קלאסיקה החקר התקשורת- ממן 13
שאלה 1
א. המטרה הראשונית של המחקר הייתה לחקור אירוע ציבורי גדול (כגון המצעד שנערך עבור גנרל דגלאס מקארתור), שנערך בנוכחות קהל רב- כלומר לתצפת על האינטראקציה המתרחשת ברחוב תוך כדי האירוע.
עם זאת, תוך כדי המחקר, השתנתה המטרה. הם הגדירו זאת כ- "שאיפה לחקור אירוע ציבורי כפי שהוא נראה מבעד לטלוויזיה" כלומר, המטרה החדשה היא לחקור אירוע ציבורי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בטלוויזיה ולערוך השוואה בין החוויות שעוברות על הצופה בשטח לעומת החוויות שעוברות על צופה הטלוויזיה. לאנג ולאנג רואים את האירוע המשודר (והשוני בינו לאירוע בשטח) ומבינים, כי הוא בסיס לתפיסת הטלוויזיה והתקשורת כמבנות מציאות. הסיבה לשינוי במטרת המחקר נבעה מכך שתוך כדי עריכת הניסוי ועיבוד הנתונים, התגבשה אצל החוקרים ההבנה, שהשפעת האירוע הטלוויזיוני על הצופים, משמעותית יותר מההשפעה שיש לאירוע על הקהל המשתתף בו בשטח. החוקרים גילו הבדל גדול בין האירוע שהתקיים בשטח לבין האירוע הטלוויזיוני והסיקו שהשידור הוא סילוף המציאות ומכאן שהוא גם משנה את המציאות, מציג מציאות אחרת, עבור הצופים בבית. ..
שאלה 2
דטרמיניזם הפוך- כאשר מערכת חברתית מכירה בהטיה שלה (הטיית זמן או הטיית מרחב), היא תגיב ביצירת הטיית "נגד" כמהלך מאזן, כלומר, תגיב על מנת להגיע למצב של איזון. לדוגמה, בחברה ובה שליטה טכנולוגית עם הטיית מרחב, עלולות להיווצר בעיות כגון חוסר בהמשכיות ורציפות. על כן החברה תעשה מאמץ לפצות על כך, בכך שתייצר טכנולוגיות או אמצעים עם הטיית זמן-בכדי לייצר איזון. זאת כיוון שלפי איניס, חברה שאין בה איזון בין הטיית הזמן והטיית המרחב, דינה להיעלם. טענה זו הפוכה לדטרמיניזם הטכנולוגי, לפיו לאדם אין יכולת לשלוט על הטכנולוגיה, אלא היא זאת שולטת בו.