ציון 97 – ממן 14 – לגדול עם הטלויזיה והאינטרנט חלק א' תשובה לשאלה 1
א. הגישה המגוננת הינה גישה ותיקה ושמרנית, שבבסיסה עומדות ההנחות הבאות:
   1) לטלויזיה יש השפעה חזקה ושלילית על הקהל    2) ילדים הם קהל שחסר לו מיומנויות קוגניטיביות החיוניות להבנה נכונה של הטלויזיה        ולכן הם מושפעים בקלות (ובכך שונים מקהל המבוגרים). הנחה זו מבוססת על "מודל        החסר", מושג הלקוח מפסיכולוגיה התפתחותית – מהתיאוריה של פיאז'ה.
   3) הנציג הבולט של הגישה המגוננת הינו ניל פוסטמן, הטוען כי בעקבות חשיפת הילדים        לתכנים שלא לגילם, כמו אלימות, מין וכו', לפני שהם בשלים לכך מבחינה רגשית       וקוגניטיבית, הילדים חווים "אובדן הילדות", כלומר, תקופת הילדות שלהם מתקצרת,       וזה פוגע בהם.
   4) לפיכך, יש צורך להגן על הילדים מפני הטלוויזיה. על פי הגישה ישנן 5 מיומנויות קוגניטיביות שדרושות להבנה טובה ונכונה של הטלויזיה:
1) יכולת הבחנה בין מציאות לדמיון – עד גיל 3 הטלויזיה מהווה "חלון קסם" עבור הילד. מבחינתו התכנים בטלוויזיה הם שווי ערך למציאות.
2) יכולת הבחנה בין ז'אנרים – ז'אנרים שונים מצריכים הפעלת סכמות חשיבה שונות ולכן חשוב לזהות את הז'אנר בו צופים על מנת לדעת אילו סכמות להפעיל.
3) יכולת הבנת העלילה – הבנת העלילה מחייבת את הילדים להבין את הקשר בין הסצנות השונות, להבחין בין זמנים ובין עיקר לטפל.
4) הבנת המאפיינים הצורניים – למדיום הטלויזיוני יש שפה משלו, והוא מורכב ממאפיינים שונים כמו: זוית צילום, עריכה, מוזיקה וכו'. למאפיינים אלו יש חשיבות להבנת התוכן. ההבנה של מאפיינים אלה תלויה בעיקר בכמות הנסיון של הילד עם הטלויזיה.
5) יכולת הבנת הדמויות  – עם הגיל הדרך שבה הילד מעריך דמויות טלויזיונית משתנה. בגיל צעיר הילד מתחבר לדמויות על סמך המראה החיצוני שלהם, ועם הגיל הילד מיחס פחות חשיבות למראה החיצוני ויותר להתנהגות הדמויות. בנוסף לכך, בגיל צעיר לילד קשה להבין את המניעים של הדמויות,  ועל כן קשה לו לשפוט אותן מבחינה מוסרית.
קולברג ב"תיאוריה המוסרית" שלו טוען כי עד גיל 7 הילדים לא יכולים להבחין בעצמם בין טוב לרע. כמו כן, ילדים מפתחים קשר רגשי והזדהות עם דמויות טלויזיונית, ומחקרים מראים שהם עושים זאת בעיקר עם דמויות שדומות להם.