בוררות חובה הליך הבוררות הוא הליך מעין שיפוטי, במסגרתו דן ומכריע גורם פרטי –הבורר- בסכסוך שנתגלע בין שני צדדים שנתנו הסכמתם לכך.
הליך זה שואב את הלגיטימציה שלו מאופיו הוולונטרי המתבטא בהסכמת הצדדים ובחירתם להיכנס אליו שהיא כיום תנאי בל יעבור לקיומו. מסמך זה עוסק בסוגיית קביעת הליך בוררות כפוי בחוק.
הליך הבוררות וגישת הצדק הרב-ממדי הליך הבוררות, לעומת התדיינות בבית-משפט, הוא לרוב מהיר יותר, על כן לעיתים גם זול יותר; ההליך אינו פורמלי ומאוד גמיש במובן שהצדדים יכולים להסכים שלא לכבול עצמם לדין המהותי, לכללי הראיות או הפרוצדורה; הצדדים יכולים להסכים על בורר מסוים (לפעמים בעל ידע מקצועי בתחום נשוא המחלוקת), וזה יקדיש להם ולשמיעת טיעוניהם יותר זמן ותשומת-לב.
אם כן, נראה שהליך זה מקדם יעילות ומתיימר להחיש את הצדק. והרי שלצד הציפייה שבתי-המשפט יפעלו לגילוי האמת (על שני פניה – המשפטי והעובדתי) עם כמה שפחות טעויות, עומד הרצון שההתדיינות תסתיים במהירות עם כמה שפחות עלויות. בתי-המשפט בישראל מתמודדים עם עומס כבד. העומס עלול לגרום לעיוות דין ולפגיעה בעשיית הצדק בכך שנפגעת יכולתו של השופט לספק שירות איכותי במהירות סבירה, לא נרצה להעלות על הדעת מצב בו השופטים יבכרו את כמות הכרעותיהם על חשבון איכותן. בנוסף, הימשכות ההליכים מטילה על ציבור המתדיינים ועל משלם המסים עלויות כבדות, מגבירה את תחושת חוסר הוודאות המובילה לפגיעה בנראות בית-המשפט ובאמון הציבור בו,ועלולה להביא מתדיינים פוטנציאליים לוותר על זכויותיהם. לכן קידום היעילות הוא אינטרס ציבורי ופרטי חשוב. המתח בין יעילות לצדק מהותי בולט במיוחד כשעסקינן בבוררות חובה, שכן, מחד, ישנה ציפייה שבוררות חובה תביא להפחתה בעומס הנובע מריבוי הפניות לבתי-המשפט,אולם מאידך, תמיד יהיו מתדיינים שיעדיפו צדק מהותי דחוי על "אי-צדק" מהיר ויעילות הדיון, בנוסף, ברמת המאקרו, קיימת טענה לפיה הענקת צדק מהיר מחוץ לכותלי בית-המשפט והפרטת הצדק מתעלמת מאידיאלים גבוהים יותר של צדק (הצדק הציבורי/החברתי) מאחר ונמנעות הכרעות נורמטיביות שיכולות להכווין התנהגות, ונמנעת פרשנות חוקתית שיש בה כדי לעצב ולפתח את הספירה הציבורית ולהגן על זכויות יסוד ועל החלשים בחברה. הפרטת השיפוט ופגיעה בזכות הגישה לערכאות ביציאה ממצב הטבע לטובת המעבר משלטון הכח לשלטון החוק העניקו בני-האדם למדינה את-