אפליית מיעוטים באישור בקשות הלוואה תוכן עניינים
מבוא
3
אפליה בהיבט פיננסי
6 תחיקה לאיסור אפליה במתן אשראי 9
אפליית מיעוטים במתן אשראי
1 0 סירוב אשראי לפי פלחי שוק
1 5
הימנעות מיעוטים מבקשת הלוואה
1 7
סיכום ודיון
1 8
ביבליוגרפיה
2 0-21
מבוא
נושא האפליה במתן אשראי למיעוטים הוא חשוב ביותר היות והגישה לשווקי אשראי היא חיונית למיעוטים מופלים אם רוצים כי הם יתגברו על הרמות הנמוכות של נקודות הזינוק ההתחלתיות שלהם, כשברור כי כל מחסום להשגת אשראי יעצור את סיכוייהם להשתחרר או לשפר את מצבם (Munnell, Tootell, Browne, & McEneaney, 1996). לפי חוקי הממשל הפדראלי בארה"ב להבטחת הוגנות במתן אשראי, מלווים לא יבצעו אפליה בין מבקשי הלוואות על בסיס גזע, מוצא אתני, מגדר, קבלת סיוע ציבורי, דת וגיל וסוכנויות הממשל האמונות על בקרת מוסדות אלו חייבות לשמור על עיקרים אלו(Avery, Beeson, & Calem,1997). בשנת 1989, כחלק מהרפורמה בתחיקת הממסד הפיננסי הקונגרס שינה את חוק Home Mortgage Disclosure Act (HMDA), משנת 1975, וקבע בו דרישה לאסוף ולפרסם נתונים על קבלת החלטות במתן אשראי שיסייעו לציבור ולאנשי רגולציה לזהות דפוסי אפליה ולאכוף חוקים של מתן הלוואות בצורה הוגנת,(Avery, Beeson, & Calem,1997).
מחקרים רבים בדקו אם יש אפליה במתן משכנתאות,(Black & Schweitzer 1985 ב Cavalluzzo , Cavalluzzo & Wolken,2002 Courchane & Nickerson 1997 ו 2000,Ferguson & Peters;) והשאלה אם קיימת אפליה בשוק מתן הלוואות בנקאיות, משכה תשומת לב בעיתונות העממית ובקרב קובעי רגולציה פדראליים והואצה על ידי מחקר הבנק המרכזי הפדראלי של בוסטון של Munnell et al,(1992)  והמשך הפיתוח שלו ב Munnell et al,((1996. בדומה, לפי Courchane, Golan, & Nickerson ,(2000) מחקרים רבים חקרו את השאלה אם קיימת הפלייה במתן הלוואות, אך המוקדמים שבהם ניצבו מול בעיות של זמינות נתונים או בעיות מודלים. לדברי Courchane, Golan, & Nickerson ,(2000) בבדיקת השאלה מתעוררות בעיות לגבי הבחירה בדרך הטובה ביותר להציג את תהליך מתן אישור ההלוואה ברמת הבנק כמו גם הבחירה של גישת האקונומטריה או הסטטיסטיקה שתלכוד את ההבדלים בטיפול בצורה הטובה ביותר. מחקרי הבנק המרכזי של בוסטון ((Munnell et al,1992;1996 היו הקטליזאטור להרבה דיונים על ההטיה המפלה בענף המשכנתאות והם הגיעו למסקנה, כי אמנם ישנה אפליה נגד מיעוטים בשוק המשכנתאות וכי ההסתברות שיסרבו לפונים בני מיעוטים באזור בוסטון לעומת לבנים גבוהה יותר בשישים אחוז, גם אחרי שלוקחים בחשבון גורמים כמו נטל חוב, יחסי חוב לשווי, הכנסה והיסטוריית אשראי, (1995,Ferguson & Peters).
יחד עם זאת, לפי Ferguson & Peters,((1995 מסקנה זו שנויה במחלוקת, ולדבריהם, מבקרי מחקר בוסטון טוענים כי המתודולוגיה בה השתמשו במחקר זה הייתה פגומה והם מציגים את מחקרו של Macey ,(1994), לפיו לא ניתן להסיק כי קיימת אפליה במתן משכנתאות וכי ההבדלים בשיעורי הסירוב לבקשות היו בעיקר משום הבדלים באיכות אשראי ממוצעת בין מבקשים שהם לבנים ובין אלו שהם שחורים.
במחקרם מנתחים Ferguson & Peters,((1995 מודל מתן משכנתאות פשוט כדי לקבוע לאיזו מסקנה ניתן להגיע מתוך שיעורי סירוב והשתמטות בהחזר חוב לאפליה במתן הלוואות.
לפי Courchane, Golan, & Nickerson ,(2000) הספרות בנושא טוענת כי על מודל הבודק אם יש לאשר בקשת הלוואה לשקף את ההסתברות שהמבקש לא יעמוד בהחזר ההלוואה- מסגרת המודגשת ברוב המודלים של הערכת אמינות האשראי של המבקש. במרבית המקרים, בנק מגיע להחלטה להעניק אשראי אחרי שמבקש ההלוואה עבר תהליך סריקה ראשוני בו נבדקות פיסות מידע רבות [הכנסה, נטל חוב, היסטורית תעסוקה, היסטורית אשראי וכד'] והן נצברות לכדי מספר יחיד, המכונה "ניקוד אשראי" (Ferguson & Peters,1995).
