דיני תקשורת ממ"ן 14
חלק א'. שאלה 2:
א. דוגמא למקרה בו הופעל החוק כנגד מי שהעביר מידע לעיתונאי, התרחש ב..
ב. נציגי השלטון יכולים למנוע פרסום מידע אשר בידי התקשורת בעזרת סעיפי "חוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד
1 984 "..
  חלק ב'. שאלה 3:
שאלה 1- רה"מ מול ערוץ הטלוויזיה א. רה"מ יכול להגיש תביעה לביהמ"ש כנגד ערוץ הטלוויזיה בגין עבירה על "חוק איסור פרסום לשון הרע התשכ"ה 1965 " האוסר על פרסום העלול להשפיל, לבזות או לפגוע במשרתו של אדם. שכן בפרסום הכתבה בטלוויזיה נטען כי רה"מ משקר.
רה"מ יכול לטעון שפרסום זה עלול להשפילו מול כל המדינה (מדובר במהדורה המרכזי בשישי) כמי שמוצג כשקרן עלול להיות מבוזה וכן עלול לפגוע במשרתו, שכן אמינותו לפני בוחריו נפגעת. רה"מ יכול לטעון שערוץ הטלוויזיה עובר על "חוק איסור פרסום לשון הרע התשכ"ה 1965 " כפי שמגדיר סעיף 1 בחוק, ומכוח סעיף 7 לחוק- עוולה אזרחית יגיש את תביעתו לביהמ"ש.
ב. ערוץ הטלוויזיה כיכול להשתמש בהגנת החוק לטעון להגנתו בפני ביהמ"ש. הערוץ יכול לטעון להגנה לפי סעיף 14 "לחוק איסור פרסום לשון הרע התשכ"ה 1965 " הגנת אמת הפרסום הקובעת כי במקרה של פרסום עניין ציבורי שדבריו אמת אין בכך לשון הרע, החוק דורש ששני פרמטרים אלה יתקיימו לגנה לפי סעיף 14 לחוק. ערוץ הטלוויזיה יטען שבוודאי יש בכך עניין ציבורי שכן מדובר ברה"מ ושר-
שאלה 1- ירון בן משה מול אתר האינטרנט א. ירון בן משה יפנה לביהמ"ש בבקשה שיורה לעורכי הפורום באינטרנט לחשוף את זהותו של "אחד שיודע" בכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותם על מנת שיוכל להגיש כנגד הטוקבקיסט תביעה על עבירה על "חוק איסור פרסום לשון הרע התשכ"ה 1965
" בגין פגיעה בשמו הטו בכנותו "הומו" . אין לבן משה חוק של ממש להסתמך עליו בפסיקה אך יכול לטעון לפגיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שיכול להוות משקל בבוא השופטים להחליט, ובנוסף הכפפתם של כל אמצעי התקשורת האלקטרוניים לכללי האתיקה.
ב. עורכי הפורום האינטרנטי יטענו להגנתם שאין הם מחויבים לחשוף את הטוקבקיסט אלא בהוראה של המשטרה או ביהמ"ש , ולפי פס"ד "פלונית (קטינה) נ' בזק בינלאומי" בו קבעה השופטת מיכל אגמון-גונן כי רק כאשר ישנו חשד לעבירה פלילית ישנה הצדקה בחשיפה.
ג. לפי דעתי,לפי תרבות הדיבור ברשת ולפי מצב הפסיקה כיום, ביהמ"ש יקבע שאין לחשוף את הטוקבקיסט "אחד שיודע" על מנת לתבוע אותו בגין עבירה על חוק איסור פרסום לשון הרע.
זאת לאור הפסיקה הקיימת: פסיקתה של השופטת אמון- גונן כפי שהזכרתי, וכמו כן הפסיקה האחרונה בפס"ד "רמי מור נ' ברק אי. טי. סי. " שקובעים שכאשר אין פגיעה חמורה ועבירה פלילית לא חושפים את מקור הכותב. ד. אין במקרה זה עבירה אתית שכן ע"פ בית הדין לאתיקה מכפיף תחתיו גם את אמצעי התקשורת האלקטרוניים-