עבודת סמינר- שווקים, רגולציה ותחרות בישראל:
תוכן עניינים
הקדמה
נושאים
תמצית המחקר וחוות דעת אישית -..
חוק הריכוזיות –
הרשות להגבלים עסקיים –
מתודולוגיה -…
ביבליוגרפיה -.
הקדמה- בהגיעי לכתוב עבודה זו עמד אל מולי הרצון לברר את מבנה הרגולציה בישראל ממבט-על, ראיית מאקרו, על מנת להבין מספר גורמים אשר נראו בעיני חשובים ומהותיים לתפיסת הרגולציה במשק הישראלי.
הגורמים אשר בחרתי להתמקד בהם, אשר יפורטו בהמשך, מצביעים ומלמדים יותר מכל על כוונותיו ורצונו של המחוקק בבואו להכתיב את חוקי הרגולציה במשק הישראלי בכלל, ואת מבנה תתי-השווקים הנגזרים מכך, בפרט.
הבנת תפיסת המחוקק, על מוסדותיו, וועדותיו וממלאי התפקידים שבו, וראייתו את השווקים והנעשה בהם, היא אקוטית להבנת ההתרחשויות הרגולטוריות והמציאות הרגולטורית במשק הישראלי.
בראשי פרקים מוצגים עתה הגופים והמוסדות בהם בחרתי להתמקד בעבודתי על מנת לקבל תמונת מצב טובה יותר של המציאות הרגולטורית בישראל, תוך נגיעה במקרי בוחן סטנדרטיים ומקרי קיצון מעניינים, לדידי.
נושאים:
1.       חוק הריכוזיות- ·         מטרת החוק ·         הסיבות והמאורעות לחקיקתו ·         נקודות מרכזיות העולות מן המלצות החוק ·         תהליכים שהתרחשו בעקבות חקיקתו ·         השפעת החוק בצמצום יוקר המחיה
2 .       הרשות להגבלים עסקיים- ·         הקדמה ·         תפקיד הרשות ותחומי אחריות ·         פועלם של רגולוטורים בולטים ·         החלטות מרכזיות של הרשות והממונה על ההגבלים העסקיים ·         השפעת החלטות ופעולות אלו בצמצום יוקר המחיה ·         התחזקות/היחלשות הרגולציה במהלך השנים ·         שינויי גישה חקיקתיים ומהלכים במרוצת שנות פעילותה של הרשות תמצית המחקר וחוות דעת אישית – המבנה הרגולטורי-פיקוחי בישראל נמצא בשנים האחרונות בכותרות יותר מתמיד- מושגים כגון: פירמידות, אחזקות צולבות, טייקונים ובעלי שליטה הפכו למושגים שגורים בפיו של כל ישראלי אשר עיניו בראשו ועיניו מביטות במדורי הכלכלה של שלל אמצעי המדיה. במחקר זה שמתי לי למטרה לבחון ולהעריך את המבנה הרגולטורי בישראל על מנגנוניו, ממלאי תפקידיו, שחקניו (בעבר ובהווה) ופעולותיהם מחד, השחקנים בשוק, בעלי השליטה, רצונותיהם, אחזקותיהם וההשפעה של המבנה הרגולטורי בישראל עליהם מאידך.
לדעתי, אופן הבחינה של מבנה השווקים והרגולציה בישראל לא יוכל להיעשות באופן אינדוקטיבי, הסקה מן הפרט אל הכלל; קרי, לא נכון, להבנתי,  לבחון את שוק הצמנט בישראל וממבנהו הריכוזי נסיק שכלל השוק הישראלי, על שלל מגזריו, ריכוזי אף הוא. הדבר הנכון לעשות, לדידי, ואותו ניסיתי לעשות בעבודה זו, הוא להשכיל ולבחון לעומקם את המבנה, ההתנהלות, החקיקה, הגורמים והאישים הממלאים תפקידים במנגנונים הרגולוטוריים החשובים ביותר במשק הישראלי – הממונה על ההגבלים העסקיים והרשות להגבלים עסקיים – ודרכם נסיק באופן דדוקטיבי, מן הכלל אל הפרט, על אופיים של השווקים במשק הישראלי כתלות באופן החקיקה, הפעולה, הפיקוח, ההתנהלות והאישים המאיישים תפקידים בגופים אלו. במחקר זה ניסיתי להבין האם ישנה דרך לשפר את מבנה הרגולציה והפיקוח במשק הישראלי ובמדינת ישראל באופן שיטיב בראש ובראשונה עם "האזרח הקטן". ייתכן שהיה נכון לבדוק כיצד הגברת הפיקוח ופיזור הריכוזיות בשוק החלב תוכל להוריד את מחיר הקוטג' בסופר, אך לא לשם הקוטג' נכתב מחקר זה.
במחקר זה, ניסיתי להסיק מסקנות משכנעות, כך אני מקווה, בנוגע לשינויים מבניים שיש להשית על הרגולציה בישראל, על מנגנונייה, גופייה ובעלי התפקידים שבה- שינויים אלו שיתבצעו, יכולים לעזור בהורדת יוקר המחייה, פתיחת השווקים לתחרות הוגנת וקרובה ככל הניתן למשוכללת וחלוקת ההון בצורה הוגנת וצודקת יותר.
