‏08 ינואר 2017
הקורס: "אוריינות מחקר בחינוך"- 55476                                                            חומר הלימוד למטלה: פרקים שלישי ורביעי                                            ת.ז ממ"ן
1 3
למידה ארגונית והשפעתה על תוצאות מבחני הערכה פנימיים וחיצוניים בישראל למידה ארגונית הינה תהליך מכוון ושיטתי לשיפור בביצוע פעולות ארגוניות שונות התורמות לאפקטיביות הארגון באמצעות פיתוח מנגנוני למידה קבועים ובאמצעות תרבות נורמות וערכים משותפים ושיטתיים ובאמצעות מדיניות המקדמת למידה[1].
הערכה פנימית, או כפי שמכונה בספרות "הערכה עצמית", נתפסת בדרך כלל כתהליך של הערכה בית ספרית, שאותו מבצעים נציגים של בעלי העניין בבית הספר (הנהלה, מורים, תלמידים והורים) ונחשבת לתוצאה הגיונית של האוטונומיה הניתנת לבית הספר, וכאחת הדרכים להגביר את יכולתו להיענות לצרכים של תלמידיו ולאפשר להם להתקדם. ההערכה החיצונית הנפוצה והמוכרת בישראל היא מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית)[2].  השילוב של הערכה פנימית והערכה חיצונית בהערכת בית הספר יכול להוביל לכיוון של דיאלוג בין שני סוגי ההערכה, ביו מעריכים ומעורכים, בין מעריכים לבין לקוחות הערכה, ובין כל אלה שבית הספר חשוב להם[3]. הערכת בית הספר כמכלול חשובה, הן ביצוע הערכה פנימית והן ביצוע הערכה חיצונית, ואל להן להתקיים בנפרד[4].  הלמידה –
[1] שלטון, ח' (2010). ההיערכות למבחני המיצ"ב והפקת התועלת מהם בבתי ספר הנבדלים ברמת הלמידה הארגונית. [2] סבר, ר' (2005). על הערכה פנימית, הערכה חיצונית ומה שבינהן. [3] נבו, ד' (2009), לדבר בגנותה של אחריותיות. [4] נבו, ד' (2009), לדבר בגנותה של אחריותיות.