יחד עם זאת, לדעת Courchane, Golan, & Nickerson ,(2000), ברוב המקרים תהליך האישור כרוך בקבלת החלטות שיפוטיות הנעשות על ידי חתמים המשתמשים בקווי הנחיה של מדיניות בעלת קישור איכותי ולא כמותי להסתברות שתהיה אי עמידה בהחזר ההלוואה. תהליך אישור ההלוואה הנפוץ הוא מודל בחירה בדיד, כשהבנק מקבל החלטה לאשר או לדחות הלוואה בהתבסס על מאפייניו האישיים של המבקש לפיהם הוא מחשב (בהתבסס על נתונים היסטוריים) את ההסתברות כי היחיד יחזיר את ההלוואה.  מטרת מחקרם של Courchane, Golan, & Nickerson ,(2000) היא להציג, להעריך וליישם מודל עקבי המבוסס על אינפורמציה להערכה של אפליה במתן משכנתאות, מודל ה (GME) generalized maximum entropy,המתפקד היטיב גם כשקיימים נתונים מוגבלים. בעזרת המודל יצאו Courchane, Golan, & Nickerson ,(2000) לבדוק אם קווי ההנחיה של חתמים מיושמים בצורה עקבית לכל מבקשי המשכנתא ללא קשר לגזע או מצב ייחודי אחר ומצאו כי בשתיים משלושת הבנקים שבדקו ישנה עדות מסוימת של אפשרות לאפליית מיעוטים.
Hang ,(2004) חקר את אפליית מתן אשראי בהיבט סטטיסטי במודל של שיווי משקל, בו התנאים של ההלוואות, כדוגמת שערי ריבית וגודל ההלוואה, נקבעו על ידי נותני האשראי ונמדדו גם השפעות האפליה על תנאי הלוואות בשיווי משקל וביצועים צפויים של הלוואות. בהתבסס על תוצאות ניתוחו Hang ,(2004) מצא כי ישנה אפליה  וכי ניתנות הלוואות קטנות יותר ללווים בני מיעוטים שלהם תכונות זהות לאלו של לווים שאינם מבני המיעוטים  וכי בהלוואות לבני מיעוטים קיימים שערי ריבית גבוהים יותר.
Cavalluzzo , Cavalluzzo & Wolken,(2002) ניתחו בקשות לקבלת אשראי, דחיות ושיעורי ריבית ששולמו לבעלי עסקים קטנים בחיתוך של מגדר, גזע ואתניות, ומצאו הבדלים משמעותיים בין שיעורי סירוב לתת אשראי בין פירמות שהיו בבעלות גברים אפרו אמריקאים ובין אלו שהיו בבעלות גברים לבנים וכן מצאו פער בנגישות לאשראי בין עסקים בבעלות נשים או גברים לבנים. לדעתי, נקודה חשובה ביותר, שמעלה  Horne, (1997)היא כי מודלים של רגרסיה המשמשים לניתוח קבלת החלטות למתן הלוואה, מודדים את החשיבות היחסית של כל גורם, ללא תלות בערכים של יתר הגורמים. למעשה, אומר Horne, (1997)בפועל חיתום הוא תהליך סדרתי, דהיינו, תחילה המלווים בודקים מספר קטן של גורמים, כגון יחס הלוואה לשווי הלווה, יחסים של התחייבויות קיימות והיסטוריה של קבלת אשראי.
לפי Horne, (1997) למרות שהגדרות מודלים של רגרסיה המשמשים לניתוח קבלת החלטות למתן הלוואה מרמזות על כי ההסתברות לסירוב במתן הלוואה היא פונקציה של כל מרכיבי המודל, הרי שבפועל בעיה רק עם אחד מהגורמים העיקריים של החיתום (כגון ההיסטוריה של אשראי מבקש ההלוואה) יכולה ליצור סירוב לבקשה. במקרה זה של סירוב , יהפכו כל יתר המשתנים ללא רלוונטיים, אם הסירוב מתקבל על פי נתונים מוקדמים, הרי שאין כל ערך לכל יתר המשתנים (Horne,1997).
משנאמר  לעיל עולה  כי נושא אפליה במתן הלוואות נחקר שנים רבות ויש בו דעות שונות ומנוגדות ולפיכך מצאתי שיש רציונל להרחיב בנושא ולבדוק אותו לפי מתודולוגיה של בדיקת מקבץ של מחקרים קיימים. העבודה תבדוק, לפי מחקרים, את השאלה:
האם קבלת החלטות למתן הלוואות מושפעות מאפליית מיעוטים?
מבנה העבודה:
לאחר המבוא בפרק הראשון הפרק השני יציג אפליה בהיבט פיננסי והפרק השלישי יציג תחיקה לאיסור אפליה במתן אשראי. הפרק הרביעי יעסוק באפליית מיעוטים במתן אשראי והפרק החמישי בסירוב אשראי לפי פלחי שוק. הפרק השישי יציג את הימנעות מיעוטים מבקשת הלוואה  והפרק האחרון יסכם וידון בעיקרי הנושא כפי שעלו מהמחקרים שנבדקו ויציע כיוון למחקר עתידי.