האדם יכול לשרוד במצב טבעי לחלוטין. האדם חופשי במצב הטבע מאחר והוא-