לדידי, בעזרת מספר מהלכים הן חשיבתיים וקונספטואליים והן מוסדרים ומעוגנים בחוק נוכל להגיע בעוד 5-10 שנים לכך שמספר שווקים מרכזיים, אשר השפעתם על יוקר המחייה גבוהה ומשמעותית, ייפתחו לכדי תחרות אמיתית בעקבות רגולציה תוקפנית וצודקת, ובכך ייחלקו את עוגת המשאבים של הכלכלה הישראלית בין מספר רב יותר של גורמים ובכך ייטיבו עם מספר רב יותר של אנשים ושכבות באוכולוסיה.
לדידי, ניתן לשפר את מצב הרגולציה בישראל ואת מצבו של המשק הישראלי על ידי מספר דרכים, שבחלקן נגעתי במחקרי באריכות, ובחלקן פחות:
א.       שיפור והידוק המנגנונים הרגולטורים.
ב.      פירוק אחזקות צולבות.
ג.        ניטרול השפעות של טייקונים בתוך המערכת הרגולטורית.
ד.      השתת תקופות צינון ארוכות יותר על הממונים ובעלי תפקידים ברשויות הרגולציה.
ה.      ווידוא מעמיק ורציני בנוגע למצבי ניגוד אינטרסים בענייני חקיקה רגולטורית.
לטעמי, הממונה והרשות צריכים להיות החסם האחרון ומגני הצדק של החברה והכלכלה הישראלית בכל הנוגע לביטולי חקיקה והגנה על הצרכן מפני העברת חוקים בלתי צודקים על ידי הכנסת. על הרשות להוות הסמכות המקצועית העליונה בנושאים כלכליים ואל להם להתגמש ולו במעט בפני הפוליטיקאים ובעלי ההון.
דרכה ומהלכייה של הרגולציה בישראל ארוכה מכדי לפרטה במחקר זה אך יש לציין כי מדינת ישראל נקטה בעבר צעדים אחדים כדי לצמצם את ריכוזיות השליטה. לדוגמה, בשנת 1991 נכנס לתוקפו סעיף 46ב לחוק ניירות ערך, שאסר למעשה על חברות ציבוריות להנפיק מניות עם זכויות הצבעה עודפות לבעלי השליטה. סעיף זה מקשה על ריכוז שליטה במספר גדול של חברות ציבוריות בידי גורם אחד. כמו כן, הופעלו רפורמות אחדות לצמצום הריכוזיות במגזרים מסוימים, כגון רפורמת בכר העוסקת בבעלות הבנקים בקרנות הנאמנות ובקופות הגמל בנוסף המדינה מחזיקה בכמה "מקלות" בנוסף ל"גזרים" אשר בידיה על מנת להרחיב את סמכותה ושליטתה בנושא הרגולציה בשווקים. אחד מאמצעים אלו הם דיני התאגידים. ברשותה של המדינה היכולת לעיצוב דיני התאגידים באופן שנותן ביטוי לפערי האינטרסים הנוצרים במסגרת פירמידות שליטה, לדוגמא, צורה בולטת ואגרסיבית של ריכוזיות במשק. הקפדה על ההפרדה המבנית במסגרת פירמידת השליטה ואכיפה אפקטיבית של זכויותיהם של בעלי מניות המיעוט בכל אחד מן התאגידים הנמנים עם פירמידת השליטה עשויות בסופו של דבר להפחית מן האטרקטיביות של מבנה החזקות זה עבור המשפחות השולטות בפירמידות.
בנוסף, דיני ההגבלים העסקיים נוטים להתמקד בבחינת התחרות בשוק מסוים, אולם תופעת פירמידות השליטה יוצרת חשש לפגיעה בתחרות בעקבות ריכוז כוח כלכלי בכמה שווקים. לפיכך, בהנחה שיוחלט על צמצום ריכוזיות השליטה במשק, יהיה מקום לבחון אם יש לרתום גם את דיני ההגבלים העסקיים למאמץ זה.
דרך פעולה נוספת היא הגבלת מקורות המימון העומדים לרשות הפירמידות והמונופולים. הפיקוח על הבנקים פעל ברוח זו כאשר קבע, מטעמים הנוגעים להבטחת יציבותם של הבנקים, הגבלה של החשיפה המרבית של מוסד בנקאי לחובותיו של "לווה יחיד". לרשות המחוקק פתרונות רבים אשר ייסקרו בהמשך העבודה כפי שהובאו בחוק לצמצום הריכוזיות וקידום התחרותיות וכפי שהם משתקפים בעבודתה המתמדת של הרשות והממונה על ההגבלים העסקיים.
דומני שבעבודה זו הצלחתי להביא תמונה המשקפת את מצב הרגולציה בישראל ממבט על כפי שביקשתי לעשות, אך זהו רק קצה הקרחון ועל מנת לעבור לשלב המעשים והחקיקה הממוקדת יידרשו עוד מספר רב של שנים ומהלכים תודעתיים-כלכליים בשוק ובחברה הישראלית.