סמינריון -הזיכרון הקולקטיבי בתקומת ישראל

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
שנת הגשה 2016
מספר מילים 6459

תקציר העבודה

עבודה סמינריונית במסגרת קורס: חרב היונה – הזיכרון הקולקטיבי בתקומת ישראל.
נושא העבודה: לטרון – מבצע בן נון א', הקרב על 'הדרך לירושלים'.
ציון העבודה  96
תוכן עניינים:
חלק ראשון: נרטיב.
חלק שני: מחוז זיכרון.
חלק שלישי: קהילת זיכרון.
חלק רביעי: איקונוגרפיה נופית.
חלק חמישי: אנלוגיה היסטורית.
חלק שישי: פוליטיקה של זיכרון.
סוף דבר.
ביבליוגרפיה.
נרטיב:
"המערכה על ירושלים, בירת ישראל, הוכרעה בלטרון" (שמיר, 1994). חשיבותו של 'רכס לטרון' שבעמק איילון היא במיקומו האסטרטגי ובכך שהרכס שולט על הדרך לירושלים וממנה ונמצא על צומת דרכים חשובה המאפשר הגעה מארבע כיווני הרוח. עוד מימי התנ"ך נודעה חשיבות רבה ל'עמק איילון' וקרבות וכיבושים רבים התחוללו במקום ע"מ להשתלט על האזור. הקרבות הרבים באזור כמו גם מיקומו ושליטתו על הדרך לירושלים הפכו את המקום לשם דבר ולמיתוס בפי כל. מקור השם ע"פ השערה אחת הוא מלטינית – 'Castellum bonu Latronis' – 'מבצרו של הגנב הטוב', השערה שנייה גורסת כי השם שובש מצרפתית ונקרא בעבר Le toron des' chevaliers' – 'מגדל האבירים'.
בעקבות המרד הערבי הגדול (36-39) וכחלק ממערך מצודות 'טגארט', בנו הבריטים בקרבת מנזר השתקנים את תחנת המשטרה בלטרון (1940) וזאת ע"מ לבסס שליטה, לשמור על השקט והביטחון באזור ולשלוט על הצמתים מעזה לרמאללה ומכיוון רמלה לירושלים (שם). בהמשך להחלטת האו"ם מיום  כ"ט בנובמבר
1 947 על סיום המנדט וחלוקת ארץ ישראל בין יהודים לערבים, החלו הבריטים להסיג את כוחותיהם מא"י. ע"פ תוכנית החלוקה, נכלל אזור לטרון בשטח המדינה הערבית, ועם עזיבת הבריטים, הוצאו גם כוחות 'צבא ההצלה' של קאוקג'י.  בבוקרו של ה-30.11 יום המחרת, החלה בעצם 'מלחמת העצמאות' כאשר הערבים החלו בהתקפות ופעולות איבה כלפי האוכלוסייה האזרחית היהודית.
עד מהרה, ממס' בודד של פעולות קטנות וספורדיות, החלו ההתקפות של הערבים להתרחב הן בעוצמתן והן בממדיהן והפכו מאורגנות יותר ויותר. פעולות התגובה  המרוסנות של כוחותינו כמו גם פעולות התגמול וההסכמים אליהם הגיעו הצדדים לא הועילו מול הערבים הקיצוניים והכפרים הפכו לבסיסי אויב (יצחקי, 1982). ירושלים העברית הייתה מבודדת ותלויה באספקה השוטפת משפלת החוף. התקפות הערבים פגעו מאוד בזרם האספקה וקיומה של העיר היה נתון בסכנה ותלוי על־בלימה. עקב המצב הקשה, החלו בליווי שיירות האספקה בשיטת 'הליווי הצמוד'. לקראת סוף חודש מרס
4 8 ברור היה  כי שיטת 'הליווי הצמוד'  שהיא למעשה שיטת אבטחה משטרתית כשלה (שם).
ירושלים נשארה מנותקת, האספקה הידלדלה מאוד והאוכלוסייה העברית  עמדה בפני כניעה, בבוקר ה-26 במאי ירושלים הייתה בסכנה מוחשית של כיתור מוחלט (יצחקי, 1993). בן גוריון טען "שחשיבותה של ירושלים אינה צבאית בלבד, אלה גם מוסרית ופוליטית" (שמיר, 1994). הוא החליט להתערב ולכפות את מרותו על הקצינים באומרו, "זוהי עכשיו המלחמה המכרעת.
נפילת  ירושלים העברית עלולה להיות מכת מוות ליישוב" (יצחקי, 1982). אמירתו זו כמו גם המצב בשטח דרבנו את ההנהגה האסטרטגית, דבר שסלל את הדרך והביא למספר מבצעים שנעשו במסגרת 'מלחמת העצמאות'. במבצע 'נחשון' (4-18-